ערעור הסדר הגלובלי – פייסבוק מקימה את רשת 'ליברה' מבוססת-הבלוקצ'יין

קיימות המצאות שמשנות לגמרי את מהלך ההיסטוריה. הפצצה האטומית, למשל, או מנוע הקיטור. בימים האחרונים הופיעה בזירה העולמית המצאה חדשה מסוג זה. אני וחבריי שקראנו עליה, הולכים עדיין המומים וממלמלים – "חשבנו שזה יקרה, אבל לא כל כך מהר!", או "זה טורף את כל הקלפים. איך העולם ייראה עכשיו?"

לא רק אנחנו שואלים את השאלה הזו. באופן נדיר, נציגים משני צדי המתרס של הקונגרס האמריקני – רפובליקנים ודמוקרטים – כבר הסכימו שיש לקיים דיון חירום לגבי המצב החדש, ושאסור להתקדם עם ההמצאה הזו לפני שהקונגרס יבין את השלכותיה המלאות. או במילים אחרות, אף פעם[1].

אבל אולי התגובה המעניינת ביותר ששמעתי לפיתוח החדש הגיעה מאחד מחבריי, מומחה לחדשנות, שאמר לי – "איזה ממזר הצוקרברג הזה, הא? מי שלא רצה אותו כנשיא ארצות הברית, יקבל אותו עכשיו כקיסר העולם."

וכל זה, בזכות ההודעה של פייסבוק מהשבוע האחרון על כך שהיא מקימה פלטפורמת בלוקצ'יין משלה, באופן שעבדכם הנאמן (אני) כבר חזה מראש לפני שנתיים שיקרה, בספרי "השולטים בעתיד". לפעמים מצליח לי.

אבל מה המשמעות בעצם של פלטפורמת הבלוקצ'יין של פייסבוק? למה ההשלכות שלה עומדות לשנות את הכלכלה ואת הגאופוליטיקה כפי שאנו מכירים אותן? הנה כמה תשובות.

מה זה בכלל בלוקצ'יין?

בלוקצ'יין היא שיטה המאפשרת לבזר – כלומר, לפזר – את כוח המחשוב הנדרש להגנה על רשת מסוימת, בין מיליוני מחשבים שונים. הדוגמה הראשונה להצלחה של טכנולוגיות הבלוקצ'יין היא בביטקוין: מטבע שמוגן מפריצות ומרמאויות באופן מבוזר, כאשר מיליוני מחשבים של משתמשים מסביב לעולם בודקים כל פעולה הנעשית בביטקוין, ומוודאים שאין כאן ניסיון לרמאות.

אם אתם רוצים הסבר רחב יותר על רשת הבלוקצ'יין ומשמעויותיה, הנה רשומה שכתבתי על הנושא (במקור כמאמר במגזין הטכניון) וזכתה לשיתופים רבים גם בפייסבוק – https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156130913344911&set=a.10150318105559911&type=3&permPage=1

הביטקוין הצליח כל-כך (יחסית למטבע ניסיוני לגמרי, שהוקם על-ידי קבוצה של מטורפים לעניין) מכיוון שהוא אינו נשלט על-ידי איש. לא מדובר במטבע דיגיטלי תוצרת אמריקה, סין, או גרמניה, שהמדינות הללו יכולות לשלוט בו ולתפעל את הפעולות המתבצעות בו. במקום זאת, הוא היה המטבע 'הנייטרלי' הראשון בעולם, שאינו נשלט על-ידי איש. אלא שלמרות יתרונות אלו, הוא מעולם לא הצליח באמת. העובדה שהוא הסתמך על מחשבים אישיים בכל העולם לצרכי אבטחה, גרמה לכך שניתן היה לבצע רק שבע פעולות בשנייה במטבע זה. לשם השוואה, ויזה מבצעת 2,400 פעולות מדי שנייה.

ואז באה פייסבוק, והודיעה על פתיחת רשת ליברה, ביחד עם עוד 27 חברות-ענק, כולל ויזה עצמה.

