טיפול חדשני לתגבור מערכת החיסון הציל חולה סופנית בסרטן השד

לג'ודי פרקינס היו רק חודשיים או שלושה לחיות. סרטן השד בו לקתה החל להתפשט לאיברים נוספים, ויצר שלוחות ונגעים בגודל של כדורי טניס. זהו השלב בו נהוג לאבד תקווה, אך פרקינס ניסתה שיטה חדשה לתגבור מערכת החיסון. שישה שבועות מאוחר יותר, הגידולים איבדו מחצית מגודלם. שנה אחת לאחר מכן, הם נעלמו לגמרי. כיום, שנתיים וחצי לאחר הטיפול, פרקינס עדיין בריאה, ונהנית ממסעות בהרים ושייט בקיאקים.

הטיפול פועל באמצעות התמקדות במוטציות גנטיות מסוימות שהתאים הסרטניים רוכשים לאורך זמן. בכל חולה ניתן למצוא סט אחר של מוטציות, שמעוותות את החלבונים שעל פני-השטח של התאים. תאי הדם הלבנים – הזקיפים שמגנים על הגוף – מסוגלים לזהות את החלבונים המעוותים ולתקוף את התאים הסרטניים. הצרה היא שבמקרים רבים, התגובה החיסונית אינה חזקה מספיק, ותאי מערכת החיסון אינם מסוגלים לבלום את הסרטן בכוחות עצמם.

אחת מהגישות לתגבור מערכת החיסון היא באמצעות שאיבת מספר קטן של לימפוציטים – תאי דם לבנים – מהחולה. התאים מגודלים במעבדה בסביבה תומכת שמדרבנת אותם להשתכפל ולהתרבות עד לקבלת מספר עצום של תאי דם לבנים – כל אחד מהם לוחם ללא-חת להגנת הגוף. ואז, כשמספרם גדול מספיק, מוזרקים עשרות מיליארדי התאים הללו בבת-אחת לגופו של החולה, בתקווה שיצליחו למגר את הגידול הסרטני.

הרעיון נשמע טוב, והוא אכן מסייע בטיפול במקרי סרטן בהם התאים הסרטניים רוכשים מספר רב של מוטציות – למשל, סרטן העור ומקרים מסוימים של סרטן הריאה.  אלא שבמקרה של סרטן השד, הטיפולים הללו מוצלחים פחות מאחר והתאים הסרטניים רוכשים מספר קטן יותר של מוטציות, ולכן תאי הדם הלבנים מתקשים יותר לזהותם.

פרקינס זכתה בטיפול דומה-אך-שונה. החוקרים שטיפלו בה קראו את הקוד הגנטי של התאים הסרטניים שלה, ואז השוו אותו לקוד הגנטי של תאיה הבריאים, על מנת לזהות את המוטציות החדשות. הם חילצו כמה מתאי הדם הלבנים שלה ובחנו כיצד הם פועלים כנגד החלבונים המעוותים שהתגלו בתאיה הסרטניים של פרקינס. בדרך זו הצליחו החוקרים לזהות סוג מסוים של תאי דם לבנים שהתמקדו במיוחד בארבע מהמוטציות שאירעו בתאי הסרטן של פרקינס. תאים אלו גודלו במעבדה, וכשמספרם הגיע לשמונים מיליארד – הוזרקו בחזרה לגוף.

ופרקינס, כפי שכבר כתבנו בהתחלה, הבריאה לגמרי.

אבל מה זה אומר?

האם המשמעות היא שמצאנו טיפול סופי לסרטן? לצערי, ברור שלא. קיימים מאות סוגי סרטן שונים, וקרוב לוודאי שישנם יותר סוגים מכפי שאנו מבינים כיום. כל אחד מהם מגיב אחרת לטיפולים שונים. אין טיפול אחד שמסייע נגד כולם – רק שרלטנים מבטיחים מוצא שכזה. לכל היותר, הטיפול החדש מספק כלי נוסף במלחמה כנגד הסרטן.

ולמען האמת, ייתכן שהוא אפילו לא יעיל במיוחד.

