האוזניות של העתיד

האוזניות של העתיד

אני שונא אוזניות.

יש לי הרגשה שאני לא לבד. אלא אם אתם נמנים על אלו שאוהבים ללכת עם אוזניות בסגנון שנות השמונים שעוטפות את האוזן כולה, רוב הסיכויים שאתם משתמשים באוזניות הנכנסות לתעלת השמע. מניסיוני האישי אני מרגיש מוסמך לקבוע כי זהו אחד האביזרים המתסכלים ביותר המוכרים לאדם. הן נוטות להישמט וליפול מתוך האוזניים לעתים תכופות, ואינן אוטמות את האוזן, כך שהאנשים שיושבים לידכם ברכבת או באוטובוס נהנים גם הם שלא מרצון מהמוזיקה שאתם שומעים. וכמובן, בואו לא נשכח את החוטים שמסתבכים בזרועות וברגליים, והופכים לקשר אחד סבוך בתוך התיק או הכיס.

קיימים פתרונות לכל האתגרים הללו. אם אתם אמידים במיוחד, אתם יכולים ללכת לרופא האוזניים ולבקש ממנו ליצור מודל תלת-ממדי של האפרכסת ושל תעלת השמע. באמצעות המודל תוכלו לפנות לחברה שתייצר אישית עבורכם אוזנייה של מכשיר שמע התואמת לגמרי את צורת האוזן. מכשיר זה לא ייפול בקלות ואוטם לחלוטין את האוזן. אבל – מה חבל – התהליך ארוך ומורכב, והמחיר יכול להגיע לאלף דולרים יותר.

זה, לפחות, היה המצב בעשורים האחרונים, בהם ייצור מותאם-אישית היה סוג של מצרך יוקרה, שרק העשירים ביותר יכלו ליהנות ממנו. היום אנו נכנסים לעידן חדש בו ניתן לייצר ולהתאים חפצים עבור האינדיבידואל במחירים השווים לכל נפש. על רעיון זה בדיוק מתבססות האוזניות החכמות של חברת OwnPhones – חברה אמריקנית שנפתחה לאחרונה על-ידי המעצב הישראלי איתמר ג'ובני הגר בימים אלו בארצות הברית. (בימים אלו מתקיים גיוס המונים לאוזניות, באתר קיקסטרטר)

 

האוזניות שלך ועבורך

הרעיון של ג'ובני מטעה בפשטותו. במקום לרכוש בחנות אוזניות שאמורות להתאים לכולם, הוא מציע לייצר עבורך אוזניות שמתאימות רק לך ולצורת האפרכסת ותעלת השמע שלך. אינך צריך ללכת לרופא האוזניים או לבקר בסטודיו של ג'ובני בניו-יורק לשם כך. כל שעליך לעשות הוא לצלם סרטון וידאו קצר של האוזניים באמצעות הטלפון החכם, ולשלוח לחברה. ואז מתחיל הקסם.

"אנחנו מעבדים אותו למודל תלת-ממדי של האוזן ואז מדפיסים אוזניות שמתאימות במיוחד למבנה של האוזן שלך." מסביר לי ג'ובני בראיון טלפוני. "תהליך יצירת המודל הוא תהליך אוטומטי ברובו, ואנחנו מתרכזים כרגע רק בחלק האחרון, של ניקוי המודל שמתקבל מהאלגוריתם שלנו. לא נראה שהתהליך יהיה לגמרי אוטומטי בזמן הקרוב, אבל יש סיכוי סביר שזה ירד לרמה של כמה דקות עבודה של טכנאי שרק מוודא שהכל תקין ושאפשר להמשיך בתהליך."

מודל האוזן המתקבל משמש את החברה להדפסה בתלת-ממד של אוזניות שיתאימו לגמרי למשתמש, ויישלחו אליו דרך הדואר. ואם זה לא מספיק, הרי שהחברה מנצלת עד המקסימום את המזעור המואץ של רכיבים אלקטרוניים בשנים האחרונות, ויוצרת אוזניות ללא חוטים, הנסמכות על טכנולוגיית Bluetooth להעברת הנתונים ויכולות לקבל שמע מכל מחשב או טלפון חכם. רכיבים חישוביים מתוחכמים בתוך האוזניות עצמן מבצעים סינון בזמן-אמת של רעשי הסביבה ומנטרלים את רעשי הרקע הפוגעניים ביותר כדי לאפשר חוויית שמיעה מיטבית. לפי אתר החברה, אפשר גם לכוונן את האוזניות כך שיעבירו רק קלטים שמיעתיים מוגדרים היטב, כצלצול הטלפון או קולה של הגברת.

אבל יש רק בעיה אחת.

הן מכוערות.

 

תיאור תהליך היצירה של האוזניות המותאמות אישית. במקור מגיוס ההמונים של החברה.

תיאור תהליך היצירה של האוזניות המותאמות אישית. במקור מגיוס ההמונים של החברה.

 

שינוי אופנה

האוזניות של OwnPhones יכולות להגיע במגוון רחב (ולמעשה בלתי-מוגבל) של עיצובים שונים ומשונים כלפי חוץ, אך רוב העיצובים האלו משווים להם מראה של מכשיר שמיעה אופנתי במיוחד. מכשירי שמיעה מקושרים בראיית הציבור עם לקות שמיעתית, ועם כל הרצון לפוליטיקלי קורקט, יש להודות שלקות שמיעתית פשוט אינה סקסית.

