על עתיד הקונספירציות – ואיך אחד הבנקים הגדולים בארה"ב רימה את הציבור במשך שנים

השבוע ספג וולס-פרגו, הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית, קנס של 575 מיליון דולרים, לאחר שהודה שרימה באופן סיסטמטי מיליוני לקוחות לאורך 15 השנים האחרונות. מאות מיליוני הדולרים הללו יתווספו לקנסות אחרים שקיבל הבנק מאז 2016, ואשר מונים ביחד יותר משלושה מיליארד דולרים.

התובע הכללי בקליפורניה, קסווייר בסרה, הודיע כי –

"לקוחותיו של וולס פרגו סמכו על הבנק בכל הנוגע למחייתם, לחלומותיהם ולחסכונותיהם לעתיד… במקום להגן על לקוחותיו, וולס פרגו ניצל אותם והחתים אותם על מוצרים – מחשבונות בנק לביטוח – שלא רצו מעולם. זוהי הפרה בלתי-תאומן של אמון שמאיימת לא רק על הלקוחות שנסמכו על וולס פרגו, אלא על האמון במערכת הבנקאות שלנו. כפי שמצאנו בחקירתנו, התנהלות וולס פרגו הייתה לא-חוקית ומבישה."[1]

החקירה העלתה כי במהלך חמש עשרה השנים האחרונות, פתח הבנק 3.5 מיליון חשבונות ללא אישור, ורשם 528,000 לקוחות לשירותי הבנק באופן לא-ראוי על מנת לעמוד במטרות הגבוהות שהציבו המנהלים עבור העובדים. בין 2005 ל- 2016 רשם הבנק מיליוני לקוחות לפוליסות ביטוח רכב מבלי שיקבל את אישורם לכך. להזכירכם, מדובר בבנק השלישי בגודלו בארצות הברית, ומספר אחד-עשר בעולם, עם יותר משבעים מיליון לקוחות וכמעט שני טריליון דולרים בנכסים. במבט מהיר נראה שהבנק רימה מספר אנשים גדול יותר מכל אוכלוסיית ישראל, ככה, סתם.

(ניתן למצוא כאן את רשימת כל מקרי הרמאות בהם הואשם וולס פרגו[2])

wells fargo.jpg

התרשים במקור מהוול סטריט ז'ורנל[3]

מה אפשר ללמוד מהפרשה?

לקחים מן העבר

קודם כל, מדובר בתזכורת לכך שקונספירציות – קנוניות כנגד הציבור מצד 'החברות הגדולות' או גופים ממשלתיים – קיימות בהחלט. זה, כמובן, לא מפתיע. חברות וממשלות הינן ארגונים ריכוזיים, המסוגלים להפעיל מאמץ מרוכז ומתוכנן-היטב על מנת להשפיע על הלקוחות ועל האזרחים בדרכים שאינן ראויות.

שנית, היא מראה לנו שבסופו של דבר – אם תסלחו לי על הקלישאה – הצדק מנצח. אלא שכמובן שהמציאות מורכבת קצת יותר. "הצדק מנצח" רק לאחר שהאמת יוצאת לאור, ורק אם קיימים מנגנונים חוקיים הולמים שיכולים לפעול כדי להעניש את הפושעים.

בנקודה זו ראוי להעלות באוב מחקר קטן ומעניין מ- 2016, של הביולוג וחוקר הקונספירציות דיוויד רוברט גריימס, שעקב אחר קונספירציות שהתרחשו באמת בהיסטוריה. קונספירציות אלו כוללות, למשל, את הניסויים ארוכי-השנים שערכה ממשלת ארצות הברית בחולי עגבת כהי-עור, מבלי שגילתה להם שניתן לרפא את מחלתם באופן יעיל באמצעות התרופות החדישות ביותר[4]. או את ניסיונן של חברות הטבק להסתיר מהציבור את הממצאים המעידים על הסכנות הבריאותיות של העישון, ולהפיץ ממצאים כוזבים סותרים. הקונספירציות הללו השתחררו בסופו של דבר לאוויר העולם, מכיוון שרבים בתוך החברות ובממשל היו מודעים לקיומן. בקונספירציית העגבת, למשל, לקחו חלק 6,700 בני-אדם שהיו מעורבים בתהליכים הרפואיים שעברו החולים. מספיק היה אדם אחד ישר-הליכות שיפתח את פיו ו- 'יזמר' לעיתונות, כדי שהפרשה תיחשף לעיני כל.

