סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

גידולים מהונדסים-גנטית נמצאים בכוונת של ארגונים סביבתיים כבר מזה שנים רבות, למרות שמחקרים רבים הוכיחו את בטיחותם. עכשיו התפרסמה סקירה מדעית חדשה שעברה על 6,006 מחקרים שנערכו על תירס מהונדס-גנטית ב- 21 השנים האחרונות, והראתה שלא זאת בלבד שהיבולים המהונדסים גנטית מסייעים לסביבה, אלא שהם גם בטוחים יותר לבריאות מתירס 'טבעי'[1].

החוקרים גילו שהיבול מתירס מהונדס-גנטית גדול יותר בעשרה אחוזים בממוצע מהיבול המקביל מזני תירס שלא עברו הנדסה גנטית. ריכוז חומרי המזון בזנים השונים היה זהה, כך שהמשמעות היא שאיכר שזורע בשדותיו תירס מהונדס-גנטית, יקבל יבול מזין ובריא בכמות גדולה יותר בעשרה אחוזים מזנים מקבילים 'טבעיים'. אותו איכר לא יצטרך להרחיב את שדותיו, לפלוש ליערות מוגנים או לפגוע בסביבה כדי להגדיל את היבול – הוא יכול פשוט להשתמש בזנים המהונדסים-גנטית כדי להשיג אותה מטרה. כך למעשה, שימוש בתירס מהונדס-גנטית מסייע לשמור על הטבע יותר ממקביליו 'הטבעיים'. ובניגוד לחששות שהועלו בעבר, היבולים המהונדסים-גנטית אינם פוגעים במגוון הביולוגי של הסביבה: למרות שזנים מסוימים הונדסו על מנת להרעיל את החרקים התוקפים אותם, הם אינם פוגעים בסוגים אחרים של חרקים. לפרפרים ולדבורים שלום.

מה שעוד, מסתבר שהזנים המהונדסים-גנטית גם בריאים יותר לבני-האדם, מכיוון שהם מכילים כמויות קטנות יותר של מיקוטוקסינים. מהם מיקוטוקסינים, אתם שואלים? ובכן, מדובר ברעלנים (טבעיים לגמרי – הידד!) שמסרטנים ורעילים לבני-אדם ולחיות[2]. הם מופרשים על-ידי פטריות התוקפות את התירס באופן די שגרתי. הפטריות מצליחות לתקוף יותר דווקא את קלחי התירס שלא הונדסו גנטית, מאחר שאלו סובלים יותר ממתקפות חרקים, ומתקשים להתמודד גם עם המתקפה הכפולה מצד הפטריות. כתוצאה, דווקא התירס הרגיל מכיל כמויות גדולות יותר של מיקוטוקסינים מהתירס המהונדס-גנטית שעמיד יותר לחרקים – וכתוצאה, גם לפטריות.

תוצאות אלו אמנם תקפות רק לתירס המהונדס גנטית (בו התמקדה הסקירה), אך הן תואמות לממצאים דומים אחרים ביבולים מהונדסים גנטית אחרים. כך שאין כאן שום הפתעה למי שעוקב אחר המאבק מסביב ליבולים המהונדסים-גנטית בעשורים האחרונים. "הנדסה גנטית" היא רק באז-וורד למגוון של טכנולוגיות יעילות במיוחד, שמאפשרות לנו להנדס צמחים כדי להקנות להם תכונות מסוימות. הטכניקות העתיקות להשבחת צמחים היו אקראיות הרבה יותר – וכתוצאה מכך, גם נשאו עמן תמיד את החשש לפיתוח מוטציות מזיקות על הדרך. ההנדסה הגנטית היא כלי רב-עוצמה, אך היא הפכה לשק החבטות של ארגונים המגדירים עצמם 'ירוקים', על אף שבחלק מהמקרים הם רק מתנגדים לכל טכנולוגיה שאינה 'טבעית' מספיק לטעמם. ארגונים אלו פתחו במסעות פרופוגנדה כנגד ההנדסה הגנטית, והסבו את דעת הציבור כנגדה.

כתבתי בעבר שבעוד מאה שנים, נכדינו יסתכלו אחורנית על תקופתנו בתמיהה מהולה בפלצות, וינסו להבין כיצד הצליחו ארגונים ירוקים ותעשיות החקלאות האורגנית, להטות את דעת הציבור כנגד יבולים מהונדסים גנטית. הם יגלו שאותם ארגונים ותעשיות השתמשו בשיטות דומות לאלו שניצלו גם תעשיות הטבק והנפט כדי לעורר ספק בלב הציבור לגבי מדע הרפואה ומדעי האקלים. אפשר להבין את התעשיות האורגניות, שמנסות לגרום לאנשים לרכוש יותר את הסחורה האורגנית היקרה יותר בעשרות אחוזים. דווקא את הארגונים הירוקים קשה יותר להבין, מכיוון שבמלחמתם כנגד היבולים המהונדסים גנטית, הם מתעלמים מהחשיבות של סוגי גידולים אלו באספקת מזון לכל העולם ובשמירה על הסביבה.

אפשר רק לקוות שסקירות אלו ואחרות – כאלו שהתפרסמו, וכאלו שעוד יתפרסמו – יסייעו לציבור לקבל את היבולים המהונדסים-גנטית, ויעזרו לכולנו לשמור על סביבה נקייה יותר, בריאות טובה יותר ותזונה עשירה יותר.


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה משחקות תעשיות, ממשלות ועמותות עם תפישות המציאות שלנו ועם הבנתנו את המדע, בספרי "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

 

[1] https://www.nature.com/articles/s41598-018-21284-2.pdf

[2] http://www.who.int/bulletin/archives/77(9)754.pdf