 

אוזניה מותאמת אישית. במקור מאתר גיוס ההמונים של החברה.

אוזניה מותאמת אישית. במקור מאתר גיוס ההמונים של החברה.

 

ג'ובני אינו ממהר להסכים איתי כשאני חולק עמו את רשמיי. "אני לא חושב שהאוזניות שלנו אינן אטרקטיביות, במיוחד בהשוואה לאוזניות רגילות." הוא אומר. "היום, רוב האנשים שרואים אוזניות מסתכלים עליהן כמשהו מאד טכני – הן שחורות או לבנות, וזהו. חלק ממה שאנחנו מנסים לעשות הוא להביא אופנה לתוך השוק של האביזרים. אני חושב שבשנה הבאה צפויות להגיע לשוק כמה וכמה אוזניות אלחוטיות לגמרי, והן הולכות להיראות כמו מכשירי שמיעה מאד עתידניים. אני חושב שמאד מהר השוק יתאים את עצמו למגמה החדשה, והאסוציאציה של מכשירי השמיעה כבר לא בהכרח תהיה שם."

ופה, בעצם, קבורה העצם. אני יכול בקלות לספק תחזיות אודות התפתחות הטכנולוגיה. כל ילד בגן יכול כבר להבטיח לכם שבשנה הבאה המחשבים יהיו חזקים יותר, יעילים יותר, בעלי סוללות ארוכות-חיים יותר וכן הלאה. חיזוי טכנולוגי גרידא הוא דבר פשוט יחסית. אבל איך אפשר לדעת מה יהיה השימוש שיעשו אנשים יצירתיים כמו ג'ובני ביכולות הטכנולוגיות החדשות שעומדות לרשות כולנו? ואיך אפשר לדעת מה תהיה תגובת הקהל לאופנה החדשה שהוא מנסה להביא?

התגובה הראשונית שלי – מעין רפלקס מיידי הנובע מהעובדה שאני חי בהווה ובעבר – היא שלאוזניות החדשות אין סיכוי להיקלט בתרבות המערבית. ואז אני נזכר שכך חשבתי גם לגבי נעלי הקרוקס, לגבי אוזניית הבלוטות' ולגבי הסושי. טעיתי, פעם אחר פעם אחר פעם, מכיוון שהאופנה משתנה, וסוחפת את הציפיות של כולנו לגבי ה- "נורמלי" ביחד איתה. לכן איני מעז לפטור גם את האוזניות החדשות על סמך מראן. כולנו עשויים למצוא עצמנו משתמשים בהן בשנים הקרובות.

ולא רק בהן.

 

העולם החדש של ההתאמה האישית

מהם המוצרים הנוספים שעשויים לעבור תהליך של התאמה אישית בשנים הקרובות? אולי התשובה הבטוחה ביותר היא שאין מוצר צריכה שלא יעבור את התהליך, גם אם ההתאמה תהיה בתחילה לעשירים בלבד. אנו מתחילים לראות כבר היום סכינים איכותיות עם ידיות המתאימות ספציפית עבור ידי המשתמש, נעליים עם מדרסים שהודפסו או נחתכו במיוחד עבור כף רגלו של הנועל, ואפילו תכשיטים שמיוצרים עבור הלקוח בעלות אפסית לעומת מחירם לפני עשור.

כשכתבתי בספרי "המדריך לעתיד" (קישור לרכישת הספר. לא שאני מנסה לרמוז למשהו) על מדפסות תלת-ממד והפוטנציאל שלהן להתאים את הכלים והצעצועים שלנו לעצמנו, היו שיצאו כנגד תחזית זו בטענה שאנשים לא יחזיקו בבתיהם מדפסות תלת-ממד וייצרו כלים עבור עצמם. יש בכך מן הצדק. גם אם לרבים יהיו מדפסות תלת-ממד בבתיהם, עדיין קשה לראות עתיד בו יגיעו המדפסות הביתיות לרמת הייצור של המכונות הגדולות במפעלים. העתיד נראה יותר ויותר כשילוב של המדפסות המשוכללות שישמשו במפעלים קטנים, ושל שימוש בטכנולוגיות התקשורת והמידע המתקדמות שבכל בית ובכל יד. אולי לא נדפיס את ידית הסכין לעצמנו בבית, אבל נוכל במאמץ מינימלי לצלם את היד עם האייפון, לשלוח את התמונה לחברת הייצור, ולקבל תוך יומיים לבית את המוצר המוגמר והמותאם אישית.

"אני חושב שייצור בענן עומד לתפוס חלקים יותר ויותר גדולים מהייצור." מסכים עמי ג'ובני. "כלומר, ייצור המוני של רכיבים המותאמים אישית. רשמנו פטנטים גם על מוצרים אחרים, ואני חושב שבעוד עשר שנים נראה עוד ועוד מוצרים נכנסים לתחום ההתאמה האישית."

 

אוזניות בעיצוב אישי. איזה מודל תבחרו? במקור מאתר גיוס ההמונים.

