רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי

בחודש האחרון פרסמו חוקרים בחברת דיפ מיינד – אחת החברות המתקדמות ביותר בעולם בפיתוח בינה מלאכותית – מחקר חדש בכתב-העת המדעי היוקרתי נייצ'ר, אודות רשת עצבים מלאכותית שפיתחה מבנים הדומים לאלו הקיימים במוח ביולוגי[1].

כדי להסביר במה מדובר, צריך קודם לפרט קצת אודות רשתות עצבים מלאכותיות. מדובר בסימולציות המורצות במחשב, ובהן מיליוני מרכזי חישוב פשוטים המתקשרים זה עם זה, בדומה לדרך בה תאי העצבים במוח מתקשרים אחד עם השני. כל אחד מהתאים במוח הביולוגי הוא מכונה פשוטה יחסית ונטול-בינה משל עצמו, אך פעולתם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד יוצרת מחשבה, רגש ואפילו מודעות עצמית. באופן דומה, כאשר מיליוני מרכזי חישוב מתקשרים ביחד ומעבירים מידע אחד לשני במחשב, ניתן לאמן אותם לבצע משימות שמוחות ביולוגיים מותאמים במיוחד עבורן: עיבוד תמונה, למשל, או ניווט במרחב.

ברור שיש דימיון בין דרך הפעולה של רשתות עצבים מלאכותיות ובין מערכות עצבים ביולוגיות, אך חוקרי מוח וחוקרי בינה מלאכותית כאחד מבינים גם את ההבדל הגדול בין השתיים. תאים במוח, למשל, יכולים להגיב למגוון רחב של שליחים עצביים – חומרים כימיים המופרשים על-ידי תאי עצב אחרים. רשתות עצבים מלאכותיות, לעומת זאת, מעבירות רק מסרים פשוטים בין ה- 'תאים' הממוחשבים, אך עושות זאת במהירות שגדולה בהרבה מקצב מעבר המסר האיטי יחסית לאורך תאי העצב הביולוגיים. יש דימיון, בוודאי, אך השוני גדול עד מאד.

זו, כנראה, הסיבה שרבים כל-כך הופתעו כאשר רשתות עצבים מלאכותיות החלו לאחרונה לפתח מבנים שאנו מכירים ממוחות אנושיים.

במוחות אנושיים – ובאופן כללי במוחותיהם של בעלי-חיים – ניתן למצוא מבנים ייחודיים של תאי רשת. תאי עצבים אלו מסודרים במשושים, ו- 'נדלקים' לפעולה בהתאם למיקומו של האדם. כאשר אני הולך ימינה, מופעלים תאי רשת מסוימים, וכאשר אני הולך שמאלה – מופעלים תאי רשת אחרים. אפשר לומר כמעט שתאי הרשת יוצרים מפה מנטלית – מעין GPS פנימי – באמצעותה מסוגלים בעלי-חיים לפענח את מיקומם, ולפתור בעיות הקשורות בתנועה במרחב. תאים אלו מאפשרים לנו לציית, אפילו בעיניים עצומות, להוראות בסגנון – "צעד חמישה צעדים קדימה, פנה תשעים מעלות שמאלה ואז המשך ישר עוד שלושה צעדים אל המטמון."

במקור מ- DeepMind.

קיומם של תאי הרשת נחשף בעשרים השנים האחרונות, ומגליהם זכו בפרס נובל ברפואה בשנת 2014[2]. הם מהווים דוגמה ניצחת לפרדוקס פולניי – "אנו יודעים יותר מכפי שאנו יכולים להסביר."[3] אנו ניחנים אמנם במערכות ניווט משוכללות המתבססות על תאי הרשת, אך הן מאפשרות לנו להגיע לתובנות אינטואיטיביות, מבלי שנוכל להסביר אותן. אם נושלך, למשל, לחדר מבולגן, נוכל לזהות בו דרכים קצרות ומהירות להגיע ליעד, בזמן שבינות מלאכותיות משוכללות יצטרכו לתכנן מספר נתיבי תנועה שונים לפני שיבחרו בדרך הקצרה ביותר – מטלה מייגעת שמבזבזת משאבי חישוב יקרים.

אבל מה אם הבינות המלאכותיות המשוכללות והפופולריות ביותר כיום – אלו הנסמכות על רשתות עצבים מלאכותיות – היו ניחנות בעצמן בתאי רשת?