לאחר שסקר מספר קונספירציות שכאלו מן העבר, גריימס יצר מודל – פשטני מאד, אמנם, אבל בהחלט מעניין כבסיס לחשיבה על הנושא – שמראה שככל שישנם יותר אנשים המעורבים בקונספירציה מסוימת, כך עולה הסיכוי לחשוף את הקונספירציה במהירות. אם, למשל, הייתה קיימת באמת תרופת פלא לסרטן, הרי שמאות-אלפי העובדים של חברות התרופות הגדולות היו שמים לב לכך ש- 'משהו מסריח כאן'. חוקרים היו נאלצים לשתוק – לעתים גם בעוד אהוביהם מתים מאותה מחלה. עובדים היו שמים לב לכך שקיימים מחקרים עם תוצאות חיוביות בנוגע לאותו חומר פלאי, שנגנזו עמוק במאגרי המידע של החברות. הדוברים היו צריכים לדעת שעליהם להתעלם מאזכורים של אותו חומר בתקשורת, וכן הלאה. בסך הכל, בערך 714,000 עובדים בשמונה חברות התרופות הגדולות בעולם היו צריכים לעצום עיניהם באופן קולקטיבי. לפי החישובים שערך גריימס, הקונספירציה במקרה זה הייתה צריכה להיחשף לציבור ולקבל אישוש מצד מערכת החוק תוך 3.17 שנים בלבד.

מספרי האנשים שהיו צריכים להיות מעורבים בכמה מהקונספירציות-לכאורה הידועות ביותר כיום, לפי חישוביו של גריימס.

מה לגבי וולס פרגו? בעשור האחרון ניתן היה למצוא בבנק בערך 265,000 עובדים במשרה מלאה. לפי חישוביו של גריימס, קונספירציה זו הייתה נחשפת תוך שנים ספורות – כפי שאכן אירע.

אני לא מנסה לטעון שהמודל של גריימס מושלם. הוא אינו כולל התייחסות למספר רב של גורמים המשפיעים על חשיפת קונספירציות: כוחו של המחוקק, יכולתם של בתי-המשפט לכפות את החוק על החברות הגדולות ועל הממשל, כוחה וחופש פעולתה של העיתונות, האוריינות הטכנולוגית-מדעית של הציבור, ועוד גורמים רבים אחרים. אבל ברור שגריימס צודק בעניין אחד לפחות: ככל שקיימים אנשים רבים יותר המעורבים בקונספירציה מסוימת, כך גדל הסיכוי לחשיפתה תוך זמן קצר יותר.

וכל זה מוביל אותנו לשאלה אחרת: מה עומד לקרות בעתיד?