ליברה

ליברה היא פלטפורמת הבלוקצ'יין החדשה שפייסבוק הכריזה על הקמתה בשבוע האחרון. הפלטפורמה אמורה לספק לכל המשתמשים מטבע דיגיטלי חדש בשם "ליברה" – מילה הנבחרה בקפידה, ומגיעה מיחידת המידה הרומאית וממשחק-מילים על ה- 'ליברטי', כלומר "חירות" בצרפתית. כל אדם יוכל להשתמש במטבע הזה: תוכלו לרכוש אותו דרך אפליקציה או אתרים ייעודיים, ואז להשתמש בו.

מה שמעלה את השאלה, איך בדיוק תשתמשו בו?

כאן נכנסות למשחק 27 החברות האחרות עמן הקימה פייסבוק את הפלטפורמה החדשה. אלו כוללות את ענקיות הפיננסים: ויזה (שאחראית על העברות כספים בשווי של כמעט שבעה טריליון דולרים בשנה[2]) מאסטרקארד, פייפאל וסטרייפ. לא מוגזם לומר שביחד, החברות הללו מפקחות על כמעט עשרה אחוזים מכל הפעולות הפיננסיות בעולם. כך שדרך ליברה, תוכלו לשלם בכל מקום שמכבד ויזה ומאסטרקארד. כלומר, בכל מקום. אפילו לבנקים.

אבל מה אם אתם רוצים להשתמש בליברה כדי לנסוע במונית? בוודאי תשמחו לשמוע ששתי ענקיות התחבורה הציבורית – אובר וליפט – חברות גם הן ברשת ליברה. אולי תרצו להזמין חדר במלון, טיסה או לשכור רכב? ברכותיי – חברת בוקינגס-הולדינגס (דרכה נרכשו 670 מיליון לילות במלונות בשנה, ושבעה מיליון כרטיסי טיסה[3]) שותפה גם היא ברשת ליברה. תרצו לקנות חפץ באיביי? גם היא ברשת ליברה! תרצו לשלם על מנוי בספוטיפיי? גם היא שם. תרצו להתחבר דרך הסמארטפון לאינטרנט? דברו עם וודאפון – ספקית התקשורת הסלולרית הגדולה בעולם (לפי רווחים) – שהצטרפה גם היא[4].

וזוהי רק יריית הפתיחה. רשת ליברה לא תיפתח עד לשנה הבאה, והצפי הוא שעד אז יצטרפו עוד עשרות חברות. פייסבוק כבר הבהירו שישמחו לצרף אפילו חברות מתחרות, לכאורה, כגוגל ורשתות חברתיות אחרות.

אבל למה שכל אלו ייכנסו לרשת? מה הן ירוויחו מזה?

הגזר

הייתרון המיידי – שכמעט שולי, בראייה רחבה יותר – הוא שהחברות המצטרפות חייבות להשקיע סכום של לפחות עשרה מיליון דולרים בפלטפורמה. בתמורה לכך, הן יזכו ב- 'ריבית' על השקעתן הראשונית, בהתאם להצלחת הפלטפורמה. אם ליברה תהיה פופולרית מספיק, ומספר גדול של אנשים ישתמשו בה וירכשו מטבעות ליברה, הרי שהחברות המקימות יזכו ברווח יפה על השקעתן המקורית.

הסיבה החשובה יותר היא שרשת ליברה למעשה מפתחת סוג חדש של כסף שניתן יהיה להשתמש בו בכל העולם כדי לשלם על שירותים מכל הסוגים. תוכלו לנחות במדינה הנידחת ביותר באפריקה, ועדיין לרכוש מנוי לרשת האלחוטית, לשלם על שירותי התחבורה הציבורית או לקחת הלוואות באמצעות המטבע הדיגיטלי שנמצא לכם בארנק הדיגיטלי. אתם לא צריכים בכלל את הבנקים המקומיים לשם כך, וזוהי נקודה קריטית עבור 1.7 מליארד האנשים שנטולי חשבון בנק כיום, אבל עדיין ירצו ליהנות מכל השירותים שהעולם יכול לספק להם. זהו היבט חשוב במיוחד עבור פליטים, שמוצאים עצמם ללא גישה חוקית לשירותים הבסיסיים ביותר במדינות אליהן הגיעו. בקיצור, פלטפורמת ליברה פותחת שוק גלובלי עבור חברות שהיו צריכות לכפוף עצמן עד כה לרגולציות איטיות, מקרטעות ומשתקות.

