כל האמת על איירבנב – והדרך בה היא עוזרת לכולנו

כל האמת על איירבנב – והדרך בה היא עוזרת לכולנו

לאחרונה פרסמתי בעמוד הפייסבוק שלי לינק לסרטון בו תוארו מספר בעיות עם דרך ההתנהלות של איירבנב. כתבתי שיש להם כמה נקודות טובות, ומיד הואשמתי בתמיכה בקומוניזם ובטכנופוביה. כן, קומוניזם. כי ביקורת על חברה, מסתבר, מובילה לכך שתכף נמליך כאן את סטאלין מחדש ונגרש את העשירים לגולאג הקפוא בבאר שבע.

אז בואו נעשה קצת סדר, כי הדבר הקל ביותר הוא להיות קיצוני ולתמוך באיירבנב או להתנגד לה בלי לחשוב פעמיים – אבל מעבר על הנתונים חושף תמונה מורכבת קצת יותר. החברה עושה הרבה טוב, אבל גם יש נקודות שהיא צריכה להשתפר בהן כדי לספק לאזרחים את השירות האופטימלי.

קודם כל, אין ספק שהחברה מצליחה מאד ומסיבה טובה: היא מספקת מוצר שהצרכנים זקוקים לו. היא מאפשרת לכל אדם להרוויח כמה גרושים נוספים מהשכרת דירתו או חדרו, וכך מסייעת לפרנסה ועל הדרך גם בהורדת העלויות לתיירים ולמבקרים. העולם שאיירבנב פותחת עבורנו הוא כזה של יעילות מירבית, בו כל אדם יכול להפיק שימוש מלא בנכסים שברשותו. מחקר שנערך בברצלונה חשף ששלושה-רבעים מהמשכירים בתים דרך א"ב בעיר נמצאים מתחת לממוצע ההכנסה הלאומי. מנתונים אלו אנו למדים כי א"ב עוזרת, למעשה, לאזרחים להתקיים ואפילו לשלם בעצמם משכנתא או דמי שכירות על דירותיהם[1].

לא זאת בלבד, אלא שמכיוון שחדר ממוצע באיירבנב עולה רק מחצית ממחירו של חדר במלון, איירבנב מעודדת תיירות ומסייעת לשוק התיירות העולמי[2]. לפי מחקר של א"ב, אורחיה ומארחיה בניו יורק שילמו סכום מוערך של 36.6 מיליון דולרים ב- 2014 במסי מכירות בניו-יורק, ויצרו עוד 768 מיליון דולרים בפעילות כלכלית[3].

אין פלא שהצרכנים מתלהבים: 150 מיליון אנשים משתמשים באיירבנב, ו- 640,000 אנשים מציעים דירות לאירוח. מדי לילה מתארחים 500,000 אנשים ב- 65,000 ערים מסביב לעולם. בכך מתחרה החברה בכבוד ברשתות המלונאות הגדולות ביותר – הילטון, מריוט, אינטרקונטיננטל ואחרות – שהגדולות מתוכן מציעות לאורחיהן רק 700,000 חדרים[4], ולעולם אינן מוצאות עצמן בתפוסה מלאה. במחקר מ- 2015 הוכח כי איירבנב נגסה בנתח של 8 עד 10 אחוזים מרווחי שוק המלונאות – וברור לכולם שהסוף אינו קרוב עדיין, והחברה רק צפויה להמשיך לגדול ולהתרחב[5]. אין פלא שתעשיית המלונאות אכן יוצאת כנגד איירבנב, וכמובן שמושכת גם בחוטיו של המחוקק כדי שיפעל כנגדה.

ואכן, איירבנב ומשכירי הדירות נקנסו כבר בעבר, ולא פעם. עיריית ניו-יורק קנסה מארחים שעברו על החוק הארכאי לפיו נאסר עליהם להשכיר דירה לפחות מחודש אחד אלא אם הם נשארים בעצמם בדירה באותו הזמן. קנסות ואיסורים דומים הופיעו בברצלונה, ברלין ופריז.

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שחלק מהאיסורים האלו מונעים באמת מהשפעת כוחם של תעשיות התיירות המסורתיות (המלונות) על העיריות ועל הממשלות. אלא שמוקד הבעיה עמוק קצת יותר, מכיוון שתעשיית המלונאות רק דורשת מהעיריות לאכוף את החוקים שנקבעו במקור (גם) כדי להגן על האזרחים.

עיקר הבעיה הוא שקיימת הבדלה ברורה בין שכונות ורחובות בערים תיירותיות רבות בעולם. ומסיבה טובה. נניח שקניתם דירה בלונדון ברחוב שקט ורגוע שמיועד למשפחות ולגידול ילדים. אלא שלונדון מוצפת בתיירים – אנשים שלא דואגים במיוחד לניקיון הרחובות, לא מתחשבים בשכנים (כי הם לא יחזרו לשם) ומנסים להחנות רכבים שכורים ברחובות צפופים גם כך. האם לא ראוי שהעירייה תגן על איכות חייכם, ותייעד רחובות מסוימים בלבד לבתי-מלון? וכך אכן קורה בערים תיירותיות רבות בעולם, כשהרגולטור פועל (גם) להגנה על האזרח הקטן.  לרוע המזל, איירבנב מתעלמת לחלוטין מהעניין הזה. המשכיר יכול לצאת לטיול וליהנות מהרווחים שדירתו מכניסה לו, בזמן ששכניו צריכים לחוות שורה ארוכה של דיירים ארעיים וזרים המגיעים לדירה, וחלקם עושים בה מסיבות פרועות, שומעים מוזיקה רועשת לתוך הלילה, ובאופן כללי אינם מרגישים צורך עז להתחשב בשכנים. וכל זאת, ברחוב בו נאסר על פי חוק להקים בתי-מלון, אכסניות או להשכיר דירות לימים ספורים לתיירים.

airbnb - neighbors.jpg

תנועת הנגד מצד השכנים. מקור: NYtimes.