הקונספירציה שבאוטומציה

אנו רואים שכיום, חברות מתחילות להשתמש באלגוריתמים כדרך להוציא לפועל החלטות מסוימות. האלגוריתם של פייסבוק, למשל, קובע האם תראו את הפוסט הזה או לא. האלגוריתם של גוגל מחליט האם תיחשפו לבלוג שלי בעמוד הראשון של החיפוש, או בעמוד העשירי אליו איש לא מגיע. חברות המידע צריכות להעסיק מספר מזערי של עובדים ביחס להשפעותיהן. ווטסאפ, למשל, לפני שנרכשה ע"י פייסבוק, העסיקה רק חמישים וחמישה עובדים במשרה מלאה – והצליחה עדיין לספק שירות לכמעט חצי-מיליארד לקוחות. גוגל מעסיקה 85,000 עובדים במשרה מלאה, שמאפשרים לה לספק תשובות ל- 3.5 מיליארד חיפושים מדי יום. חברות מן העבר שהיו מספקות שירותים בסדרי גודל דומים, היו מעסיקות מאות-אלפי עובדים. האוטומציה מאפשרת לחברות לצמצם את מספר העובדים שלהן באופן דרמטי – ועדיין להגיע לרמת השפעה דומה על החברה.

רבים מעובדי הבנקים כיום כבר הפנימו שזמנם קצוב, וכי הם בדרך להיות מוחלפים באלגוריתמים ובבינות מלאכותיות. זוהי התפתחות שאמורה לשמח את הלקוחות, שיזכו לשירות מהיר ויעיל יותר, אך היא צריכה גם להדאיג אותנו כחברה, מאחר והיא פותחת צוהר לקונספירציות שלא יאותרו מבעוד מועד. בבנקים של העתיד, בהם יעבדו רק כמה מאות אנשים שיספקו שירות למיליונים, יוכלו המתכנתים לקבל הוראה ישירה ממנהל הבנק להתאים את האלגוריתמים כך שירמו את הלקוחות – מבלי שהמידע על כך יגיע לאוזני הציבור.

ייתכן שאנו רואים את הכניסה לעתיד זה כבר היום. בשנת 2015 גילתה הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית כי חברת פולקסווגן הטמיעה ברכביה אלגוריתם פשוט, שנכנס לפעולה רק כאשר חוקרי הסוכנות בחנו האם הרכב עומד בסטנדרטים המחמירים של מניעת זיהום אוויר. האלגוריתם היה משנה את פעולת הרכב כך שזה היה משחרר פחות גזים מזהמים – אבל רק במהלך המבחן. ברגע שהרכב היה חוזר לכביש, פליטת הגזים המזהמים שלו הייתה מזנקת עשרות מונים[5].

הקונספירציה של פולקסווגן אמנם נחשפה בסופו של דבר, אך היא לא התגלתה 'מבפנים'. השמועות אודותיה לא הגיעו מעובדי החברה, אלא רק בעקבות חשדותיהם של חוקרים אמריקניים, שהתעוררו לאחר שגילו שהרכבים פועלים באופן שונה על הכביש. זוהי דוגמה לדרך בה שילובם של אלגוריתמים ובינות מלאכותיות (בסיסיות ככל שיהיו) יכול להוביל לקונספירציות מוצלחות יותר שיפעילו גופים ריכוזיים כנגד הציבור.

חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר

לעת-עתה אנו יכולים להיות מרוצים מכך שוולס פרגו נחשפה במערומיה, וסופגת כאמור קנסות בשווי של מיליארדי דולרים. עם זאת, אנו חייבים להיות מודעים לכך שהאוטומציה הגוברת תגדיל את הסיכון לקונספירציות, ולהתחיל להיערך בהתאם. וולס פרגו דיברה רבות כנגד הביטקוין והזהירה (בצדק) שהמטבע הדיגיטלי אינו מתאים עדיין לדרישות השוק. אבל כדאי לזכור שדווקא מהפכת הבלוקצ'יין (הטכנולוגיה שמאחורי הביטקוין) יכולה להוביל לשקיפות גדולה הרבה יותר ולאפשר לנו לחשוף שחיתויות וקונספירציות בלחיצת כפתור. ייתכן בהחלט שהדרך היחידה להתמודד עם קונספירציות העתיד תהיה, פשוט, באמצעות טכנולוגיות העתיד.


 

אם עתיד הקונספירציות מעניין אתכם, אתם יכולים לקרוא בהרחבה בנושא בספרי האחרון – "השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה". קישור כאן.

