מגרינפיס ועד חב"ד – האידיאולוגיה של הטוב

מגרינפיס ועד חב"ד – האידיאולוגיה של הטוב

"מוכן לתרום לאיכות הסביבה?" קפץ הצעיר בחולצת גרינפיס למולי מחוץ לתחנת הרכבת.

"לא, תודה." ניסיתי להתקדם.

"אנחנו בגרינפיס מצילים את העולם למענך." הודיע לי, תוך שהוא נחפז קדימה כדי לעמוד בקצב. "לא תעזור לנו?"

"זה יפה מאד מצדכם." אמרתי בדיפלומטיות. "בהצלחה, ולא, תודה."

"עצרנו גידולים מהונדסים-גנטית מסביב לעולם, אנחנו נלחמים בהתחממות הגלובלית, ועוצרים את התאגידים מלבזוז את אמא טבע!" הוא התחמם. "לא תעזור להציל את אמא?"

"היא לא אמא שלי. בקושי דודה. ובכל מקרה, היא מתעללת בילדים שלה כל הזמן." נמנעתי מלעצור. "ולא, תודה."

"בשבילך!" הוא הזדעק צרודות. "בשבילך אנחנו עושים את כל זה! בשבילך ובשביל כולם! איש טוב, לא תתרום לנו?"

נשברתי. עצרתי. הסתובבתי.

"אתרום." הבטחתי. "אבל קודם, אני רוצה לספר לך כמה אתה משמח אותי."

הוא חייך בהיסוס. לא היה נראה שהוא רגיל לתגובה מסוג זה.

"כמה?" שאל.

"מאד." הודעתי לו. "כי כל השיח שלך מראה לי כמה נפלאים הם בני-האדם. אתה שם לב שאתה מטריד אותי בבקשות חוזרות ונשנות, למרות שהבהרתי לך פעם אחר פעם שאני לא מעוניין?"

"כן," הודה, "אבל זה למען הסביבה, באמת, ו – "

"בדיוק!" הסכמתי בעליזות. "אתה מרשה לעצמך להפר נורמות חברתיות ולהציק לאנשים מתוך אמונה במטרה נעלה יותר, גדולה יותר מעצמך, שאתה בטוח ומשוכנע שעומדת לעזור לכולנו – לא רק לך ולאנשים שאתה אוהב, אלא לכל אדם ואדם בעולם הזה. ממש כמו החרדים, המוסלמים, וכל יתר המאמינים הדתיים."

"סליחה?" הוא נראה פגוע.

"זה בסדר," ניחמתי אותו. "זה סוג של מחמאה עבורך. חשוב על החב"דניקים שעומדים בדוכן בצד השני של הרחוב, למשל." הרמתי את ידי לשלום אליהם, והם נופפו אלי בחזרה בחיוך גדול, וסימנו לי להתקרב. כשנדתי בראשי לשלילה, החל אחד מהם לצעוד לקראתי. הבנתי שאני צריך להזדרז.

"למה הם משקיעים שעות ארוכות מזמנם בניסיון נואש לשכנע אנשים להניח תפילין ברחוב?" שאלתי את הגרינפיסניק. "כי הם מאמינים שכשכולם יניחו תפילין, הגאולה תגיע, המשיח יבוא (או יחזור), אמא שבת תקדם אותנו בברכה לחיקה, וכל יתר הפרטים הקטנים שלא באמת חשובים. מה שחשוב זה ההבנה שהם רוצים בטובתנו – ולכן הם מרשים לעצמם לשווק את מרכולתם המחשבתית באופן אגרסיבי יותר מכפי שהנורמות החברתיות היו מאפשרות להם באופן רגיל. וגם אנחנו נותנים להם היתר מסוים, כי אנחנו מבינים שהם לא עושים את זה למטרות של רווח פרטי, אלא מתוך מטרה גדולה ונעלה יותר, שגויה ככל שתהיה."

"אבל הם טועים! " מחה הצעיר.

