בשם הקניבליזם: חוקרי האתיקה תומכים באכילת בשר-אדם המיוצר במעבדה

כולם מכירים את ריצ'רד דוקינס – ביולוג, אתאיסט ומדען-על בריטי שנהנה לזעזע את הציבור מפעם לפעם באמירות שנויות-במחלוקת. בתחילת 2018 הצליח דוקינס להוסיף נדבך חדש לאישיותו הציבורית המורכבת גם כך, כשצייץ ברבים כי הוא מחכה בקוצר-רוח לראות האם נוכל לגדל בשר אדם במעבדה, והאם נצליח להתגבר על הטאבו האוטומטי שלנו כנגד קניבליזם[1].

dawkins
דוקינס נערך להגעתו לשווקים של בשר המעבדה.

מאיפה מגיעה תאוותו הפתאומית של דוקינס לבשר אדם עסיסי? נראה שהיא קשורה בעיקר לסקרנותו בנוגע להחלטות המוסריות שנקבל על עצמנו בעתיד, בכל הקשור לבשר מעבדה.

אז בואו נסביר קודם מה זה בכלל בשר מעבדה.

הבשר הנקי מכולם

נתחיל בתיקון: בשר מעבדה כבר זכה לכינוי מגונדר יותר – "בשר נקי". נקי ממה? נקי מסבל של בעלי-חיים, מכיוון שלא מדובר ברקמה שנחצבה מפרה או מתרנגולת, אלא בתאים שגודלו במעבדה, והתחברו ביחד כדי ליצור רקמה חדשה שמגיעה בסופו של דבר לצלחת שעל שולחננו. התאים המקוריים אמנם נלקחו מהחיה (שכנראה הומתה בתהליך), אך באופן עקרוני ניתן לקחת תאים מחיה אחת בלבד – ולהרבות אותם במעבדה כדי לייצר מספר אינסופי, בלי הגזמה בכלל, של סטייקים, המבורגרים, לבבות, כבדים וכן הלאה.

אמנם לא ניתן למצוא כיום "בשר נקי" בסופרמרקט, אך לא ירחק היום בטרם נוכל לרכוש את הבשר הנקי במחיר המתחרה בבשר… ובכן, מלוכלך. אפשר להבין את הרציונל לתחזית הזו כשבוחנים את ההתפתחויות האחרונות בתחום. ההמבורגר הנקי הראשון, שפותח במעבדה, אמנם עלה ב- 2013 סכום גבוה במיוחד של 330,000 דולרים, אך המחירים יורדים במהירות. כיום, חמש שנים בלבד לאחר ההמבורגר הנקי הראשון, חברת Memphis Meats מייצרת 450 גרם של בשר בקר ב- 2,400 דולרים בלבד[2]. כלומר, תוך חמש שנים ירד המחיר כמעט ב- 99 אחוזים. אם העלויות ימשיכו לרדת באותו קצב, הרי שתוך פחות מעשור נגיע כבר למצב בו הבשר הנקי יהיה זול יותר מהבשר הרגיל שאנו אוכלים כיום.

איזה סוגי בשר נקי אפשר יהיה לייצר? התשובה היא שברגע שהטכנולוגיה תבשיל, המגוון עתיד להיות כמעט אינסופי. נוכל לייצר רקמת סלמון או סטייק פרה, או אפילו לפתח סוגי בשר ייחודיים שלא היו קיימים מעולם. בספר הבישול העתידני "ספר בשר המעבדה", למשל, מובאות דוגמאות למנות יוצאות-דופן באמת ובתמים. ניתן למצוא בו הצעות ל- "בשר רקום": סיב בשר אחד ארוך שיוצר במעבדה, וסבתא יכולה לרקום אותו לקרושה חגיגי וטעים. או, אם חשקה נפשכם להפתיע את המבקרים, למה שלא תציעו להם נגיסי דודו? הציפור אמנם אינה קיימת עוד, אך ניתן יהיה לנחש את המבנה הגנטי שלה, ולהרכיב את תאיה מחדש במיוחד עבור שולחן האוכל[3].

cultured grandma meat
סבתא רקמה קרושה בשרי לארוחת החג. לא ברור איזה חג. כנראה שאתם גם לא באמת רוצים לדעת.