 

קישורים –

[1]          “Attorney General Becerra Recovers $148.7 Million for California in Settlement with Wells Fargo Over Deceiving Consumers,” State of California – Department of Justice – Office of the Attorney General, 28-Dec-2018. [Online]. Available: https://oag.ca.gov/news/press-releases/attorney-general-becerra-recovers-1487-million-california-settlement-wells-fargo. [Accessed: 01-Jan-2019].

[2]          E. Schaal, M. Articles, and 2018 February 10, “All the Ripoffs and Scams Wells Fargo Pulled on Customers Over the Years,” The Cheat Sheet, 09-Feb-2018. .

[3]          E. Glazer, “Wells Fargo to Pay States About $575 Million to Settle Customer Harm Claims,” Wall Street Journal, 28-Dec-2018.

[4]          “Tuskegee Study – Timeline – CDC – NCHHSTP,” 03-Oct-2018. [Online]. Available: https://www.cdc.gov/tuskegee/timeline.htm. [Accessed: 04-Jan-2019].

[5]          C. Coleman, “VW could face long legal nightmare – BBC News,” BBC News, 24-Sep-2015. [Online]. Available: https://www.bbc.com/news/business-34352243. [Accessed: 12-Dec-2018].

6 מחשבות על “על עתיד הקונספירציות – ואיך אחד הבנקים הגדולים בארה"ב רימה את הציבור במשך שנים

  1. פוסט מענין , אבל , הדברים הרבה יותר מורכבים , ורק על קצה המזלג :

    ההנחה שהצדק מנצח רק לאחר שהאמת יצאה לאור , לא ממש תמיד נכונה כמובן . שהרי , מכאן ואילך ( אחרי שהצדק יצא לאור ) ישנה הרתעה , ישנו שידוד מערכות . כך למשל , כפי בתביעה המתוארת עם וולקסווגן , הרי תובענות ייצוגיות בצנרת ( נניח כל קבוצת חולי האסטמה תובעים כקבוצה ) וגם מה שנקרא " חיפוש ראשים " או " קודקודים " : מתרכזים במנהלים ומקבלי החלטות , ואז :

    ההרתעה מפני סכומי העתק , המוניטין שנפגע קשות ( בעידן של מדיות מבוזרות ) הפחד מפני חבות אישית של מנהלים , מדרבנים חברות , לקחת אחריות , ולמנוע עוולות מסוג זה בעתיד .

    לגבי מיעוט/ריבוי המודעים לקונספירציה ובהתאמה סיכויי החשיפה :

    הקטש פה ( המילכוד ) הינו זה , שאנו משוכנעים שעסקינן בקונספירציה או מעין . אבל , זה שכנוע בדיעבד . במהלך הדברים , לא ברור אם זה קונספירציה ממש . דווקא לפעמים , מיעוט מודע לדבר , מייצר יותר תחושה של סוד וסודיות או עצם הסוד והסודיות , שמעידים על משהו " מסריח " . אבל , ככל שזה מתפזר ומצוי, זה יכול לאשש אול לטפח הונאה עצמית או מעין , שהפרקטיקה או הענין , ידועים ממילא , וכנראה שהוא כשר לחלוטין . מספר האנשים המעורבים , כמו מכשיר את הענין , או מטשטש אותו , לעומת מעט אנשים בענין אשר נחשבים " מחזיקי סוד " או מעין .

    להתראות

    אהבתי

  2. רק המחשה :

    בעבר , הומוסקסואליות , הייתה נחשבת מחלת נפש או הפרעה נפשית . ממש כך מקוטלגת רפואית . כך עשרות שנים חלפו להן . ובצ'יק ממש יחסית , נעלמה הקלאסיפיקציה .קשה להאמין הרי , שפסיכיאטרים בעבר , גרסו באמת ובתמים שזוהי הפרעה נפשית של ממש . ומה היום ? ההומואים נשארו כאלו , ורק הקיטלוג השתנה . זה מעיד או ממחיש מה שכתבתי. דווקא הביזור לא פעם , מכשיר הדבר , נותן לו לגיטימציה , או פשוט מטשטש העוולה ככזו .