תאמרו עכשיו שפרקינס עדיין בחיים, אז איך אני יכול לטעון שהטיפול אינו יעיל? ובכן, זו הבעיה בהתמקדות במקרה אחד בלבד. צוות החוקרים טיפל באופן דומה בשתי נשים נוספים עם סרטן השד. אחת מהן לא הגיבה לטיפול, והשנייה מתה לפני שיכלו החוקרים להעריך את השפעותיו. כך שכן – מדובר בטיפול מעניין ומבטיח, אבל עדיין לא ברור עד כמה הוא יעיל.

אז למה טרחתי לסקר דווקא את המחקר הזה? מסיבה אחרת מהצפוי: מכיוון שהוא מראה לנו את הכלים החדשים שעומדים לרשותנו במלחמה בסרטן, וספציפית, את יכולתנו לקרוא את הקוד הגנטי של התאים האנושיים בעלות מגוחכת. לפני חמש-עשרה שנים בערך הסתיים פרויקט הגנום האנושי, במהלכו הצלחנו לקרוא את כל הקוד הגנטי האנושי בעלות של 2.7 מיליארד דולרים, ופותחו טכניקות מתקדמות לקריאה יעילה יותר של הדנ"א. מאז המשיכו הטכניקות הללו להשתכלל, וכיום ניתן לקרוא את הקוד הגנטי של אדם – או של קבוצת תאים בגוף – בעלות של אלף דולרים בלבד.

כאשר פרויקט הגנום האנושי התחיל, היו מבקרים שטענו שאנו מבזבזים הון תועפות על מדע בסיסי שאין לו משמעות רפואית מיידית. הם צדקו, כמובן – לוקח זמן רב לתרגום ידע במדע בסיסי לפרקטיקה רפואית בשטח. אלא שבעשור האחרון אנחנו מתחילים לראות את התוצאות. בזכות אותו פרויקט קדום, רכשנו ידע רחב אודות הקוד הגנטי האנושי, לצד טכניקות מתקדמות שאפשרו לקרוא אותו יותר ביעילות. כתוצאה מכך, יכלו החוקרים לקרוא ביעילות ובזול גם את הקוד הגנטי של תאיה הסרטניים של פרקינס ושל תאיה הבריאים.

השיטות המתקדמות של קריאת הקוד הגנטי האנושי ימשיכו לשמש אותנו בעשורים הקרובים במלחמה בסרטן, ויאפשרו לנו להבין את האויב מקרוב ומבפנים. נוכל להבין את התאים הסרטניים – שהם בסך-הכל תאים בריאים שיצאו משליטה בשל מוטציות בקוד הגנטי – ולפענח מה השתבש בהם. ואז, ברגע שנבין את האויב לפרטי פרטיו, נוכל גם לפתח עבור כל סוג סרטן את התרופות והטיפולים היעילים ביותר כנגדו. וכפי שאני כותב תמיד: כל זה לא יקרה מחר, אבל ילדינו יזכו לחיות בעולם טוב ובריא הרבה יותר.


אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הרפואה בספריי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

[קישור למחקר] בכתב העת Nature Medicine

 

8 מחשבות על “טיפול חדשני לתגבור מערכת החיסון הציל חולה סופנית בסרטן השד

  1. למרבה הצער מה שקרה לנו פה הוא נס, מקרה אחד מתוך עשרות או מאות מקרים שזה עוזר. יש כיום למעלה מ2000 נסיונות בתרופות סרטן שונות וכ 500 באימיונוטראפי, הן עולות בליונים של דולרים ובודדים זוכים בחיים.
    מי שקורא ומעורב בנושא רואה כיצד אנחנו עדיין מובסים במלחמה

    אהבתי

  2. פינגבק: רועי צזנה: טיפול חדשני לתגבור מערכת החיסון הציל חולה סופנית בסרטן השד - ייצור ידע