שניים מהרעיונות שבספר הבישול העתידני מעניינים במיוחד, מאחר והם מספקים לנו הצצה לעולם בו בשר מופק ללא סבל. הרעיון הראשון מכונה "החזיר שבגינה". במסעדות בהן תוגש מנה יוקרתית זו, תוכל אתה – האורח – לבקר קודם בחצר האחורית של המסעדה, ושם תפגוש את "פוקי", החזיר שתאכל באותו ערב. תוכל ללטף את פוקי, לדבר איתו, או להתעלם ממנו לגמרי. כי הוא חזיר. אבל הדבר היחיד שלא תוכל לעשות הוא לפגוע בו, מכיוון שהבשר שמופק מפוקי הגיע מביופסיה זעירה שעשו לו פעם אחת בלבד בימי חייו. תקעו מזרק בכתפו, שאבו החוצה כמה תאים, שמו פלסטר – וזהו. מעכשיו, המסעדה יכולה להכין אלפי סטייקי-פוקי, בעוד שפוקי יכול להמשיך לחיות את חייו בנעימים, וסובל רק מהצקותיהם של האורחים האנושיים שבאים להתפעל ממנו כל ערב.

שימו לב לנקודה החשובה: פוקי לא נפגע כלל בתהליך הפקת הבשר. לא נגרם לו כל נזק. ואם כך הדבר, מדוע לא להתקדם למנות מוזרות עוד יותר, למרות שהן מופקות באופן מוסרי לגמרי? וכך מציע לנו ספר הבישול העתידני את המנה המוזרה ביותר האפשרית: "קוביות סלבריטאים", שכשמה כן היא. תמיד התפעלתם מחכמתו של איינשטיין? עכשיו תוכלו לקבל טעימה ממוחו. רוצים לתת ביס במיילי סיירוס או בצחי הלוי? מרגע בו הם יתנו רשות למעבדות לקחת כמה תאים מגופם, תוכלו לאכול גם את סטייק הלוי. היד פורסת, והרשות נתונה.

celebrity cubes
מנת "קוביות סלבריטאים": נגיסי רקמת מוח של איינשטיין שגודלה במעבדה, לצד רקמות שריר ושומן של סלבריטאים אחרים.

עכשיו אתם מבינים מאיפה הגיעה סקרנותו של דוקינס? דוקינס תוהה האם נצליח להתגבר על תגובת הנגד האוטומטית שלנו מקניבליזם – זו שאומרת לנו "איכס, מגעיל!" ועוצרת אותנו מלנגוס בעמיתינו למשרד – ובמקום זאת נקבל על עצמנו גישה נאורה יותר. כלומר, נתייחס לבשר האדם המעבדתי כאל… פיסת בשר… ותו לא. ופיסת בשר אחת זהה לרעותה, בין שהקוד הגנטי שבתאיה שייך לפרה, לאדם, או, רחמנא ליצלן, לפוקי החזיר. מה זה משנה, בסך הכל, אם אף אחד לא נפגע בתהליך יצירת הבשר?

מסתבר שלדעת חלק מאנשי האתיקה יש דווקא חשיבות גדולה למקור הבשר הנקי, ולפי לפחות אחד מהם – הדרך היחידה להפוך את הבשר הנקי לאתי באמת ובתמים, היא לעודד אכילת בשר אדם.

צרות של אתיקנים

קודם כל חשוב לומר שאנשי האתיקה חלוקים בדעותיהם לגבי הרשות לאכול בשר נקי. יש כאלו הסבורים שהוא יכול לצמצם מאד את הסבל שחווים בעלי-החיים, בעוד שאחרים טוענים שהבשר הנקי ישמר את הדעה הרווחת לפיה בני-אדם נבדלים מבעלי-החיים. לפי דעה זו, העובדה שאנו אוכלים בעלי-חיים ולא בני-אדם מרחיקה אותנו מוסרית עוד יותר מבעלי-החיים. אנו לומדים לראות אותם כמקור למזון ותו לא – כיצורים נטולי-משמעות בפני עצמם, לבד מהמטרה היחידה שלהם עבורנו: לספק לנו את בשרם הטעים.