אוזניות בעיצוב אישי. איזה מודל תבחרו? במקור מאתר גיוס ההמונים.

 

אנה אנו הולכים?

בכנות מלאה, אינני יודע אם האוזניות המודפסות האישיות של OwnPhones יצליחו להשתלב בשוק. אני נוטה להאמין שכן מכיוון שהן מספקות יכולות מרשימות ועונות על צרכים של כל משתמש, אך בני האדם יצטרכו להסתגל לצורתן החדשה והייחודית. בשלב מסוים אני מאמין שהשינוי יתרחש, בין שיהיה מהיר כל-כך שתוך חמש שנים תתחלף כל אופנת האוזניות, ובין שיארך דור או שניים. בסופו של דבר, יראו בעינינו האוזניות החוטיות המקובלות כיום כסוג של שמלות ויקטוריאניות – מוצר עתיק ומסורבל. החברה תתקדם הלאה, בזכות חברות הסטרט-אפ שמיישמות את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בדרכים שהחברות הגדולות לא הצליחו ולא העזו לחשוב ולקדם.

אם יש דבר אחד שאפשר להבטיח, הרי הוא שהעתיד עומד להיות שונה מההווה. אני אישית ממתין בכיליון עיניים לבוא העתיד, ועד אז – אמשיך להפריד את חוטי האוזניות שהסתבכו בתוך התיק.

 

על האיש שהחלים מאיידס – וכל האנשים שעוד יחלימו

על האיש שהחלים מאיידס – וכל האנשים שעוד יחלימו

כאשר טימותי ריי בראון אובחן כנשא HIV (הנגיף הגורם לאיידס) בשנת 1995, הוא בוודאי חש כי גורלו לא שפר עליו. ואכן, אילו היה בראון אחד מהחולים הראשונים שנשאו במערב את הנגיף, הוא היה נפטר בוודאי תוך שנים ספורות. אך בעשרים השנים האחרונות פותחו קוקטיילים שונים של תרופות שמעכבים את התפרצות הנגיף בגוף, ובראון עשה בהם שימוש מלא. הם היו יקרים וגרמו לתופעות לוואי לא נעימות, אבל הם דאגו שבראון ימשיך לחיות. הנגיף אמנם נשאר בגופו והיה יכול לעבור גם לאחרים דרך יחסי מין, אך זה המחיר שבראון היה צריך לשלם כדי לשרוד.

אלו בוודאי לא היו חיים קלים עבור בראון, אך הם היו חיים. ואז, בשנת 2006, גילה בראון כי גורלו התאכזר אליו בשנית. הוא החל לחוש חלש עד כדי כך שלא יכול היה לרכוב על אופניו. בדיקה מהירה הראתה כי הוא לקה בצורה קטלנית במיוחד של לוקמיה – סרטן הדם.

זו הייתה הנקודה הנמוכה ביותר בחייו של בראון. משם, אפשר היה רק לעלות. ובאופן מפתיע זה בדיוק מה שקרה, עד שהחלים לגמרי מסרטן הדם ומנגיף ה- HIV באותה המכה.

 

טימותי ריי בראון, נשא נגיף ה- HIV שהחלים. מקור לתמונה: Peter Rigaud.

טימותי ריי בראון, נשא נגיף ה- HIV שהחלים. מקור לתמונה: Peter Rigaud.

 

רופאיו של בראון החליטו כי עליו לעבור השתלת מח עצם כדי להתמודד עם הסרטן. מה הקשר בין סרטן לבין מח העצם, אותו אזור הנמצא עמוק בתוך רקמת העצם? התשובה היא שסרטן הדם מתאר מצב בו תאים במח העצם המקורי של החולה מתחילים להתחלק במהירות וללא-שליטה. כדי לרפא את הסרטן, יש צורך להיפטר מכל התאים שיצאו משליטה. את זאת ניתן לעשות בקלות יחסית באמצעות הקרנות ממוקדות וטיפולים אחרים, אך החולה נותר ללא מח עצם – הרקמה המייצרת את תאי הדם הלבנים והאדומים הקריטיים לגוף.

זו הסיבה שבראון היה זקוק להשתלת מח עצם חדש, מיד לאחר שחוסלו כל תאי מח העצם שבגופו.

בנקודה זו קיבל סיפורו של בראון תפנית לטובה. הרופא הגרמני שטיפל בו – ד"ר גרו האטר – ידע כי נגיף ה- HIV תוקף את תאי הדם הלבנים הנוצרים במח העצם. הוא ידע גם כי לחלק קטן מאד מאוכלוסיית אירופה – בערך אחוז אחד – קיימת מוטציה המקנה להם חסינות מפני נגיף ה- HIV. אותה מוטציה מעוותת את 'ידית הכניסה לתא' (קולטן ששמו CCR5) שהנגיף נעזר בה כדי לחדור לתא. מה יקרה, תהה האטר, אם בגופו של בראון יושתלו תאי מח עצם הניחנים בחסינות לנגיף?