  3. רובוטים קטנים הנשלטים על ידי מגנטים עשויים יום אחד לזחול בתוך הגוף שלנו לטובת מתן טיפולים, לקיחת דגימות של רקמות או לטובת שלל צרכים נוספים. כך לפחות נטען על-ידי צוות חוקרים מ-MIT.
    בזכות המגנט, הרובוטים החדשניים יכולים להתגלגל, לקפוץ ולזחול בחללים סגורים דוגמת אלו הקיימים בתוך גופנו. בעתיד, צוות החוקרים מ-MIT מקווה לבנות גרסה חזקה ומתוחכמת יותר של הרובוט הזה, לטובת משימות מורכבות כגון הליכים רפואיים מורכבים. "אנחנו רוצים להפוך את הרובוט לחזק יותר, ולצורך כך אנחנו מעצבים עבורו מגנטיים חדשים חזקים שיוכלו לספק יותר כוח", אומר ג׳או, מחבר שותף במאמר שפורסם לפני יומיים בכתב העת Nature.
    איך הרובוטים המגנטיים עובדים?
    כל רובוט מתוכנן עם צורה ומבנה ייחודיים שתואמים את תפקודו הנדרש. מדפסת תלת-ממדית מדפיסה את הרובוט מחומר גומי מבוסס סיליקון משולב מיקרו-חלקיקים מגנטיים. טכניקת ההדפסה קריטית לתכנון הרובוטים, אומר ג'או, משום שהיא מאפשרת למיקרו-חלקיקים המגנטיים להיות מוטבעים בכל החומר.

    תוכנת מחשב מיישרת כל מיקרו-חלקיק בכיוון מסוים בחלק מסוים של הרובוט, ובכך מאפשרת בהמשך לכוח המגנטי להפעיל את התגובה הרצויה עבורו. עבור פונקציות פשוטות, ניתן להשתמש במגנט יחיד. עבור משימות מורכבות יותר, הוא אומר, הרובוטים יצטרכו לפעול בתוך תא ממוגנט שיוכל להחיל משיכה בו זמנית בכיוונים שונים.

    למה להשתמש במגנטים?
    צוות המחקר בחן מספר שיטות להפיכת הרובוטים לחיים: הם השתמשו בחשמל, בשינויים תרמיים, באור ובלחות כדי לתפעל גרסאות אחרות של רובוטים. לבסוף הגיעו למסקנה שמגנטים עדיפים מבחינת ההשפעה הפוטנציאלית המינורית לרקמות האנושיות. גוף האדם שקוף לשדות מגנטיים, מציין ג'או, כלומר שהאנרגיה המגנטית לא תיחסם או תיחלש במהלך השימוש. "ניתן להחיל שדות מגנטיים על המוח, החזה, הידיים והזרועות". הוא אומר שהשיטה תהיה בטוחה יחסית לרוב האנשים. למיקרו-חלקיקים שברובוטים עצמם יש שדה מגנטי חלש בלבד, והשדות המוחלים על הרובוט הפעיל אינם מסוכנים יותר מאלה שנעשה בהן שימוש במהלך דימות באמצעות MRI (תהודה מגנטית).

    יתר על כן, אפילו חולים בעלי שתלים דוגמת קוצבי לב, אשר מעוררים את הלב באופן אלקטרוני, סביר להניח שלא יושפעו, הוא אומר, משום שהשדה המגנטי של הרובוט חלש מדי. עוד הוסיף כי מכשירים מגנטיים בעוצמת כוח דומה כבר בשימוש להנחיית קטטרים לגוף האדם.

    מה הלאה?
    מעבר לשימושים רפואיים, הצוות עובד עם קבוצות מחקר ימי בכדי ליישם את הטכנולוגיה גם לשימושים צבאיים, למשל ניקוי זיהומים רדיואקטיביים מאיזורים לא נגישים. מטרתם האולטימטיבית היא לעצב רובוט שהוא פשוט רך וגמיש כמו אדם או בעל חיים, כך שהוא יוכל לשמש למגוון רחב של יישומים פוטנציאליים, לרבות בחינת שילוב של מגנטיות וחשמל כדי להרחיב את הכוח ומגוון התנועות של אותם רובוטים. "ככל שיש אפשרות לעצב חומר כזה בדומה ליצורים חיים", אומר ג'או, "הפוטנציאל הוא כמעט אינסופי".

    https://news.nationalgeographic.com/2018/06/soft-flexible-robots-move-with-magnets-science/

    https://video.nationalgeographic.com/video/news/180613-3d-printed-robots-magnets-science-vin

    https://www.nature.com/articles/s41586-018-0185-0

    אהבתי

  4. זהו מקרה שמישהו החליט לקחת אותה אישית לידים ולהשקיע את כל מירצו בה ובמזל הצליח לפגוע. הסכום 2.7 מיליארד דולרים לקריאת הגנום הוא למעשה לא גדול אם נתבונן איזה סכומים משקיעים כל שנה בחיפוש ופיתוח תרופות. אין ספור אנשים ואין ספור חברות השקעה שרבים מהמשקיעים שלהם יודעים שאת הכסף שהם משקיעים הם לא יראו והם יותר פילנטרופים מאשר אנשי עסקים. מיליונים של דולרים מושקעים בכל חולה שמגיע לנסיון. ואם תחלו בסרטן אני מציע לכם ללכת לרמב"ם ולא למקום אחר, הם בחוד החנית העולמית ובני אדם שלא מהעולם הזה שילחמו אתכם ובשבילכם ולא בשביל חברות התרופות, למרבה הצער, עד מות.