האתיקן ג'וש מילבורן ניסח היטב את הקושי האתי במצב זה במילים הבאות –

"אפילו אם איננו פוגעים ישירות בחיות שאינן-אדם בתהליך, הרי שבאכילת בשרן אנו יוצרים קיר ומפרידים ביננו ל- ביניהן. אנו מסמנים את עצמנו כיוצאי-דופן, כחשובים יותר, כאציליים יותר. … וכך נותרת דילמה ברורה: מצד אחד, אנו אמורים לרצות לאמץ את ההבטחה הטכנולוגית הטמונה בבשר מעבדה, בזמן שמצד שני, איננו אמורים לרצות שהתמיכה בטכנולוגיה תאשר או תתרום להיררכיות הכוזבות המושתתות על סוגנות [כלומר, על אפליית בעלי-חיים על פי מינם הביולוגי – ר.צ.]"[4]

הפתרון, לדעת מילבורן, פשוט: אם אכילת בשר נקי המגיע מבעלי-חיים מחזקת את ההפרדה בין בני-האדם לעולם החי, הרי שהדרך להצדיק מוסרית את אכילת הבשר הנקי היא… לאכול בני-אדם.

פתרון זה היה נתפס בעבר כאכזרי, מאחר והוא היה עלול לערב כאב וסבל אנושיים, ובכך להגדיל את מספר היצורים הסובלים בעולם. אלא שבעתיד הקרוב נוכל לגדל סטייקים אנושיים במעבדה מתאים שנלקחו מאדם אחד בלבד, והורבו וגודלו במעבדה פעמים רבות. אפילו לא נצטרך להכאיב לאותו אדם – התאים יוכלו להגיע מעורו, בתהליך שלא יערב שום כאב. נוכל אפילו לערב את התאים האנושיים ביחד עם תאי הבקר והתרנגולת, כך שבכל מנה של בשר נקי שנאכל, יהיו גם שרידים אנושיים.

הבעיה היחידה היא שאם אכן נעשה כך, הרי שכל מי שיקנה המבורגר נקי קפוא בסופרמרקט, יהפוך באופן אוטומטי, לא נעים לומר, לקניבל. אני חייב להודות שאני שואב הנאה סדיסטית מסוימת כשאני מדמיין את אנשי יחסי הציבור של חברות הבשר הנקי מורטים שערותיהם בעצבים, כאשר הם מנסים נואשות לחשוב איך לגרום לציבור הרחב לאמץ לחיקו את התואר הזה.

ובכן, מה באמת הבעיה עם קניבליזם? והאם הבשר הנקי יכול להצדיק אותו?

בשם הקניבליזם

למרות הטאבו הרווח על קניבליזם, מעניין לציין שדווקא ניתן למצוא מספר קטן של תרבויות בהם מקובל לסעוד על בשרו של האחר, לרוב באופן טקסי ופורמלי המכבד את המת. בני שבט הקורוואיי, למשל, החיים בדרום-מזרח פפואה, עדיין מקיימים תרבות קניבליסטית מפוארת[5]. עדיין, רוב בני-האדם החיים כיום רואים קניבליזם כמנהג הראוי לגינוי, על אף שהאתיקנים מתקשים למצוא סיבות מוסריות ברורות כנגדו[6].

ציור של צ'רלס גורדון פרייזר – Cannibal feast on the Island of Tanna, New Hebrides. במקור מוויקיפדיה.

קיימים אתיקנים המנסים לטעון כנגד קניבליזם בשם "חכמת הגועל". כלומר, אם דבר-מה מגעיל אותנו, הרי שברור שיש בו מן הפסול. הפילוסוף ליאון קאס, למשל, טוען שמין עם חיות וגילוי עריות מגעילים את רוב בני-האדם, וזו סיבה טובה מספיק לאסור עליהם[7].

ההסתמכות על "חכמת הגועל" כדרך להצדיק או לשלול מנהגים מסוימים עשויה להישמע הולמת, עד שאנו למדים שאנשים בתרבויות שונות נגעלים ממנהגים שונים. הרודוטוס, למשל, מתאר כיצד הזמין המלך דריווש הפרסי לחצרו אנשים משתי תרבויות שונות מאד: יוונים, שנהגו לשרוף את גופות מתיהם, וקאלאטיאנים שנהגו לאכול את גופות אבותיהם שנפטרו. המלך הציע ליוונים לאכול את גופות אבותיהם המתים – והם הזדעזעו קשות, ובישרו לו שאין כמות כסף בעולם שתוכל לשכנע אותם לבצע מעשה שכזה. אז הציע דריווש לנציגי הקאלאטיאנים לשרוף את גופות אבותיהם – והם התחננו בפניו שלא להזכיר אפילו מעשה נוראי שכזה[8].