"נכון," הודיתי, "אבל זאת לא הנקודה. מה שמשמח אותי הוא שכל דת, כל אידיאולוגיה חזקה הקיימת בעולם, מנסה להצדיק את קיומה בכך שהיא מגדילה את כמות האושר – או לפחות את הצדק – עבור חברי הקבוצה המורחבת שדבקים באותה אידיאולוגיה. אנשי גרינספיס וחב"דניקים מרשים לעצמם להטריד אנשים ברחובות כדי להציל את העולם. מתאבדים מוסלמים מוכנים לפוצץ את עצמם ברחובות כדי להחזיר את האיסלם לגדולתו – ובכך מנסים לשרת את כל הציביליזציה שלהם. האידיאולוגיות היחידות ששורדות ומשגשגות הן אלו שמבססות את עצמן על החוש האנושי הפנימי של צדק, הוגנות ואלטרואיזם."

"זה… נשמע טוב מכדי להיות נכון." הוא אמר בפקפוק. מאחוריו ראיתי את החב"דניק מגיח בארשת פנים להוטה.

"זה באמת דבר טוב." הסכמתי בחיפזון. "ואפשר לקוות שהנטייה שלנו לחפש הוגנות עבור עצמנו, בני משפחתנו והסובבים אותנו, תוביל בסופו של דבר לנצחונה של אידיאולוגיה אחת. עד היום לא היו לנו דרכי מדידה טובות לאידיאולוגיות ולדתות שונות, ולרמת האושר, הצדק וההצלחה שהן מביאות לאוחזים בהן. זו אחת הסיבות לכך שהעולם מלא בשפע של דעות ורעיונות לגבי מה שטוב ועוזר לאנשים. אולי, כשנלמד אנשים דרכי חשיבה ביקורתיות, הם יצליחו לבחור מרצונם באידיאולוגיות הראויות ביותר – אלו שמסייעות למספר הרב ביותר של בני-אדם."

"אח שלי!" פנה אלי החב"דניק, "לא תניח תפילין? בשביל היהודים בכל העולם, לא תעשה טובה?"

"מצטער," התנצלתי, "כבר תרמתי מתשומת הלב שלי לאמא אדמה. אני לא יכול לתת יותר היום. אבל אולי תנסה לתרום גם אתה לגרינפיס?"

"רעיון מצוין!" שמח, ופנה לאיש הירוק. "אחי, בוא, תניח תפילין. זה יעזור לך, יעזור לכולם!"

"לא, תודה." אמר לו הגרינפיסניק בקצרה.

"אולי בכל זאת? זה טוב ליהודים." שמעתי את החב"דניק אומר בזמן שנסוגתי מהם במהירות ונכנסתי לתחנה. כל-כך הרבה טוב יכול להזיק לך.

סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

גידולים מהונדסים-גנטית נמצאים בכוונת של ארגונים סביבתיים כבר מזה שנים רבות, למרות שמחקרים רבים הוכיחו את בטיחותם. עכשיו התפרסמה סקירה מדעית חדשה שעברה על 6,006 מחקרים שנערכו על תירס מהונדס-גנטית ב- 21 השנים האחרונות, והראתה שלא זאת בלבד שהיבולים המהונדסים גנטית מסייעים לסביבה, אלא שהם גם בטוחים יותר לבריאות מתירס 'טבעי'[1].

החוקרים גילו שהיבול מתירס מהונדס-גנטית גדול יותר בעשרה אחוזים בממוצע מהיבול המקביל מזני תירס שלא עברו הנדסה גנטית. ריכוז חומרי המזון בזנים השונים היה זהה, כך שהמשמעות היא שאיכר שזורע בשדותיו תירס מהונדס-גנטית, יקבל יבול מזין ובריא בכמות גדולה יותר בעשרה אחוזים מזנים מקבילים 'טבעיים'. אותו איכר לא יצטרך להרחיב את שדותיו, לפלוש ליערות מוגנים או לפגוע בסביבה כדי להגדיל את היבול – הוא יכול פשוט להשתמש בזנים המהונדסים-גנטית כדי להשיג אותה מטרה. כך למעשה, שימוש בתירס מהונדס-גנטית מסייע לשמור על הטבע יותר ממקביליו 'הטבעיים'. ובניגוד לחששות שהועלו בעבר, היבולים המהונדסים-גנטית אינם פוגעים במגוון הביולוגי של הסביבה: למרות שזנים מסוימים הונדסו על מנת להרעיל את החרקים התוקפים אותם, הם אינם פוגעים בסוגים אחרים של חרקים. לפרפרים ולדבורים שלום.

