אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית

בחודש אוגוסט 2018, קיבלה ממשלת בורקינה פאסו – מדינה זעירה באפריקה – החלטה הרת-גורל. היא הודיעה שתתיר לשחרר בשטחה יתושים מהונדסים גנטית, בניסיון למגר את מחלת המלריה. על הדרך, יכולה ממשלת בורקינה פאסו ללמד אותנו גם לקח חשוב לעתיד האנושות.

אבל בואו נתחיל בהתחלה.

מלריה היא אחת המחלות המזיקות ביותר באפריקה ובאסיה. הטפילים הגורמים למחלה נישאים במעיהם ובבלוטות הרוק של יתושי אנופלס. כאשר נקבת היתוש מוצצת דם מקורבנותיה האנושיים, היא מדביקה אותם בטפילים. אלו מתרבים בגוף האנושי – ואז נמצצים החוצה על-ידי יתושת אנופלס אחרת, שמעבירה אותם הלאה לקורבנות אנושיים חדשים, וכך המעגל נמשך והתהליך חוזר על עצמו שוב ושוב. על הדרך, בני-האדם שנושאים את הטפילים מפתחים חום גבוה, ולרוב סובלים גם מתשישות, הקאות וכאבי ראש. אם אתם מרגישים רע עבורם, כדאי שתדעו שגם היתושים אינם מרגישים טוב במיוחד לגבי העניין, ונופלים גם הם חלל לטפילים שהם נושאים[1].

לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2016 בלבד נדבקו 216 מיליון בני-אדם במלריה, וכמעט חצי-מיליון נפטרו בעקבות המחלה[2]. היתר 'רק' סבלו מימים ארוכים בהם שכבו במיטה ולא יכלו לעבוד. אין פלא שכלכלנים מאמינים שהמלריה עולה לאפריקה כולה 12 מיליארד דולרים בשנה – סכום עתק עבור המדינות העניות ביבשת[3].

איך נלחמים במחלה? עד היום, דרך הלחימה העיקרית הייתה באמצעות מניעה: אנשים השתמשו ברשתות שמנעו מהיתושים להגיע אליהם בלילות. אלא שרשתות נוטות להתבלות ולהיקרע, ואינן יכולות להגן על אלו שצריכים לעבוד בלילות. וכך המשיכה המלאריה למלוך בכל רחבי אפריקה ואסיה.

_Keep_out_malaria_mosquitoes_repair_your_torn_screen__-_NARA_-_514969

פוסטר המדרבן לתיקון רשתות יתושים קרועות.

בשנים האחרונות החלו אנשי המדע והביו-טכנולוגיה לפתח צורה חדשה להילחם במלאריה. מדענים בריטיים הצליחו להנדס גנטית נקבות יתושים במטרה לעקר אותן – למנוע מהן להביא יתושים חדשים לעולם[4]. נקבות אלו, אם ישוחררו לטבע, ימשכו את תשומת לבם ואת זרעם של הזכרים, שינסו לשווא לעבר את הנקבות העקרות. כתוצאה, מספר היתושים בטבע אמור לרדת דרמטית[5].

למעשה, לא מדובר בתיאוריה בלבד, מאחר ויתושים מהונדסים-גנטית שכאלו הופצו בשנתיים האחרונות באיי קיימן, בפנאמה, בברזיל, בארצות הברית ובהודו. ההצלחה הייתה מרשימה: תוך שישה חודשים נרשמה ירידה של שמונים אחוזים בערך במספר היתושים. בברזיל בלבד, שם התמקדו המדענים ביתושים שהפיצו את קדחת דנגי הקטלנית, נרשמה ירידה של 91 אחוזים במספר מקרי ההדבקה במחלה באותה שנה[6].

עכשיו מתחילות גם מדינות אפריקה לאמץ את היתושים המהונדסים-גנטית, בהובלתה של בורקינה פאסו הקטנטנה אך הנועזת. היא לא לבדה במערכה: בקרוב יצטרפו אליה גם מאלי ואוגנדה. בשלב הראשון מתכוונים המדענים לשחרר 10,000 יתושים מהונדסים-גנטית עקרים, שיצמצמו את מספר היתושים החיים בטבע. בשלב השני, ישוחררו יתושים שהונדסו עם תכונות מתקדמות יותר: למשל, יתושים שאינם מסוגלים להדביק בני-אדם בטפילי המלאריה, מהסוג שפותח כבר באוניברסיטת קליפורניה[7]. בדרך זו ניתן יהיה למגר את המלאריה מבלי לערער את מארג המזון – מכיוון שחיסול כל היתושים עלול לפגוע גם בחרקים ובציפורים הניזונים על מוצצי-הדם הקטנים.

Burkina Faso meeting

ישיבת כפר בבורקינה פאסו, בה מקבלים אנשי הכפר הסבר על היתושים המהונדסים-גנטית שישוחררו בשטח הכפר. מקור: Target Malaria.

החלק המרגש ביותר בהתפתחויות הללו הוא גם המפחיד ביותר: באמצעות ההנדסה מחדש של היתושים, אנו מסוגלים לשנות את תכונותיה של האוכלוסיה כולה לאורך זמן. במילים אחרות, באמצעות התערבות חד-פעמית – מבצע שייקח שנים ספורות – אנו יכולים לשנות את פניהן של אפריקה ואסיה למאות השנים הקרובות. מבחינה זו, מדובר בטכנולוגיה שמשנה לגמרי את התמונה. כל טכנולוגיה אחרת שהמצאנו עד כה דרשה תחזוקה מתמדת: תחנות כוח יפסיקו לפעול כמעט מיד מבלי עובדים אנושיים, למשל. אבל ההנדסה הגנטית של היתושים, אם תעשה בזהירות ובקפדנות, תוכל להישמר לאורך דורות אנושיים רבים.