כמו שאתם יכולים בוודאי להבין, זוהי בעיה שאפשר לפתור בקלות. איירבנב יכולה להגביל את יכולתם של המארחים לפרסם דירות שאינן במקומות מותרים, או לחייב אותם להוסיף דיסקליימר על המיקום הבעייתי. היא יכולה להציע לשכנים לדרג גם הם את המתארחים, כדי לזהות מתארחים בעייתיים שאולי לא הסבו נזק לדירה, אבל חגגו בקולי-קולות ושתו לשוכרה מול עיניהם הפעורות של ילדי השכנים.

בקיצור, אפשר לפתור את הבעיות, אבל צריך להצביע עליהן קודם ולהבהיר לאיירבנב שיש לה גם אחריות חברתית וציבורית לסייע בפתרונן. וזו בעצם הבעיה האמתית, מכיוון שבסביבת הדיון המוקצנת של היום קל לטעון שכל התנגדות לאיירבנב משרתת את בעלי המלונות (הרעים, הגדולים, החזקים וכו') אבל פוגעת באדם הקטן שבסך הכל רוצה להרוויח עוד כמה גרושים בחודש מהשכרת דירתו. כאמור, לא תמיד הדברים פשוטים כל-כך.

חשוב להבהיר גם שתלונות יכולות לסייע לשירות שכולנו מקבלים, לעדן ולדייק אותו. כך אירע עם עניין המיסוי של איירבנב.

האם שמעתי הרגע את הליברטריאן הקטן שבעמקי לבו של כל ישראלי מזדעק עתה – "אתה תומך במיסוי?!"

ובכן כן, אני תומך במיסוי, וגם אתם. כבישים מהירים, מערכות משפט, ביטוח לאומי, צבא ועוד שירותים רבים אחרים מתקיימים בזכות הכוח המשותף של האזרחים שמתבטא בכספי המיסים שלהם שמועברים לממשלה. אפשר לטעון בצדק שהממשלה הייתה יכולה לעשות שימוש טוב ויעיל יותר בכסף הזה, אבל בלי כסף היא לא תוכל לספק שום שירות בכלל, וכולנו ניפגע.

בכל אופן, בימיה הראשונים של איירבנב, אחת התלונות המרכזיות כנגדה הייתה ההתעלמות המוחלטת וחוסר הפיקוח על מיסי תיירות ואירוח. איירבנב הקשיבה, הפנימה, והחלה לעבוד לצד העיריות. בחלק מהערים, כמו פריז ואמסטרדם, איירבנב אוספת בעצמה את מיסי התיירים ומעבירה אותם לממשלה[6]. כך שהביקורת בהחלט עזרה לייעל את השירות ולתגמל את התושבים.

אם לסכם, לאיירבנב יש פוטנציאל עצום לשפר את העולם. היא משתמשת בטכנולוגיות מידע מתקדמות כדי לעזור לכל אדם למצוא דירה לפי צורך, מצמצמת למינימום את העלות השולית הכרוכה באירוח, ומאפשרת ליצור בסיס לכלכלה שיתופית – בה אנשים יכולים לבצע עסקאות זה מול זה עם מינימום של מעורבות מצד גופים גדולים. משום מה יש אנשים שחושבים שמכיוון שהיא מספקת שירות שעולה מבחינות רבות ביעילותו על זה של בתי-המלון, צריך להימנע מלבקר אותה. ההפך הוא הנכון: אנחנו צריכים לעזור לה להמשיך להשתפר, להבהיר לה ממה אנו מרוצים וממה לא, כדי לקבל את השירות הטוב ביותר שהיא יכולה לספק ושאנחנו מוכנים לרכוש.

 


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על המאבק בין התעשיות, הממשלות והאזרחים ועל עתיד הכלכלה השיתופית ב– "השולטים לעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

 

קישורים:

[1] Airbnb, "New Study: Airbnb Community Contributes $175 Million to Barcelona’s Economy," Airbnb, 2015. [Online]. Available: https://www.airbnb.co.uk/press/news/new-study-airbnb-community-contributes-175-million-to-barcelona-s-economy. [Accessed 19 9 2015].

[2] Priceonomics, "Airbnb vs Hotels: A Price Comparison," Priceonomics, 17 6 2013. [Online]. Available: http://priceonomics.com/hotels/. [Accessed 19 9 2015].

[3] D. Hantman, "$21 million more for New York," airBNB, 14 4 2014. [Online]. Available: http://publicpolicy.airbnb.com/21-million-new-york/. [Accessed 19 9 2015].

[4] Z. Mudallal, "Airbnb will soon be booking more rooms than the world’s largest hotel chains," Quartz, 20 1 2015. [Online]. Available: http://qz.com/329735/airbnb-will-soon-be-booking-more-rooms-than-the-worlds-largest-hotel-chains/. [Accessed 19 9 2015].

[5] D. P. J. W. B. Georgios Zervas, "The Rise of the Sharing Economy: Estimating the Impact of Airbnb on the Hotel Industry," 7 5 2015. [Online]. Available: http://people.bu.edu/zg/publications/airbnb.pdf. [Accessed 19 9 2015].

[6] M. V. Sam Schechner, "Paris Confronts Airbnb’s Rapid Growth," The Wall Street Journal, 25 6 2015. [Online]. Available: http://www.wsj.com/articles/SB12147335600370333763904581058032330315292. [Accessed 19 9 2015].