האטר העז לקוות כי תאי מח העצם החדשים ייקלטו היטב בגופו של בראון, וייצרו תאי דם לבנים שיהיו עמידים בפני הנגיף. על הדרך, הוא גם התכוון לרפא את בראון מהסרטן. אך כדי לעשות כל זאת, היה עליו למצוא תורם מח עצם שיהיה דומה מספיק מבחינה חיסונית לבראון, ובנוסף יישא גם את המוטציה הספציפית הנדרשת.

למזלו של בראון, בגרמניה רשומים יותר מ- 2.5 מיליון בני-אדם במאגר התורמים, ותוך זמן קצר אותרו 267 תורמים שעשויים להתאים לבראון, ואחד מהם נשא את המוטציה הנדרשת. בשנת 2007 הושתל מח העצם החסין בגופו של בראון. ההשתלה לא עברה היטב, ושנה לאחר מכן חזרו הרופאים על הפרוצדורה, הפעם בהצלחה מלאה. הסרטן נעלם מגופו של בראון, ובדיקות הראו כי מספר נגיפי ה- HIV התמעט בהדרגה, בזמן שתאי הדם הלבנים גדלו במספר וחזרו למלא את תפקידם ולהגן על הגוף מפולשים זרים. בראון הפסיק לקחת את הקוקטייל, ובשנת 2009 התפרסמו תוצאות המחקר באחד מכתבי העת הרפואיים הנחשבים ביותר – New England Journal of Medicine – ורוב הרופאים המומחים מסכימים כיום כי בראון נרפא לגמרי מן הנגיף. הם גם מסכימים שלשם כך היה צורך בהליך רפואי מורכב, מסוכן ויקר, מהסוג שקשה להאמין שניתן ליישמו על 23 מיליון הנשאים העניים באפריקה, או אפילו על הנשאים האמידים במערב.

אבל יש תקווה לעתיד.

 

נגיף ה- HIV, בתוספת צבעים מאיימים המדגישים את הסכנה. מקור: Davehwng בפליקר.

נגיף ה- HIV, בתוספת צבעים מאיימים המדגישים את הסכנה. מקור: Davehwng בפליקר.

 

להנדס מחדש את האדם

תחום ההנדסה הגנטית מוכר לנו כבר ארבעים שנים, מאז גילויים של האנזימים – המכונות הביולוגיות שבתוך התאים – הראשונים שהיו מסוגלים לחתוך את הקוד הגנטי של התאים ולהחדיר לתוכו מקטעים חדשים. הקוד הגנטי מכיל את הוראות ההפעלה של כל תא, ומוטציות שנופלות בו קובעות כיצד יפעל התא וגם מהן המולקולות שיציג על פניו. מוטציה מהסוג הנכון יכולה, כפי שכבר ראינו, להעלים את ידיות האחיזה הנחוצות לנגיף ה- HIV כדי לחדור לתא. רוב הנשאים למוטציה זו רכשו אותה באופן טבעי – כלומר, מהוריהם. אך האם אנו מסוגלים לתכנת מחדש תאים – להנדס את הקוד הגנטי שלהם – כדי להחדיר לתוכם את המוטציה הנחוצה ולהגן עליהם מפני נגיף ה- HIV?

התשובה, כפי שהוכיח יואט קאן בחודש האחרון, חיובית.

קאן, העומד בראש קבוצת חוקרים באוניברסיטת קליפורניה סאן פרנסיסקו, הסתמך במחקרו על שתי פריצות דרך מהעשור האחרון: יצירה קלה ונוחה של תאי גזע, ותכנות פשוט ויעיל של הקוד הגנטי.

קאן השתמש בתאים אנושיים והפך אותם במעבדה ל- 'תאי גזע מושרים' – כלומר, לתאים המסוגלים ליצור מחדש את כל רקמות הגוף השונות. רבים צופים שלתאים אלו יש חשיבות עצומה ברפואת העתיד, מאחר שניתן ליצור אותם מתאים שנלקחו מגופו של המטופל – וכך לוודא שהמטופל לא יפתח כנגדם תגובה חיסונית כאשר יושתלו מחדש.

לתוך תאי הגזע המושרים של קאן הוחדרה המוטציה בגנים המקודדים ל- CCR5, אותה ידית אחיזה של הנגיף. החדרת מוטציה ספציפית לתוך הקוד הגנטי של התא אינה מטלה קלה, ועד לפני עשרים שנים היא הייתה מייגעת, יקרה ורצופת סכנות עבור החולה. בחלק מהמקרים נגרם נזק לקוד הגנטי גם במקומות אחרים מהרצוי, והמטופלים פיתחו סרטן כתוצאה מהטיפול עצמו. אלא שקאן השתמש בשיטה החדישה ביותר במעבדה להנדסה גנטית, שכבר היום ברור כי תחולל מהפכה בתחום: שיטת 'קריספר-קאס' (CRISPR-Cas).

 

לתכנת מחדש את הקוד הגנטי

בתחום ההנדסה הגנטית, המצאה רודפת המצאה ושימוש רודף פיתוח. בסוף שנת 2013, הודיעו שתי קבוצות כי הצליחו לשנות את פעולתם של כמעט כל אחד ואחד מ- 20,000 הגנים שנמצאים בקוד הגנטי האנושי. כדי שתבינו את גודל ההישג, מחקר דומה שהתחיל ב- 2007 הושלם בהצלחה רק ב- 2013 – ועלה למשלם המיסים מאה מיליון דולרים. ההבדל? החוקרים מלפני שש שנים עשו שימוש בכלי ההנדסה הגנטית המשוכללים ביותר שהיו קיימים בשנת 2007. מאז, בתחילת 2013, פותחה שיטת קריספר-קאס, ותוך פחות משנה שינתה את פני ההנדסה הגנטית.