    וזה לא קשור לסרטן אבל קשור למחשבים, הארכיאולוגים הכניסו שבב לכל אבן שמצאו בשדה ובעזרת תוכנת מחשב הרכיבו מחדש את כל הפזל העתיק הזה לבית כנסת מתקופת הביזנטים.

    אהבתי

  5. קבוצה של חוקרים הוכיחו כיצד בינה מלאכותית תוכל לזהות את הפעולות שלנו – דקות לפני שכלל נחשוב עליהן. הבינה תזהה את פעולותינו, תלמד את הדפוסים שלנו ותוכל לחזות באופן מדויק את הצעד הבא שנעשה מספר דקות מראש.
    התוכנה, אשר נבנתה על ידי צוות חוקרים באוניברסיטת בון הגרמנית, נבנתה כך שתוכל לחזות פעולות באמצעות צפייה בשעות של סרטוני בישול. על פי הדוקטור אשר מוביל את המחקר, ג'ורגן גל, הבינה המלאכותית תוכל בסופו של דבר לחזות פעולות של אנשים, שעות לפני שהם עושים זאת בפועל. אם יצליחו במחקר לשפר את האלגוריתם, נוכל לראות את הבינה המלאכותית פועלת במגוון רחב של מכשירים, החל מאוטומציה של גאדג'טים לבית כמו חימום התנור מראש רק מתוך הנחה שנהיה זקוקים לו, ועד למערכת מעקב שדומה לזו שב-"אח הגדול".
    אמצעות סרטוני הבישול בהם השתמשו החוקרים, הצליחו ללמד את המכונה כיצד לעקוב אחר פעולות כמו לחתוך ירקות, הוספת מלח לתבשיל כלשהו ואפילו להפוך פנקייק. הסרטונים היו באורך של כ-6 דקות וכללו כ-20 פעולות שונות אותן הבינה למדה. לאחר כ-4 שעות בלבד, האלגוריתם כבר זיהה לאילה מרכיבים זקוקים על מנת להכין את המנה שבסרטון.

    לאחר מכן, החוקרים השתמשו בסרטון שהמכונה טרם ראתה על מנת לבחון אותה והתוצאות היו מבטיחות. המכונה הצליחה לחזות את פעולות השף באופן מדויק מאוד ושניות לפני שבכלל החל אותן. רמת הדיוק האלגוריתם עמדה על 40 אחוזים, אך המשיכה להשתפר ולעלות ככל שהמכונה ראתה סרטונים נוספים. מטרתם הסופית של החוקרים היא להביא את המכונה למצב בה תוכל לזהות פעולות הרבה יותר אל תוך העתיד.

    https://tech.walla.co.il/item/3166589

    אהבתי

  6. חדשות היום 18 ביוני 2018
    רובוט ביצע ניתוח עיניים על בני אדם בפעם הראשונה
    הרובוט מונחה על ידי המנתח
    הרובוט מונחה על ידי המנתח
    אוניברסיטת אוקספורד
    מאת טימותי רוול

    בפעם הראשונה, רובוט ביצע ניתוח עיניים על בני אדם. ההצלחה מרמזת כי בעתיד הקרוב הרובוטים יבצעו פעולות עדינות מדי עבור אדם לעשותן באופן ידני.

    כל אחד מששת המשתתפים במחקר נזקק לקרום שהוסר מהרשתית כדי לשפר את הראייה. הליך זה כרוך חיתוך של אוסף של צבר תאים המעוות מה שהאדם יכול לראות.

    בסך הכל נערכו 12 ניתוחים, כאשר מחציתם התנהלו באמצעות רובוט. …

    https://www.newscientist.com/article/2171807-a-robot-has-performed-eye-surgery-on-humans-for-the-first-time/

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s