מה שעוד, מסתבר שהזנים המהונדסים-גנטית גם בריאים יותר לבני-האדם, מכיוון שהם מכילים כמויות קטנות יותר של מיקוטוקסינים. מהם מיקוטוקסינים, אתם שואלים? ובכן, מדובר ברעלנים (טבעיים לגמרי – הידד!) שמסרטנים ורעילים לבני-אדם ולחיות[2]. הם מופרשים על-ידי פטריות התוקפות את התירס באופן די שגרתי. הפטריות מצליחות לתקוף יותר דווקא את קלחי התירס שלא הונדסו גנטית, מאחר שאלו סובלים יותר ממתקפות חרקים, ומתקשים להתמודד גם עם המתקפה הכפולה מצד הפטריות. כתוצאה, דווקא התירס הרגיל מכיל כמויות גדולות יותר של מיקוטוקסינים מהתירס המהונדס-גנטית שעמיד יותר לחרקים – וכתוצאה, גם לפטריות.

תוצאות אלו אמנם תקפות רק לתירס המהונדס גנטית (בו התמקדה הסקירה), אך הן תואמות לממצאים דומים אחרים ביבולים מהונדסים גנטית אחרים. כך שאין כאן שום הפתעה למי שעוקב אחר המאבק מסביב ליבולים המהונדסים-גנטית בעשורים האחרונים. "הנדסה גנטית" היא רק באז-וורד למגוון של טכנולוגיות יעילות במיוחד, שמאפשרות לנו להנדס צמחים כדי להקנות להם תכונות מסוימות. הטכניקות העתיקות להשבחת צמחים היו אקראיות הרבה יותר – וכתוצאה מכך, גם נשאו עמן תמיד את החשש לפיתוח מוטציות מזיקות על הדרך. ההנדסה הגנטית היא כלי רב-עוצמה, אך היא הפכה לשק החבטות של ארגונים המגדירים עצמם 'ירוקים', על אף שבחלק מהמקרים הם רק מתנגדים לכל טכנולוגיה שאינה 'טבעית' מספיק לטעמם. ארגונים אלו פתחו במסעות פרופוגנדה כנגד ההנדסה הגנטית, והסבו את דעת הציבור כנגדה.

כתבתי בעבר שבעוד מאה שנים, נכדינו יסתכלו אחורנית על תקופתנו בתמיהה מהולה בפלצות, וינסו להבין כיצד הצליחו ארגונים ירוקים ותעשיות החקלאות האורגנית, להטות את דעת הציבור כנגד יבולים מהונדסים גנטית. הם יגלו שאותם ארגונים ותעשיות השתמשו בשיטות דומות לאלו שניצלו גם תעשיות הטבק והנפט כדי לעורר ספק בלב הציבור לגבי מדע הרפואה ומדעי האקלים. אפשר להבין את התעשיות האורגניות, שמנסות לגרום לאנשים לרכוש יותר את הסחורה האורגנית היקרה יותר בעשרות אחוזים. דווקא את הארגונים הירוקים קשה יותר להבין, מכיוון שבמלחמתם כנגד היבולים המהונדסים גנטית, הם מתעלמים מהחשיבות של סוגי גידולים אלו באספקת מזון לכל העולם ובשמירה על הסביבה.

אפשר רק לקוות שסקירות אלו ואחרות – כאלו שהתפרסמו, וכאלו שעוד יתפרסמו – יסייעו לציבור לקבל את היבולים המהונדסים-גנטית, ויעזרו לכולנו לשמור על סביבה נקייה יותר, בריאות טובה יותר ותזונה עשירה יותר.


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה משחקות תעשיות, ממשלות ועמותות עם תפישות המציאות שלנו ועם הבנתנו את המדע, בספרי "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

 

[1] https://www.nature.com/articles/s41598-018-21284-2.pdf

[2] http://www.who.int/bulletin/archives/77(9)754.pdf