השיטה מסתמכת על העובדה (המדהימה בפני עצמה) שלחיידקים רבים יש מערכת חיסון פעילה, שהם נעזרים בה כדי להילחם בנגיפים. הנגיפים מנסים לשעבד את החיידקים לצרכיהם, ולשם כך מחדירים רצפים קצרים של קוד גנטי נגיפי, שאמורים לגרום לחיידקים לבצע כרצונם. אלא שהחיידקים אינם קוטלי קנים. באמצעות חלבונים המכונים קאס (Cas), מסוגלים החיידקים לפרק את הקוד הגנטי הנגיפי שחודר אליהם. אך קאס הוא אנזים 'טיפש', נטול יכולת בחירה משל עצמו. כדי שקאס יזהה את הקוד הגנטי הנגיפי, החיידק צריך להזין לאנזים את הוראות הזיהוי, בצורה של רצף רנ"א הדומה לזה של הנגיף. וכאשר הנגיף מושמד, החיידק מלקט את הרצפים הגנטיים שהשאיר מאחוריו ושאינם מזיקים עוד, כדי שיוכל להזין אותם לקאס בפעם הבאה שנגיף דומה תוקף אותו. רצפים אלו מכונים בשם קריספר (Clustered Regularly Interspaces Short Palindromic Repeats).

 

מבנהו של אנזים קאס-9, כשהוא מקבל הוראות מהחיידק בצורת גדיל רנ"א קצר, ומתחבר לדנ"א כדי לחתוך אותו. מקור: נישימסו, נורקו ועמיתיהם, מאמר שהתפרסם ב- Cell.

מבנהו של אנזים קאס-9, כשהוא מקבל הוראות מהחיידק בצורת גדיל רנ"א קצר, ומתחבר לדנ"א כדי לחתוך אותו. מקור: נישימסו, נורקו ועמיתיהם, מאמר שהתפרסם ב- Cell.

 

ואיך כל זה קשור להנדסה גנטית בבני-אדם? כדי לבצע שינויים בגנים בתאים, אנחנו צריכים לחתוך את הקוד הגנטי באופן מדויק ביותר. דיוק שכזה היה כמעט בלתי-אפשרי בעבר, אך מערכת קריספר-קאס מגיעה אליו בקלות. המדענים צריכים רק להחליט באיזו נקודה בקוד הגנטי הם רוצים לפגוע, לייצר את רצף קריספר המתאים (אותו ניתן לסנתז בעלות של דולרים בודדים במעבדה) כדי להנחות את קאס לשם, ולצפות בהנאה ובסיפוק כאשר התאים בצלחת הפטרי עוברים תוך שעות ספורות שינוי שדרש בעבר שנים של עבודה.

"בעבר היה מאד קשה למדענים ליצור את השבר באזור ממוקד בדנ"א." מסביר דר' איל הנדל, המבצע כיום מחקר פעיל בשיטת קריספר-קאס. "הטכנולוגיות הקודמות פעלו בצורה יעילה מספיק, אבל היה מאד קשה ליישם אותן במעבדות. רק למעבדות מאד ייחודיות ומוקדשות לעניין הייתה את היכולת להשתמש בטכנולוגיות הקודמות. הקריספר, לעומת זאת, מסתמך על כלים מאד בסיסיים של ביולוגיה מולקולרית שנמצאים בכל מעבדה. מעבדה סטנדרטית יכולה להשתמש בקלות בכלי הזה, והתוצאה מאד מרשימה."

קאן עצמו השתמש בשיטת קריספר-קאס כדי לחסן את תאי הגזע שלו מפני HIV. הוא תיכנת מחדש את תאי הגזע, לחסן אותם מפני נגיף ה- HIV. כאשר תאי הגזע התמיינו מחדש ויצרו תאי דם לבנים, הוא הראה כי גם תאי הדם הלבנים חסינים מפני הדבקה בנגיף בצלחת הפטרי. הוא אמנם לא השתיל את התאים בגופו של נשא HIV, אך אין סיבה שהתוצאות לא יתורגמו לניסויים קליניים בבני-אדם כבר בשנה-שנתיים הקרובות.

 

הזווית הישראלית

בישראל קשה עדיין למצוא מומחים לקריספר-קאס, אולי שלא במפתיע מאחר שהשיטה זכתה לשכלולים פורצי-הדרך שלה רק לפני שנה. עם זאת, הדור הבא של החוקרים כבר משתלם בשיטה במעבדות מחקר מסביב לעולם.

איל הנדל עשה דוקטורט בביולוגיה במכון וייצמן, ועושה כרגע פוסט-דוקטורט בסטנפורד. הוא פיתח כלי חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Cell Reports, שיהיה זמין לשימוש בכל מעבדה ויאפשר לחזות מראש מה תהיה מידת ההצלחה בקריספר-קאס בתאים שונים ועל גנים שונים.