כדי לבדוק את השאלה, הריצו החוקרים בחברת דיפמיינד (DeepMind) רשת עצבים מלאכותית, ודרשו ממנה להשלים בהצלחה מטלות ניווט בסביבות וירטואליות. הם גילו שבתוך הרשת מתפתחים באופן ספונטני אזורים הפועלים באופן דומה לתאי הרשת. תאי רשת וירטואליים אלו אפשרו לבינה המלאכותית לפתור בהצלחה חידות מבוכים פשוטות במהירות וביעילות – ולפי החוקרים, "ברמה על-אנושית". הבינה המלאכותית "התעלתה על יכולותיהם של שחקנים אנושיים מקצועיים, והפגינה את סוג הניווט הגמיש המקושר בדרך-כלל עם חיות, תוך שהיא בוחרת בנתיבים חדשים ועושה קיצורי-דרך כאשר אלו מתאפשרים."[4]

במקור מ- DeepMind.

כל זה טוב ויפה, אבל במבט ראשון לא נראה מרשים במיוחד. הרי רבים מבינים כבר שבינות מלאכותיות מתחילות להגיע לרמות על-אנושיות במטלות חישוביות רבות. מה שונה בתגלית הנוכחית?

התשובה כפולה: ההבנה שייצוגים וירטואליים של תאי רשת מסייעים לבינות המלאכותיות לפעול, והופעתן הספונטנית ברשתות עצבים מלאכותיות, יכולות לעזור לנו לפענח גם את פעילות המוח האנושי עצמו. אבל יותר מכך – היא עשויה לרמז אודות הדרך לעתיד הרשתות העצבים המלאכותיות.

נתחיל בקביעה הראשונה. המוח, מבחינות רבות, מהווה עדיין קופסא שחורה. אנו מבינים, באופן גס וכללי, את אופן פעולתם של תאי העצב השונים ואת הדרכים בהן הם מתקשרים בינם לבין עצמם. אנו יודעים כי אתרים שונים במוח אחראים על מטלות שונות: ההיפוקמפוס אחראי על פיתוח זכרונות לטווח ארוך, למשל, בעוד שהאמיגדלה קשורה לוויסות הרגשות ולקבלת החלטות. אנו מבינים כי סך-כל הפעילות המוחית יוצרת חשיבה ומודעות עצמית. אבל עדיין אין לנו מודל מדעי ברור בנוגע לדרך בה זרימת המידע במוח – מחשב-על במשקל קילו וקצת, עם צריכה אנרגטית נמוכה להפליא – מאפשרת לכל הדברים הללו להתרחש. אנו מתקשים לערוך ניסויים ברזולוציה הנדרשת – ברמה התאית – כדי להבין את דרך פעולתו של המוח.

רשתות העצבים המלאכותיות מאפשרות לנו, לראשונה, להתחקות אחר דרך פעולתו של המוח האנושי. איני מנסה לטעון שהן מהוות סימולציה מושלמת של מוחות ביולוגיים. האמת היא שהן שונות מאד מבחינות רבות ממוח ביולוגי, אבל העובדה היא שייצוגים וירטואליים של תאי רשת התהוו ספונטנית ברשתות עצבים מלאכותיות. ולא זאת בלבד, אלא שייצוגים אלו תומכים בפעילות דומה לזו של תאי רשת ביולוגיים. ברור לנו שהמוח 'רץ' על מערכת חישובית בעלת דימיון מובהק לרשתות עצבים מלאכותיות, וכל תיאוריה שנמצא עבור דרך פעילותן של הרשתות העצביות שבמחשב, תהיה בעלת השלכות גם על הבנתנו את המוח עצמו. לכן, הרצת סימולציות של אזורים במוח ברשתות עצבים מלאכותיות, תעזור לנו לפענח את דרך פעולתם של מבנים ואזורים במוח האנושי.

אם קביעה זו תוכח כנכונה, הרי שיש לה משמעות עצומה לחקר המוח. הפיזיקאי זוכה פרס הנובל ריצ'רד פיינמן אמר כי – "מה שאיני יכול ליצור, איני מבין". אם לא נוכל ליצור מבנים דמויי-מוח ולבחון אותם ברזולוציה גבוהה, לא נוכל להגיע להבנה מלאה של המוח האנושי. רשתות העצבים המלאכותיות מספקות לנו דרך לבחון רעיונות אודות המוח, שמעולם לא יכולנו לבדוק בעבר.

וזוהי רק התחזית הראשונה לעתיד.

התחזית השנייה נבנית על העובדה שרשתות העצבים המלאכותיות במחקר של דיפמיינד, פיתחו באופן ספונטני 'תאי רשת', כתוצאה מהדרך בה אומנו לפתור בעיות ניווט. האם ייתכן שרשתות עצבים מלאכותיות משוכללות יותר (הרבה יותר) יוכלו לפתח באופן ספונטני בעתיד גם מבנים מורכבים יותר, המדמים חלקים מהמוח האנושי?