תגידו עכשיו – אבל מה עם הממשלות המקומיות? האם הן באמת יסכימו לכך שחברות-הענק ישתמשו במטבע זר כדי לבצע פעולות תשלום בשטחיהן? וכאן אתם מתחילים לראות את הסיבה לכך שאנשים מתרגשים כל-כך מליברה. עד היום, מדינות היו יכולות להחריג משטחיהן חברות שלא התנהגו יפה. אם פייסבוק לא הייתה מסכימה, למשל, לשחק לפי החוקים המקובלים בגרמניה ולשתף מידע עם הרשויות, היא הייתה מועפת בבעיטה מהמדינה, או שהייתה סופגת קנסות משמעותיים. אבל פתאום, גרמניה לא צריכה להתמודד רק עם פייסבוק: היא צריכה להתמודד עם עשרות חברות שכיום שולטות על יותר מעשרה אחוזים מהכלכלה הגלובלית. אם גרמניה לא רוצה לקבל את שירותי ליברה, הרי שכל החברות האלו ימשכו בכתפיהן קולקטיבית. ביחד, הן יותר גדולות מגרמניה, או אפילו מהאיחוד האירופי. הן אלו שמכתיבות את הכללים – והציבור הגרמני יצטרך להתיישר לפי המנגינה שלהן.

אוקי, נודה באמת: זוהי הצהרה מלאת יוהרה, וכמובן שהדברים לא פשוטים עד כדי כך. המדינות לא מאבדות לגמרי מכוחן, ורשת ליברה תצטרך לערוך משא ומתן עם כל מדינה כדי להחליט על הכללים לפיהם מקבלים אזרחי המדינות גישה לרשת. ואף על פי כן, לא מדובר כבר בדין ודברים עם כל חברה בפני עצמה, אלא עם עשרות החברות הגדולות בעולם. מדינות ייאלצו להסכים לחדירתה של ליברה לשטחן, או להסתכן במרי אזרחי מצד התושבים הזועמים, שלא יבינו למה הם היחידים בעולם המוחרגים מהשירותים הטובים, היעילים והזולים ביותר שיש, בכל התחומים. בהצלחה לממשלה שתנסה להנציח מצב זה לאורך זמן.

ופה, בעצם, נמצא אחד מגורמי הפיתוי המרכזיים עבור חברות-הענק: הן מתחזקות על חשבון המדינות, ובדרך זו הן אמורות להיות מסוגלות להביא את שירותיהן ליותר משתמשים בכל העולם, תוך שיהיו נתונות לרגולציה חזקה פחות.

מתחיל להדאיג אתכם? מתחיל להישמע כממשלת צללים שמתהווה מול עינינו ממש?

ובכן, אתם צודקים, אבל השאלה היא האם זה באמת יכול להיות גרוע יותר ממצב העניינים כיום.

ממשלות, ממשלות בכל מקום

העולם כיום נמצא בשלב ביניים. מצד אחד, יצרנו את רשת האינטרנט הגלובלית, חובקת העולם, באמצעותה יכול כל אדם לדבר עם כל אדם אחר בכל מקום ובכל זמן. במקביל, אנחנו עדיין מפולגים ל- 195 מדינות שונות, כל אחת מהן עם דרכון משלה, עם כסף משלה, עם חוקים ונהלים משלה, עם שפה משלה וכן הלאה. בכל מדינה אנחנו חייבים להשתמש במטבע אחר, לעבור ביקורת גבולות ודרכונים ארוכה ומייגעת, להוציא ויזה מראש וכן הלאה.