"החוזק הגדול ביותר של הכלי הזה הוא שאנחנו יכולים לקחת חולים כגון חולי אנמיה חרמשית, ולבודד מהם תאי גזע של מערכת הדם." הוא אומר. "בעזרת הטכנולוגיה של הקריספר נתקן במבחנה את המוטציה שאחראית למחלה. אבל לפני שנחזיר את התאים האלה לגוף החולה, צריך לוודא שהתיקון היה מוצלח ושהצלחנו לתקן מספר גדול מספיק של תאים. בעזרת הטכנולוגיה הזו אנחנו יכולים לוודא את זה."

 

דר' איל הנדל מסטנפורד. מקור.

דר' איל הנדל מסטנפורד. מקור.

 

הכלי הממוחשב של הנדל אמור לזרז את הגעת הטכנולוגיות לניסויים קליניים בבני-אדם, ובתקווה ישפר גם את סיכויי ההצלחה שלהן לעבור את המבדקים.

"הרשויות בארה"ב מאד מחמירות ומקפידות, ודורשות ניסויים מאד מורכבים על מנת להוכיח שטיפולים חדשים בהנדסה גנטית לא יגרמו לסרטן." הוא מסביר. "יש דרישה לרצף את הדנ"א בצורה מאד מעמיקה כדי להראות שאין שינויים לא-רצויים בגנום. החוזק המרכזי של הכלי שלנו הוא בידיעה האם הצלחנו ליצור את השינוי הנכון במקום הנכון. במקביל אנחנו משתמשים בכלים חישוביים נוספיים המסוגלים גם לחזות עבורנו באלו מקומות אחרים היו יכולים להיווצר שינויים לא-רצויים בקוד הגנטי, כדי שנוכל לבדוק גם את המקומות הללו."

הפיתוח של הנדל ממחיש אמת גדולה במיוחד בנוגע למחקר מדעי כיום: חוקרים מייצרים כלים שישמשו אחרים במחקריהם. בדרך זו, המחקר כולו מואץ קדימה, והמדע והאנושות רק מרוויחים בתהליך. תהליך התפתחות מואצת זה מנבא טובות אודות התקדמות הרפואה ויכולתנו העתידית להבין ולהילחם טוב יותר במחלות מכל הסוגים. הנדל מבין היטב את הצורך בשיתופיות, ואת הדרך בה הוא יסייע לחברה כולה.

"החלטנו שלא להוציא פטנט על הטכנולוגיה." הוא אומר. "זה כלי דיאגנוסטי שיכול לשרת הרבה מאד מעבדות, וכרגע בעצם המטרה היא לשפר את הטכנולוגיות האלה כדי שיגיעו ליעילות הדרושה לצרכים של רפואה גנית וביו-טכנולוגיה. הכלי שלנו יעזור למעבדות האלו להתקדם לכיוון הזה, ולכן שחררנו אותו לרשות הכלל. אנחנו אפילו עובדים על כלי שיהיה פתוח לציבור הרחב ברשת, ומעבדות וחברות בתעשייה יוכלו להשתמש בו באופן חופשי ובלי ליצור עמנו קשר."

בהתאם לרוח השיתופיות שמפגין הנדל, הוא מתכוון לחזור לארץ בשנים הקרובות ולהקנות לחוקרים ישראליים במדעי החיים את הידע בשימוש בשיטת הקריספר-קאס. "אני מאמין שאיכות המדע בארץ משתווה לאיכות המדע במרכזים המובילים בארצות הברית ובאירופה, ויש לנו את היכולות להוביל ולפתח ולהגיע להישגים מקבילים לאלו של המדענים בחו"ל." הוא אומר, ומוסיף כי, "מבחינתי האישית, אני רוצה לגדל את המשפחה שלי ואת הילדים שלי בישראל."

 

סיכום

בשלב זה אפשר כבר לומר את המילים הנכספות: קיימת כבר תרופה ל- HIV ולמניעת איידס. היא נוסתה בשטח (על בן אדם אחד), אך בעלות טיפול עצומה ותוך שהיא מחייבת קיומו של מאגר תורמים גדול שחלקם ניחנים במוטציה הנחוצה. בקיצור, התרופה עדיין אינה פרקטית לאנושות בכללותה. אבל זה היה גם מצבו של הפניצילין כאשר פלמינג גילה אותו לראשונה. נדרשו עוד עשרים שנים עד שהאנטיביוטיקה הפכה להיות זמינה לכולם במחירים אפסיים.

אני מאמין – ואין כל סיבה לחשוב אחרת – כי זה יהיה גם גורלה של התרופה לנגיף ה- HIV ולמחלות רבות אחרות. בעידן זה, בו המצאה רודפת המצאה, בו מדענים מכל העולם יוצרים חידושים ופיתוחים מתוך כוונה מוצהרת לסייע לחוקרים אחרים, קשה מאד להאמין כי תימצא המחלה שתצליח לעמוד גם בפני הכלים שהולכים ומשתכללים מדי שנה. ולתמיכה נוספת מצטרף מחקר חדש שהתפרסם עוד בזמן שכתבתי את המאמר הנוכחי, ומראה שאפשר להשתמש בשיטת CRISPR-Cas כדי לגזום את הקוד הגנטי של נגיפי HIV ישירות מתוך התאים האנושיים שהודבקו, ולמנוע הדבקה מחודשת.