אנו רואים, לפיכך, שחכמת הגועל אינה מספיקה כצידוק מוסרי כדי לאסור על מנהגים מסוימים. הדוגמאות האחרות של קאס אינן משכנעות גם הן. לאיסור על גילוי עריות יש הצדקה מוסרית, מאחר והוא מערב השפעה אסורה ויחסי מרות בין הורים לילדיהם, ויכול להזיק גנטית לילדים הבאים לעולם כתוצאה מגילוי עריות. באופן  דומה, לאיסור על מין עם בעלי-חיים יש הצדקה מוסרית מאחר ובני-האדם כופים את רצונם על החיה הכפופה למרותם.

כולנו יכולים להסכים על אי-המוסריות הכרוכה בהריגת אדם בניגוד לרצונו, במטרה ליהנות מבשרו, ויהא זה טעים ככל שיהא. אך קיימים מצבים בהם אנשים מתירים מרצונם החופשי לאחרים לאכול מבשרם – למשל, נשים לאחר לידה, המרשות לאחרים לבשל ולאכול את שלייתן[9]. אנו מרימים גבה לנוכח מנהג מוזר שכזה, ועשויים להרגיש בחילה קלה, אך איננו יכולים למצוא את הצידוק המוסרי לאסור את קיום המנהג.

ייתכן בהחלט שתחושת הגועל מהקניבליזם התפתחה במהלך האבולוציה כדי למנוע מרוב בני-האדם להידבק במחלות מסוימות שיכולות לעבור לתוך הגוף רק בדרך זו. הקניבלים בני שבט הפורה, למשל, נהגו לאכול את מוחותיהם של המתים כדרך לכבד את רוחותיהם. לרוע המזל, המוחות הכילו חלבונים מעוותים (פריונים) שהדביקו את הסועדים במחלת הקורו, שהיא וריאציה של המחלה הידועה כ- "מחלת הפרה המשוגעת"[10]. קניבליזם נושא בחובו סכנות בריאותיות ברורות, לפיכך, אך כאשר אנו יכולים לסנן את התאים האנושיים כדי לוודא שאינם נושאים 'מסתננים' שיכולים להזיק לגוף, גם הסכנה הבריאותית אינה יכולה עוד להצדיק את האיסור על קניבליזם.

ג'וש מילבורן מתאר את כל הטיעונים הללו במאמרו, שהתפרסם בכתב העת המדעי Res Publica בשם – "לכרסם בשר מעבדה: אתיקה של בעלי-חיים, קניבליזם וקדמה חברתית". המאמר זכה בפרס PG, כתוב היטב, ומגיע למסקנה הבלתי-נמנעת: לא ניתן להצדיק איסור מוסרי על אכילת בשר שהגיע מתאים אנושיים, ובתנאי שלא נגרם כאב לאיש בתהליך הפקת התאים, ושאין בכך סיכון רפואי לסועדים או… ובכן, לנסעדים.

אם קניבליזם אנושי בתנאים אלו אכן מקובל מוסרית, הרי שאין שום סיבה שלא לממש את פתרונו של מילבורן לדילמה האתית שמציב הבשר הנקי לפנינו: בנוסף לבשר הנקי המגיע במקורו מתאי פרה, תרנגולת, חזיר וחיות אחרות, עלינו לאכול גם בשר נקי המגיע מבני-אדם. רק כך נוכל לוודא שבשר המעבדה אינו מנציח את ההפרדה בין בני-אדם לבין בעלי-חיים.

ברצינות?