כל אלו אינן בעיות של מה בכך. זוהי הסיבה, למשל, שגופים רבים דורשים עמלה של שבעה אחוזים להעברת כסף בין מדינות – עלות שמגיעה לחמישים מיליארדי דולרים בשנה[5]. זוהי גם הסיבה לכך שאנחנו צריכים להיתקע בשדה תעופה לאורך ימים, רק מכיוון ששכחנו (למשל) את הדרכון עם הוויזה במטוס שכבר המריא, ואיננו מסוגלים להתקדם או לחזור מבלי לקבל קודם אישור מהשגרירות, שיגיע רק בעוד כמה ימים כי המפתח למחסן הטפסים אצל הג'ינג'י שבדיוק עכשיו יצא לחופשת תה במלדיבים.

מערכת ליברה אמורה לעקוף את כל אי-הסדירויות והחיכוכים שבין 195 המדינות הנפרדות הללו, ולהשתית מערכת אחת שתאפשר לכל אדם ליהנות משירותי וידוא הזהות הטובים ביותר (באדיבות פייסבוק), משירותי ניהול הכספים הטובים ביותר (ויזה, מאסטרקארד, פייפאל), תחבורה ציבורית בכל מדינה, וכן הלאה. וזה רק המצב כיום, כשיש 28 חברות בלבד ברשת ליברה! בעוד שנה, יהיו הרבה יותר. בעוד חמש שנים, בהחלט ייתכן שאפילו ממשלות ועיריות יתחננו להצטרף לרשת ליברה, וכך להקל על חיי האזרחים והתושבים, ועל הדרך – להפוך למעשה למדינת-על גדולה אחת. סוג של אימפריית-ענן, מהסוג שתיארתי בספרי "השולטים בעתיד" שיצא לאור כבר לפני שלוש שנים.

נו, תרשו לי להשוויץ. מותר גם לי להיות צודק מדי פעם.

אבל יש להודות: יש סיכוי שכל העניין עוד יקרוס בלהבות.

Image result for ‫השולטים בעתיד‬‎

תראו, ספר! לרכישה בקישור.

עניין של אמון

כאשר כתבתי על אימפריות-הענן ומדינות-הענן העתידיות, דמיינתי רשת בלוקצ'יין שתנוהל על-ידי הציבור הרחב. בדומה לביטקוין, כוח המחשוב היה אמור להגיע מכל אחד ואחת מאיתנו. פייסבוק אמנם שואפת להגיע לכך – למצב בו רשת ליברה לא תנוהל על-ידי חברות-הענק, אלא על-ידי הציבור – ומצהירה זאת במפורש במסמכי הפרויקט. עם זאת, הטכנולוגיה הקיימת עדיין אינה מסוגלת לתמוך ברשת מסוג שכזה. לעת עתה, עלינו להסתפק ברשת שמנוהלת על-ידי החברות הגדולות, ולהסתמך על הצהרתה של פייסבוק לפיה מטרת-העל היא בסופו של דבר להפוך את רשת ליברה ל- permissionless – כלומר, כזו שהציבור הרחב ישתתף בניהולה.

אבל עד אז, הרשת תנוהל על-ידי חברות-הענק.

סומכים עליהן? לא? מסיבה טובה. לא כדאי לסמוך על אף גוף בעולמנו. ובואו לא נשכח שפייסבוק – על המוניטין הכושל שלה בשמירת מידע ופרטיות – היא זו שדחפה להקמת הפלטפורמה. הצד החיובי הוא שפייסבוק כבר הבהירה שהמידע שנאסף עליכם בפייסבוק, אינו עומד להיות משותף עם שאר החברות שעל רשת ליברה – אלא אם תצהירו במפורש שאתם מעוניינים בכך.

ועדיין, מי מוכן לסמוך על חברות-הענק? אף אחד. אבל מה האלטרנטיבה? לסמוך על 195 ממשלות, שרבות מהן לא הוכיחו עצמן כמוצלחות במיוחד – אם נתבטא בעדינות – בשיפור חיי אזרחיהן? שחלקן הגדול מרגל אחרי אזרחיהן כל העת? שנכשלות פעם אחר פעם בתיאום ובשיתוף פעולה בינלאומיים? שזורקות מדי פעם מילה באו"ם בעד שת"פ, ואז עושות כרצונן בשטחיהן?