לא משוכנעים?

זכרו: התרופה ל- HIV אינה בגדר חלום או פנטזיה. העקרונות הבסיסיים מאחוריה כבר מובנים. היא כבר הומצאה, והיא כבר כאן.

עכשיו הגיע הזמן למצוא את הדרך להביא אותה לכולם.

האם רכבים ללא-נהג ישמשו לפשיעה?

בכל פעם שטכנולוגיה משנת-עולם מסתמנת כבעלת פוטנציאל להצליח, עולה קולם של רואי השחורות ונביאי הזעם. אלו מתנבאים כי לטכנולוגיה החדשה אין סיכוי להצליח, במקרה הטוב, או שהיא עתידה להקנות לבני-האדם יכולות מופלגות שלא נועדו להיות בידיהם. אם היינו מקשיבים להם, היינו יודעים ש- "יש בעולם שוק לחמישה מחשבים בלבד" (תומאס ווטסון, נשיא יבמ, 1943), ש- "הטלוויזיה לא תצליח להתמיד בשוק… אנשים יתעייפו בקרוב מבהייה בתיבת עץ כל לילה" (דאריל זאנוק, מנהל ב- Soccer 20th Century Fox, 1946) וש- "האינטרנט תתפוצץ כמו סופר-נובה ותתמוטט באופן קטסטרופלי ב- 1996" (רוברט מטקאלף, מייסד 3Com, 1995).

 

מי היה מאמין לפני שישים וחמש שנים, שאנשים יסכימו לבהות בתיבת עץ שעות ארוכות?

מי היה מאמין לפני שישים וחמש שנים, שאנשים יסכימו לבהות בתיבת עץ שעות ארוכות?

 

 

לכל אחד מהנביאים והחוזים הנ"ל היו סיבות טובות בזמנו להגיד את מה שאמרו. בימיו של ווטסון, המחשב עדיין לא היה מסוגל להריץ משחקים למשל, והיה מוגבל לחישובים ששירתו חברות ענק וממשלות בלבד. מי היה חולם שתוך חמישים שנים, גם אינדיבידואלים יהיו מעוניינים לבצע חישובים מסוג זה בבתיהם? אך העולם השתנה, וביחד עמו גם הדרישות והציפיות מהטכנולוגיה. בני-האדם התרגלו לבהות בתיבות עץ שסיפקו להם בידור זמין וזול ברמה שלא הייתה קיימת לפני כן, והטכנאים שמאחורי רשת האינטרנט הצליחו לסכל את הכשלים שבחומרה ובתוכנה כדי למנוע קריסה.

התחזיות הללו מלמדות אותנו בעיקר כמה קשה לחזות עתיד שמסתמך על טכנולוגיות משנות-עולם, שישנו את דרכי החשיבה והפעולה הנהוגות כיום. דו"ח חדש של ה- FBI מדגים עתה כיצד מנסה סוכנות החקירות האמריקנית להתמודד בצורה מרשימה עם האתגר. והתוצאה? אזהרות חמורות-סבר לפיהן המכוניות האוטונומיות (השולטות בעצמן) של גוגל עשויות לשמש כ- "כלי נשק קטלניים" – אבל גם מבט-על שסוקר את היתרונות של המכוניות ואת הדרכים בהן יוכלו לשנות את המשחק גם עבור רשויות אכיפת החוק.

הדו"ח arbitrales נכתב על ידי מחלקת המודיעין של ה- FBI, מתוך כוונה להתכונן לכניסתן של המכוניות האוטונומיות לשוק. מדובר בדו"ח פנימי, cheap nba jerseys אך מגזין 'הגרדיאן' הצליח לשים cheap jerseys עליו wholesale jerseys China את ידיו, ואנו נאלצים ללמוד אודות תוכן הדו"ח מתוך הציטטות הנבחרות שהמגזין Glasgow פרסם ברשת. מתוכן ברור שהסוכנים שכתבו את הדו"ח מבינים את הטכנולוגיות בהן מדובר, ושמים עצמם בראשם של הפושעים בניסיון לפענח כיצד אלו ישתמשו בהן. התוצאה? רשימת פשעים שניתן יהיה Cardboard לבצע עם הרכבים האוטונומיים בעתיד הלא-רחוק.

אז אם תמיד חיפשתם מה לעשות עם הרכב האוטונומי שלכם, הנה מספר הצעות מצד הסוכנות (הבלוג אינו לוקח אחריות על השימוש!) –

–          העמסת חומרי נפץ על הרכבים וכך ליצור פצצות ניידות הנשלטות מרחוק.

–          פריצת הרכבים כדי להורות להם להתעלם מתמרורי עצור, מרמזורים או ממגבלות מהירות בכבישים.

–          שימוש במכונית כרכב מילוט ללא נהג, תוך כדי יריות על השוטרים.

 

גם רכבים ללא-נהג יכולים לעשות תאונות דרכים. מקור - YouTwitFace.

גם רכבים ללא-נהג יכולים לעשות תאונות דרכים. מקור – YouTwitFace.