כמובן, אי אפשר להתעלם גם מהסכנה שבטכנולוגיה. אין כמעט סיכוי שיתושים מהונדסים-גנטית יסבו נזק לבני-האדם, אך אנו עלולים למחות בשוגג את כל אוכלוסיית היתושים ממין מסוים, ובכך לפגוע קשות במארג המזון ובכל בעלי-החיים האחרים הניזונים על היתושים. חמור מכך, הטכנולוגיה יכולה לשמש גם כנשק, ואפשר לדמיין מלחמה עתידית בה משוחררים יתושים מהונדסים-גנטית שיכולים להזריק רעלנים קטלניים לבני-האדם באזור – ואף להתרבות עם היתושים הקיימים במקום ולהעביר לצאצאיהם את אותם גנים מזיקים. זהו הכוח שאנו מתחילים, כבני-אדם, לרכוש כיום: לשחק עם החיים ועם המוות ולעצב מחדש את האורגניזמים שעל פני כדור-הארץ למטרותינו, לטובה או לרעה.

אבל לפחות בינתיים, אנו יכולים לעשות שימוש בטכנולוגיה לטובה. באמצעות הנדסת היתושים וחרקים אחרים נוכל להיפטר ממחלות קטלניות שליוו את האנושות לאורך מאות-אלפי שנים: המלאריה, קדחת הדנגי, מחלת ליים, ואחרות. מחלות אלו הורגות יותר מחצי-מיליון בני-אדם בשנה, ופוגעות ביכולתן של משפחות ומדינות לכלכל את עצמן. מתת הבריאות הזו תהיה מתנה שנעניק לדורות הבאים – לילדינו, לנכדינו ולכל צאצאינו הבאים.


 

[1] http://www.sciencemag.org/news/2010/09/how-mosquitoes-fight-malaria

[2] http://www.who.int/malaria/media/world-malaria-report-2017/en/#Global%20and%20regional%20malaria%20trends%20in%20numbers

[3] https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(05)66420-3/fulltext

[4] http://www.nature.com/articles/doi:10.1038/nbt.3439

[5] https://www.statnews.com/2015/12/07/gene-edited-mosquitoes-stop-malaria/

[6] https://labiotech.eu/medical/oxitec-dengue-zika-brazil/

[7] https://www.statnews.com/2015/11/23/malaria-mosquitoes-gene-drive-crispr/

18 מחשבות על “אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית

  1. פוסט מענין מאוד . רק מענין לציין , שלמעשה הם ביצעו מעין ניחושים מושכלים על פי המתואר . לא ידעו בוודאות כלל , שהחלק הגנטי המושחל ב – Drive gene אכן יעמוד במשימה , ובכלל , הם פחדו , שזה עשוי להרעיל את היתושים עצמם . הנה מצטט ( מקור מס' 7 ) :

    The scientists had their doubts that it would work. “We did a tremendous amount of guessing” about the right genes to insert, James said. “No one had ever shown that some of these genes would function as we hoped.” There were also concerns that the Cas9 portion of the CRISPR gene-editing system was toxic to mosquitoes.

    להתראות

    אהבתי

  2. האם יהיה ניתן בעתיד להפיץ באפריקה יתושים מהונדסים גנטית שיוכלו לשפר את האינטלגנציה של הכושים? או לפחות לגרום לצמצום הילודה? או להוציא להם את החשק להגר לאירופה?
    האם הרוסים יוכלו ליצר יתושים שהעקיצה שלהם תשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב?
    בינתיים המחלה שהורגת יותר מכל היא הסרטן ואין הרבה התקדמות בתחום.

    אהבתי

  3. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  4. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  5. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  6. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  7. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  8. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  9. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  10. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  11. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  12. פינגבק: רועי צזנה: אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית - ייצור ידע

  13. סרטן איננה מחלה אחת , ויש התקדמויות בסוגי סרטן מסויימים.

    אם תשפר את מצם הבריאותי ישתפר מצבם הכלכלי וישקיעו זמנם יותר בכלכלה מה שימנע התרבות יתר וגם יפחית לחץ ההגירה.

    כמו שהכחידו ה smallpox אפשר גם אחרות שפוגעות באדם ואם ימצאו כל וקטור של מחלות אחרות מדבקות אז גם אחרות שפוגעות בבע"ח ובאדם.

    אל רום , אין קשר עם AI

    אהבתי

    • Tom , אתה באמת משהו מיוחד . מאוד מאוד מיוחד . לא רק בין האוזניים יש לך רק שעווה . אתה כולך למוזיאון השעווה . איינשטיין של ממש .

      אהבתי

  14. Tom ההתקדמות בסרטן היא מינורית עד כדי יאוש בהתחשב בהשקעות הכספים העצומות.

    אל רום. האם יתכן שבעתיד יהנדסו יתושים שיהפכו את הנעקצים לעורכי דין מדופלמים?

    אהבתי

  15. פינגבק: רועי צזנה: סקס בעידן הבלוקצ'ין - ייצור ידע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s