ברור שמדובר כאן בניסוי ראשון מסוגו, כזה שיכול להתאפשר רק בעולם המחובר באופן מיידי דרך רשת האינטרנט. כל חברה מסחרית שמצטרפת (וכדי להצטרף צריך לספק הוכחת שווי של מיליארד דולרים לפחות), תקבל זכות הצבעה על חוקי הפלטפורמה. חברות-הענק, לראשונה, מתאגדות ביחד תחת פלטפורמה אחת, שאמורה להתחרות במדינות, כולן. זהו האו"ם של החברות המסחריות, אבל כזה שאוכף את רצונו באופן מיידי וברור באמצעות קביעת הכללים לפיהם מתנהלת רשת ליברה.

והמדינות עלולות שלא לאהוב את זה.

אז מה הן יוכלו לעשות בנידון? כנראה שהרוב המכריע של המדינות לא יוכלו להתחרות כלכלית בליברה, או להקים לה אלטרנטיבה משלהן (סין היא כנראה יוצאת הדופן היחידה). האם הן יוכלו לשתק את ליברה באמצעות סגירת השרתים שבשטחיהן? אולי, אבל כל עוד הרשת תכלול מספיק חברות בינלאומיות, אפשר להניח שהשרתים יהיו ממוקמים בכל העולם – דבר שיחייב פעולה בינלאומית משותפת כדי לשתק את ליברה. אני עדיין מחכה ליום בו סין, ארצות הברית, רוסיה והאיחוד האירופי יחליטו במשותף שקיים איום גדול מספיק כדי לגרום להן לשתף פעולה. אולי זה יקרה, יום אחד, כתוצאה מאיום ממשמש של אסטרואיד שעומד לפגוע בכדור-הארץ. אבל האם רשת ליברה – רשת שאמורה להיטיב בסך הכל עם חיי המשתמשים – תוכל באמת לגרום לכל המדינות להחליט על שיתוף פעולה, רק כדי להפיל אותה?

איכשהו, לא נראה לי.

ועדיין, רב הנסתר כאן על הגלוי. מדינות עלולות להחליט על סנקציות כלכליות שיושתתו על חברות שמשתתפות בליברה, כדי להניא אותן מלקיחת חלק ברשת. הן יכולות להעניש חברות על הפרות-חוק שנערכו במסגרת רשת ליברה, וכך לאלץ אותן לעזוב את הרשת מחשש לתביעות-ענק.

או – שליברה תגדל מספיק מהר, מספיק חזק, כדי לשנות את הסדר העולמי. כדי להביא לכך שאם חברה אחת ברשת תקבל קנס לא-הוגן (לראיית רשת ליברה) מממשלה מקומית, הרי שהגלגל יתהפך: רשת ליברה עצמה היא זו שתעניש את הממשלה הפוגענית ותשתית עליה קנסות וחרמות עד שיסתדר העניין לשביעות רצונה.

אתם מבינים עכשיו למה האנשים שחושבים על הנושאים האלו שנים, הולכים בימים האחרונים כסהרורים ברחוב, ולוחשים לכל הסובבים אותם – "העולם השתנה לגמרי בשבוע האחרון! איך אתם לא מבינים את זה עדיין?!"

cyclone-2102397_1920.jpg

השינוי מגיע

בדרך לעתיד

יכול להיות שאני מתרגש קצת יותר מהראוי לנוכח הפוטנציאל של רשת ליברה. ייתכן שהניסוי עצום-המימדים הזה לא יצליח. למעשה, אני בטוח שהוא ייכשל בדרכים מסוימות, אבל גם אם יקרוס לחלוטין מסיבות שאיננו יכולים לנחש עדיין, הוא יקום מחדש מאפרו בשנים שלאחר מכן. רשת הבלוקצ'יין אמורה לאפשר לאנשים ולחברות להתאגד מבלי להתייחס לממשלות המקומיות ולגבולות לאומיים, וזהו כוח שיהיה קשה למדינות לעצור לאורך זמן.