 

המטלה שניצבה בפני כותבי הדו"ח הייתה מאתגרת במיוחד, מאחר והיא מחייבת אותם לנסות לדמיין כיצד יראה העולם בעוד עשר שנים, כאשר הרכבים האוטונומיים ייכנסו לשוק הפרטי. כפי שהבנתם מהתחזיות הכושלות האחרות, כל תחזית שמנסה להתמודד עם טכנולוגיות משנות-עולם מבלי להבין כיצד ישנו את העולם שמסביבן, נידונה לכישלון. טכנולוגיות אלו ידועות גם בקרב הכלכלנים כ- General Purpose Technologies, והכלכלן וההיסטוריון גאווין ורייט הגדירן כ- "טכניקות או רעיונות חדשים מעמיקים, שהינם בעלי הפוטנציאל להשפעה חשובה על מגזרים רבים בכלכלה."[1] אלו כוללות את מנוע הקיטור ומנוע החשמל, את הרדיו והאינטרנט, וכנראה שגם את הרכבים האוטונומיים.

כל מי שמתמצא בסצנת הרכבים האוטונומיים ומודע ליכולות שאמורות להיות להם בעוד עשור, מבין שמערכת התנועה של העתיד לא תישאר כפי שהיא היום. קיימות הערכות לפיהן בערים הגדולות יתחלפו המכוניות האישיות במערכת של מוניות ללא-נהג, הנשלטות מרחוק על-ידי מחשב מרכזי. למעשה, יש השערה לפיה בערים עצמן תיאסר כניסה של מכוניות שאינן יכולות לעבור לשליטה אוטונומית, כדי למנוע פקקים או חניה לא מבוקרת. בכל אחד מהמצבים האלו מערכת התחבורה הכוללת משתנה. משמעות השינוי אינה 'רק' שהמכוניות האוטונומיות מתווספות לכבישים, אלא שהעולם כולו משתנה כדי להתאים את עצמו למכוניות האוטונומיות.

גם ה- FBI צופים שכוחות אכיפת החוק ישתנו ביחד עם העולם. הסוכנות חוזה שמספר תאונות הדרכים יפחת, ולכן גם יהיה פחות צורך בשירותי המשטרה. מצד שני, כאשר יזכו השוטרים במכוניות אוטונומיות משלהם, יוכלו אלו לבצע מרדפים חכמים במיוחד אחר פושעים. לפי הדו"ח, הרכבים האוטונומיים יוכלו לבצע בבטיחות פניות חדות ותמרונים מרשימים אחרים במהלך מרדפים או הגעה לאירוע חירום. כמובן, גם שוטרים אנושיים יכולים לבצע פעלולים מסוג זה, אך עקב היותם אנושיים הם צפויים לבצע יותר תאונות.

כותבי הדו"ח ממשיכים ומציינים את אחת הנקודות החשובות ביותר להבנת עולם העתיד:הפיקוח והניטור אחר מכוניות של פושעים יהיה קל יותר ויעיל יותר מאי פעם. המצלמות והמשדרים יהיו בכל מקום – אולי גם בתוך רכבים אזרחיים, כולל רכבי הפושעים – ומכוניות המשטרה האוטונומיות העתידיות יוכלו לשתף מידע ביניהן בזמן אמת כדי למצוא את הרכב המבוקש בפרק זמן קצר. מהרגע שאותר הרכב העברייני, לא ניתן יהיה לאבד אותו, הלכה למעשה. המכוניות יוכלו לנוע כדבורים בכוורת העיר, ואף לפנות בנתיבים שאינם אינטואיטיביים במבט ראשון, כדי לאגף את הרכב הנמלט ולעצור אותו בהמשך הדרך.

מתי כל הדברים הטובים האלו יתממשו? לפי תחזיות ה- FBI בדו"ח, הרכבים האוטונומיים יאושרו לנסיעה בכבישים תוך חמש עד שבע שנים מעכשיו. לתשתיות הסובבות את הרכבים ייקח זמן רב יותר להשתנות – אולי עשרות שנים – אך ברור שחלק מהתועלות של הרכבים האוטונומיים יתחילו להתממש כבר בעשור הקרוב.

זה עומד להיות עולם מרתק, עולם מפוקח, עולם בטוח יותר – ועולם שגופי אכיפת החוק צריכים להתכונן אליו, כדי להבין איך להתמודד עם עתיד בו עבודת השיטור על הכבישים משתנה מקצה לקצה.

בהצלחה למשטרת ישראל.

 

רגע לפני סיום: הידעתם? כבר ב- 1957 הייתה פרסומת ראשונה לרכבים ללא-נהג. הרעיון אולי היה טוב, אבל לטכנולוגיה לקח עוד יותר מחמישים שנים עד שהגענו לנקודת המימוש.

רגע לפני סיום: הידעתם? כבר ב- 1957 הייתה פרסומת ראשונה לרכבים ללא-נהג. הרעיון אולי היה טוב, אבל לטכנולוגיה לקח עוד יותר cheap nfl jerseys מחמישים שנים עד שהגענו לנקודת המימוש.

 

[1] כמצוטט בספרם המצוין של אריק ברינג'ולפסון ואנדרו מקאפי, The Second Machine Age.