מחקר חדש מראה שהסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה

מחקר חדש מראה שהסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה

מבין כל מחלות הילדות, מחלת הסרטן היא זו המפחידה ביותר את ההורים. ומבין כל סוגי הסרטן השונים, לוקמיה לימפוציטית חריפה היא הנפוצה ביותר[1]. המחלה הקטלנית תוקפת והורגת אחד לכל אלפיים ילדים בערך. בזכות הרפואה המודרנית, אנו יכולים כיום להציל תשעים אחוזים מהילדים הלוקים במחלה, אך ברור שהמחלה – וגם הטיפולים עצמם – מותירים את חותמם בטווח הארוך.

אבל מה אם היינו יכולים למנוע את התפרצות הסרטן בילדים? זוהי התקווה החדשה שעולה מתוך סקירה שהתפרסמה במגזין הנחשב "נייצ'ר סקירות סרטן", ובסופה מסכם אחד החוקרים הנחשבים ביותר בתחום כי – "רוב מקרי הילדות של לוקמיה לימפוציטית חריפה ניתנים פוטנציאלית למניעה" באמצעות חיסון[2].

בסקירה עובר החוקר – פרופ' מל גריבס מהמכון לחקר הסרטן בלונדון – על מאתיים מחקרים קודמים, ומרכיב טיעון משכנע לדרך ההתפתחות של לוקמיה לימפוציטית חריפה (נקרא לה לל"ח בקיצור, מעכשיו). בתחילת המחקר בתחום, סברו חוקרים רבים כי לל"ח נגרמת כתוצאה מהדבקה בנגיף שגורם לתאים לצאת משליטה ולהפוך להיות סרטניים. אלא שמחקרים מודרניים מספקים תוצאות שאינן מתאימות לרעיון זה. כך, למשל, פעוטות שמבלים את יומם במעון-יום, במקום להישאר בבית הסטרילי והמוגן, נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח לל"ח – וכך גם ילדים עם אחים גדולים. כפי שיודע כל הורה, מעונות ואחים גדולים הם מקור בלתי-נדלה להדבקות בנגיפים ובמגוון מחלות. כך שלכאורה, דווקא החשיפה המוגברת לנגיפים הייתה אמורה להעלות את שכיחות הלל"ח. לא זה המצב – אז מה קורה כאן?

גריבס סוקר מגוון רחב של ראיות ומחקרים, ומגיע למסקנה שדווקא הסטריליות המוגברת היא זו שאחראית לחלק גדול ממקרי הלל"ח. לפי המחקרים שמציג גריבס, בערך אחוז אחד מהעוברים סובלים ממוטציה בעודם ברחם, שהופכת חלק מתאיהם לפגיעים יותר להתפתחות לל"ח – אבל רק אם תאים אלו יחוו גם מתקפה מצד נגיפים נפוצים (שטרם זוהו).

מערכת החיסון אמורה לעצור את הנגיפים הנפוצים הללו, אך רק אם היא מוכנה לקראתם. לאורך השנה הראשונה של התינוק, חלב האם מספק לו חלק מההגנה החיסונית הנחוצה לו כדי להתמודד עם זיהומים, אך גם מערכת החיסון של התינוק אמורה להתחיל ללמוד את הסביבה. ושוב, כפי שיודע כל הורה, תינוקות נוטים להכניס לפיהם כל רפש וזוהמה שהם מוצאים על הרצפה – וכך חושפים את מערכות החיסון שלהם לזיהומים שונים. בתינוקות הנחשפים למגוון רחב של זיהומים, מערכת החיסון מתפתחת היטב ומצליחה להגן עליהם טוב יותר בהמשך החיים מאיומים נוספים – כולל, כפי הנראה, מהנגיפים הגורמים להתפתחות לל"ח בחלק מהילדים. לפי תיאוריה זו, דווקא ילדים שגדלים בבתים 'סטריליים' ונקיים, אינם מפתחים את ההגנה החיסונית הנחוצה להם. רעיון זה ידוע גם כ- "השערת ההיגיינה"[3].

תיאוריה זו נתמכת בעובדה שלל"ח נפוצה יותר במדינות מפותחות, בהן יש יותר הקפדה על היגיינה. "הבעיה," כותב גריבס, "עשויה להיות חוסר בהדבקה. אי-התאמה דומה בין אדפטציות אבולוציוניות ואורח-החיים המודרני, עשויים להוות את הסיבה למספר סוגי סרטן נפוצים בבוגרים בעולם המפותח."

גריבס מסיים את הסקירה בהמלצה לשלוח את הפעוטות למעון-יום ולהניקם לאורך השנה הראשונה, אך הוא מודה כי ייתכן שיהיה קשה ליישם המלצות אלו באופן רחב. לפיכך הוא מציע גישה ריאליסטית יותר: לפתח חיסון עם חלק מהתכונות של המזהמים הנפוצים אליהם נחשפים פעוטות במעון, שיאמן את מערכת החיסון של הילדים. פתרון אחר שגריבס אינו מעלה, אך נראה לי אפשרי בהחלט, הוא לזהות את התינוקות הנמצאים בסיכון בעקבות התפתחות המוטציה הראשונית ברחם. אמצעי הריצוף הגנטיים הקיימים כיום יכולים לאפשר זאת בעלות נמוכה יחסית לכל תינוק שנולד זה-עתה. ההורים לאותם ילדים יקבלו הנחיות ברורות בנוגע לאחריותם: להניק את התינוקות לאורך השנה הראשונה לחייהם, לחשוף אותם למזהמים (באופן אחראי) ולשלוח אותם לבדיקות שנתיות.

נסכם: לא מדובר בפריצת דרך מחקרית, אבל בהחלט בסיכום של עבודת-חיים שלמה (גריבס חוקר את הלל"ח כבר ארבעים שנים) שמספק מסקנה שלמה ומגובשת. אם גריבס צודק – ואת זאת נוכל כנראה לדעת בשנים הקרובות – קרוב לוודאי שנוכל לצמצם דרמטית את שכיחותה של אחת ממחלות הילדות הנפוצות והקטלניות ביותר. זה לא יקרה מחר בבוקר – למעשה, יידרש עשור או יותר לפיתוח החיסון שגריבס מציע – אבל אם ימשיכו המדע והטכנולוגיה להתקדם, קשה לראות מדוע לא נוכל למנוע אפילו את סרטן הילדות הנפוץ ביותר כיום. נכדינו לא יבינו כיצד יכולנו לחיות בתקופה בה ילדים רבים כל-כך מתו מסרטן – ממש כפי שאנו איננו מבינים כיום כיצד, לפני המצאת החיסונים, חלו כמעט כל הילדים במחלות מדבקות קשות ומזיקות.

 


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הרפואה בספריי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

קישורים:

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94

[2] https://www.nature.com/articles/s41568-018-0015-6

[3] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94