    מומלץ מאוד המאמר הזה , בקשר לאופן הפתאומי שבו נעלמה הקלאסיפיקציה של ההומוסקסואליות , כמחלה או הפרעה נפשית , כאן :

    http://behaviorismandmentalhealth.com/2011/10/08/homosexuality-the-mental-illness-that-went-away/

    להתראות

    אהבתי

    • ההפרעה הנפשית הומוסקסואליות נפתרה ע"י דרך אחרת ממה שהיה מקובל קודם וזו הסיבה שהקיטלוג הרפואי השתנה.
      גם לפני זה היו הפרעות של עבדים עצלים או משתחררים , שעם ביקורת הטיפול הרפואי בהן השתנה.
      אפשר לראות את היהודים לפני האמנסיפציה וקבלת דתות אחרות , כ הפרעה נפשית , שהטיפול הרפואי בה השתנה. (גם קתולים במדינות פרוטסטנטיות טופלו באותה צורה).

      הפרעה הנפשית היא הסבל אישי שנוסף עליו חוסר תיפדוק בחברה בה חיים , ומכיוון שסבל אישי ואי תיפקוד בחברה הם בעיות רפואיות , אז אנשי מקצוע עם הכשרה רפואים וחלק מתחום הרפואה עוסקים בכך.

      אתה סובל מהפרעת אל רום כלשהיא ? אין בושה בהפרעה נפשית , אני מקווה שעזרתי קצת להפיג כמה מהסימפטומים , גם עם זמנית.

      בעניין הקונספרציות ,
      שקיפות מתנגשת עם פרטיות , אז זו בעיה.
      תמיד יהיו רמאים אם הם יחשבו שזה משתלם עבורם , גם בלי שהם יראו בכך רמאות , וכאלה שרודפים אחריהם. בין אם הם אנושיים או לא.

      אהבתי

  3. ורק הערה :

    כמובן שרועי לא טרח על הגדרה סדורה של הקונספירציה. זה לא דבר כזה פשוט , להגדיר בכלל , מהי קונספירציה ומה גדריה . אבל , אפילו אם נלך כפי רועי , בצורה אינטואטיבית , הרי דברי לעי"ל , בעינם עומדים כמובן .

    תודה

    אהבתי

  4. ההנחה שמספיק אדם ישר אחד אינה עומדת במבחן המציאות. למשל הונאת הפונזי הגדולה של ימינו, מיידוף. מספר אנשים (מכובדים) התלוננו לרשויות המוסמכות. הרשויות אפילו יצרו מראית עין של בדיקה. אבל אף אחד לא טרח לבדוק שאכן "יש כסף בבנק". ניהלו שיחה סתמית ואמרו שהכל בסדר. החלטה של הנבל סיימה את הפרשה ההיא.

    הרבה קונספירציות ומעשי נבלה נתגלו לאחר מותם של הנבלים, וכמובן שברוב המקרים לא קיבלו הנפגעים פיצוי הוגן.

    אם אתה רוצה עתידנות, אז העתיד הוא במערכת ממוחשבת (חכמה) שבודקת שהאינטרס האישי נשמר. שהמחשב שלי ידבר עם המחשב של הבנק, יתמקח על עמלות, יעביר אותי לבד לבנק אחר (כולל כל הניירת) במידת הצורך וגם יגיש תביעה אם ניסו לגנוב ממני.

    וכן, אני סומך על קריפטו הרבה יותר מעל הבנק, או הממשלה שמדפיסה את הכסף.

    אהבתי

  5. פינגבק: רועי צזנה: עתיד הקונספירציות - ייצור ידע

להגיב על אל רום לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s