כן, ברצינות. אבל יש סייג גדול אחד לעניין. כדי לקבל את הטיעון של מילבורן אתם צריכים גם להסכים עם הרעיון לפיו בני-האדם אינם שונים מהותית מבעלי-חיים. אם יש הבדל ברור – ברמה הרוחנית, למשל – בינינו לבין בעלי-החיים, הרי שייתכן שראוי גם להציב את אותו "קיר שיפריד בינינו לביניהן", ולקבוע בצורה הפשוטה ביותר שבעלי-חיים נועדו לאכילה, בעוד שבני-אדם שמורים למטרות אחרות. אני אישית לא רואה הבדל ברור שכזה. מבחינתי, כל בעלי-החיים – כולל האדם – מסודרים על רצף של מודעות עצמית ושל תבונה. אנו יותר מתקדמים מהשימפנזים מבחינת התבונה, בוודאי, והרבה יותר מפותחים מבחינה שכלית מהכלב או מהפרה, אך עדיין הננו חלק מממלכת בעלי-החיים, וניתן למצוא מקבילות בקרב הכלב, הפרה והשימפנזה לכל הרגשות והצרכים המטרידים גם את בני-האדם.

החשש השני שלי הוא שאנו מנסים לחשוב על העתיד בשימוש במושגים מן העבר. מדוע בכלל אנו צריכים להתייחס ל- "תאים" הגדלים במעבדה לפי המקור שלהם – בין שהגיעו מפרה, מחזיר או מאדם? הם בסך הכל תאים – מכונות ביולוגיות זעירות, שאינן מסוגלות לעשות דבר בצלחת הפטרי מבלי סיוע קדחתני מצד החוקרים המגדלים אותן. התאים האנושיים במעבדה לא היו יכולים להתפתח לעובר אנושי אפילו אם היו מושתלים ברחם אנושי. מדוע אנו צריכים בכלל להתייחס אליהם כאל "תאים אנושיים", ולא כאל "מכונות לייצור בשר", למשל?

File:Smooth muscle tissue.jpg
רקמת שריר. התצליחו לנחש האם מדובר ברקמה של כלב, פרה, חזיר או… אדם? ואם לא – האם זה באמת משנה? מקור – ויקיפדיה.

אלא שהציבור עדיין לא התחיל לחשוב בדרך זו על התאים האנושיים, ולכן החשש השלישי שלי הוא שאם אנשי האתיקה ינסו להניא אנשים מאכילת בשר נקי – אלא בתנאים המחייבים קניבליזם – הם ייתוודעו לרגשות הציבור המאד-ברורים בנושא. יש לי הרגשה שאם אנשים יחשדו שההמבורגר הנקי שלהם עלול להכיל בשר אדם, הם ידירו רגליהם מכל העניין, וירוצו מהר-מהר לאכול שוב המבורגרים טבעיים מבשר פרה, שנקטלה במיוחד עבורם. הבשר הנקי יאבד מקסמו לשנים רבות, וכולנו נאבד הזדמנות פז לצמצם ולמזער את רמת הסבל בעולם.

הפילוסוף דיוויד צ'אובט ניסה לאחרונה להסביר במאמר מרתק – "האם עלינו לסרב לבשר מעבדה בשם האצילות החייתית?" – מדוע עלינו להיזהר מטיעונים אתיים שירחיקו את הציבור מאכילת בשר נקי[11]. הוא מתאר במאמרו משל על ה- "קזארים", גזע חייזרי שעולה עלינו בהרבה מבחינה טכנולוגית, אך בעל רמת חשיבה דומה לשלנו. הקזארים נוחתים בכדור-הארץ, משתלטים על כל המין האנושי, ונושאים את הנאום הבא:

"אנו הקזארים חשובים ובעלי-ערך גדול בהרבה מכם, בני-האדם, ואנו מתכננים להמחיש את העליונות שלנו בכך שנאכל אתכם… עם זאת, לרובנו יש עקרון להימנע מגרימת סבל או עצב ליצורים נחותים, כך שנעדיף לגדל את בשריכם במעבדותינו, ולא לטבוח בכם בבתי-המטבחיים שלנו. … אך כמה מאיתנו, שסבורים שהם מגנים עליכם, מאמינים שאיננו בעלי ערך גדול יותר מכם, ושאכילת בשר המעבדה שלכם אינה מוצדקת – בדיוק באותה המידה שאכילתכם לאחר קטילתכם אינה מוצדקת, מבחינת האצילות שמיוחסת לכם. … אנו מבקשים מכם לספר לנו מה הפתרון שנראה לכם עדיף: להיהרג באופן סדיר ולהיאכל (ולחכות עד ליום בו המגנים עליכם יצליחו לשכנע אותנו שאיננו אמורים לאכול את בשרכם כלל), או שאנו הקזארים נאכל את בשרכם שיגודל במעבדותינו."