יש עוד אלפי סוגיות שצריך לפתור: מה זכותם של משתמשים לפרטיות ברשת ליברה? האם מותר לחברות מתחרות להיות שותפות ברשת האחת הזו ולשתף ביניהן מידע, והאם הן בכך חשש ליצירת קרטל? האם לא כדאי שיהיו חוקי יסוד – אלו שייקבעו מראשיתה של רשת ליברה, ושלא ניתן יהיה לשנותם אלא ברוב-קולות עצום? ומי אוכף קנסות על הפרת הכללים והחוקים ברשת ליברה?

כל אלו שאלות שחשוב להעלות, ויספקו פרנסה רבה לעורכי-דין, וקרואסונים רבים בכנסים להוגי-דעות מכל הסוגים. אבל לעת עתה, אני רוצה לעצור כאן בקביעה אחת פשוטה: השבוע, כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הכלכלה הגלובלית ועל יחסים בין חברות בינלאומיות וממשלות, התחיל להתערער.

וההמשך יבוא.

[1] https://www.wired.com/story/lawmakers-express-privacy-concerns-facebooks-libra/

[2] https://www.forbes.com/sites/danielfisher/2015/05/06/visa-moves-at-the-speed-of-money/#12a2f9a61b99

[3] https://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1075531/000107553118000015/pcln-20171231_10k.htm#s679534D3B78B0B5C91C7CB7EEF77C506

[4] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%9F

[5] https://techcrunch.com/2019/06/18/facebook-libra/

15 מחשבות על “ערעור הסדר הגלובלי – פייסבוק מקימה את רשת 'ליברה' מבוססת-הבלוקצ'יין

  1. יש כבר מזמן מטבע שמתקבל בכל העולם, הדולר. ואני יכול להוציא עם כרטיס בנק בכל מקום בעולם מזומן בשבריר אחוז עמלה. חוץ מבקנדה שעוד חי בשנות ה 70. מה היתרון בליברה ומה זה מפריע למדינה שהליברה קיימת? סתם באזזזזז
    פרט לזה שבאיזה שלב כל חברות הליברה יתחילו להעלות את העמלות שלהן כמו פייפאל וכל הממשלות יתחילו לדרוש פיקוח.
    ופייסבוק תצטרך לדווח על כל העסקאות הכספיות למס הכנסה……ותשלח לך פרסומות שמתאימות לערך הכספים שמתגלגלים אצלך בבנק.
    מה היתרון ברשת הליברה? לכל בנק ברחבי העולם יש כבר שרות תשלום שלו דרך אפליקציית הטלפון

    כל מי שישקיע בליברה יתן לפיסבוק מזומן לגלגל אתו בשעה שהיא תתן חתיכת נייר, אה סליחה מספר

    מפתיע איך הפיסבוק הזו, חברת הודעות, הפכה להיות כה חזקה וגדולה מעסקי אוויר.

    אהבתי

  2. מה יקרה לערך הליברה אם מחר יהיו חדשות לא טובות על פיסבוק? אם צוקרברג יחטוף שפעת? אם מניית פיסבוק תצלול? ליברריט אותנו מהליברה. כסף ללא גיבוי צמוד למדד ערך הדמיון של המשתמשים

    יותר אמין אם מקדונלד תמציא כסף משלה צמוד למחיר הצ'יזבורגר

    אהבתי

  3. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  4. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  5. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  6. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  7. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  8. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  9. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  10. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  11. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

  12. עוד מעט לא יהיה עם מי לדבר, הכל מכונות מתוחכמות.
    האזרח הקטן גם היום חייל על לוח שחמט,לצערי יעלם לגמרי.
    לא רוצה לחיות בעולם כזה.

    אהבתי

  13. פינגבק: רועי צזנה: ליברה - ערעור הסדר הגלובלי - ייצור ידע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s