המשל של צ'אובט ממחיש את הבעיה הטמונה בעיכוב הגעת הבשר הנקי לשוק בשל 'טיעונים אתיים'. אם היינו שואלים את בעלי-החיים האם הם היו מעדיפים להמתין עד שכל האנושות תסכים לאכול בשר נקי אנושי, ובזמן זה להסכין עם המשך הטבח והסבל, ברור מה הייתה תשובתם – בדיוק כפי שתשובתנו שלנו לקזארים הייתה ברורה. אנו אמורים לשאוף לצמצם סבל מכל סוג שהוא – אנושי או חייתי – כבר בהווה, וכל עיכוב במעבר לבשר נקי בשל אתיקה גבוהה-גבוהה, עולה לבעלי-החיים בסבל רב.

בקיצור, ועם כל הכבוד לאתיקנים, יש לי תחושה ברורה שהאתיקנים נהנים להתפלפל ולהתפלסף, בזמן שבעלי-החיים ממשיכים למות ולסבול. מבחינתי, ברגע שנוכל לעבור לבשר נקי – יהא מקורו אשר יהא – תהיה עלינו החובה המוסרית לעשות כן.



* – כדי לחסוך בשאלות מיותרות: הכותב מצהיר בזאת שהוא עצמו אינו צמחוני, עדיין.

[1] https://twitter.com/RichardDawkins/status/969939225180364805

[2] https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-5499911/Richard-Dawkins-claims-eat-lab-grown-human-meat.html

[3] https://bistro-invitro.com/nl/menu-2/

[4] http://sci-hub.tw/https://link.springer.com/article/10.1007/s11158-016-9331-4 – SciHub link

[5] https://www.smithsonianmag.com/travel/sleeping-with-cannibals-128958913/

[6] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/japp.12056

[7] https://pdfs.semanticscholar.org/23d1/37cd00dbb33f0531e1a71541e45da1a27d12.pdf

[8] https://faculty.uca.edu/rnovy/Rachels–Cultural%20Relativism.htm

[9] https://en.wikipedia.org/wiki/Human_placentophagy

[10] https://en.wikipedia.org/wiki/Kuru_(disease)

[11] http://sci-hub.tw/https://link.springer.com/article/10.1007/s10677-018-9888-4 – Article in SciHub

10 מחשבות על “בשם הקניבליזם: חוקרי האתיקה תומכים באכילת בשר-אדם המיוצר במעבדה

    • לפי חלק מהתחזיות בשר נקי טחון עשוי להיות על המדפים כבר ב-2020. בשר טחון נקי הוא תהליך פשוט כי נדרשת רק רקמה דקה של תאי שריר, וצריך כעת ליעל את התהליך וגם למצוא תחליף לסרום עוברי עגלים במצע הגידול. לעומת זה גידול נקי של אברים שלמים כגון כבד או חתיכת שריר כמו סטייק, הוא עוד חזון רחוק, וכשהוא יתממש ייוצרו גם אברים להשתלה לאדם מהתאים שלו עצמו.

      אהבתי

  1. נראה ברור שיהיו קשיי "התאקלמות" לבשר הנקי, כפי שיש בכל תקופת מעבר או שינוי פרדיגמה, אבל מרגע שיהיה בשר נקי במחיר סביר, התהליך יהיה בלתי נמנע ובודאי יסתיים תוך דור או שניים. לכן, ההתעסקות בבעיות שאולי יהיו לקהל הרחב לאמץ את הרעיון נראית לא חשובה במיוחד (אם כי מעניינת)…

    אהבתי

  2. אגב מחירים יורדים וייצור "נקי", מתי יהיה זול יותר לייצר במעבדה חיטה/אורז/תירס (או בעצם לחם, נודלס או טורטיה), מאשר לגדל אותם בשדה? ואיך *זה* ישפיע על החקלאות? ועל שאר העולם?

    Liked by 1 person

  3. מעניין מה לגבי כשרות ושחיטה. אולי הרבנות תתנגד כי היא תפחד לאבד את מטה לחמה.

    וכן גברים יוכלו לאכול בשר נשים ואזורים מסוימים בגוף האדם ועוד וכן להיפך.

    אהבתי

  4. פינגבק: רועי צזנה: בשם הקניבליזם... - ייצור ידע

להגיב על בזוקה ג'ו לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s