אני יודע שרעיון זה נשמע מוזר על פניו. המבנים של 'תאי הרשת' הווירטואליים פשוטים מאד, ואי אפשר להשוות אותם למבנים המורכבים יותר במוח, כהיפוקמפוס או כאונות הקדמיות. אבל אנו מתחילים להיכנס לתקופה של ניסים ונפלאות: רשתות עצבים מלאכותיות מסוימות כבר מסוגלות כיום 'להעמיד צאצאים' – כלומר, ליצור ולפתח תת-רשתות עצבים מלאכותיות שמתאימות במיוחד לביצוע מטלה מסוימת, ומוציאות אותה לפועל ברמת הצלחה גבוהה יותר ממתכנתים אנושיים[5]. תהליך הפיתוח של רשתות העצבים המלאכותיות הללו מתבסס על ניסוי וטעייה – הבינה המלאכותית מריצה אלפי רשתות עצבים מלאכותיות, בוררת את היעילות ביותר וגוזמת ומשפרת אותן עד שהן מסוגלות לבצע את המוטל עליהן.

האם מוגזם כל-כך לחשוב שבתהליך האבולוציה אין-סיליקו (כלומר, במחשב) של רשתות עצבים מלאכותיות משוכללות, יוכלו לצוץ גם איזורים מורכבים המחקים פעילויות של מוחות ביולוגיים?

אם כך אכן יקרה, אנו עשויים לגלות שסופר המדע הבדיוני רוברט היינליין צדק אחרי הכל. בספרו "עריצה היא הלבנה", תיאר היינליין מחשב-על עתידי המפתח מודעות עצמית מהרגע שהוא הופך להיות מורכב וגדול מספיק. האם ייתכן שרשתות עצבים מלאכותיות יוכלו לפתח – אפילו בשוגג – מבנים שיספקו להן מודעות עצמית, בדומה לזו של המוח האנושי?

גם אם כן, ברור שהתפתחות שכזו לא תתממש בשנים הקרובות. הרצת סימולציה מלאה של המוח האנושי היא מטלה שאיננו קרובים עדיין לממשה, ורשתות עצבים מלאכותיות מייצגות רק אספקטים מסוימים של מוחות ביולוגיים, תוך שהן מתעלמות מרבים אחרים. ואף על פי כן, מרתק לתהות ולחשוב האם אפילו רשתות העצבים המלאכותיות הפשוטות כל-כך (ביחס למוח האנושי) יכולות לפתח מודעות עצמית, ואם כן – איך נוכל לזהות אותה.

תור ה- EM

הפיזיקאי וחוקר הבינה המלאכותית רובין הנסון הוא אחד האקדמאים שרעיונותיהם הצליחו כבר לשנות את העולם. הוא פיתח ושכלל את קונספט "שווקי התחזיות", למשל, בהם משתמשות חברות רבות כיום כדי לחזות את העתיד טוב יותר[6]. הכלכלן בריאן קפלן כתב כי –

"כשכלכלן טיפוסי מספר לי על המחקר האחרון שלו, תגובתי הרגילה היא "הא, אולי." ואז אני שוכח מזה. כשרובין הנסון מספר לי על המחקר האחרון שלו, תגובתי הרגילה היא "אין סיכוי! בלתי-אפשרי!" ואז אני חושב על זה שנים."

בספרו האחרון, תור ה- EM (The Age of EM)[7], מנסה הנסון לפתח רעיון "בלתי-אפשרי" חדש ולפענח כיצד יראה עולם בו ניתן יהיה להריץ סימולציות מלאות של מוחות אנושיים במחשב (Emulated Minds). הוא מתאר עולם עתידי בו 'מוחות במחשב' יחליפו את בני-האדם ברוב המטלות, יבצעו עבורנו עבודות ביעילות ובקלות, ואפילו יפתחו רעיונות חדשניים אודות החיים, המוות והאנושות. זהו עתיד שרחוק מאיתנו כדי מאה שנים, לפי הנסון, אך אם הוא צודק – הרי שילדינו יהיו כבר חלק ממנו, וכך גם רבים מהצעירים החיים כיום.

Image result for The Age of Em

כדי להגיע לעתיד שמתאר הנסון, אנו זקוקים עדיין למספר רב של פריצות-דרך מדעיות וטכנולוגיות – שלחלקן אפילו איננו מודעים כיום. אולי המחקר שסיקרתי כאן, בו פיתחה רשת עצבים מלאכותית מבנה דמוי-ביולוגי, מהווה אחת מהן, ומספק לנו סימן נוסף בדרך לעתיד של מוחות ממוחשבים. נראה שזוהי גם כוונתם הסופית של החוקרים בחברת DeepMind, שכבר הסבירו בראיון כי –

"אישית, אנו לא חושבים על אף שימוש אחר מלבד יצירת אלגוריתם למטרות-כלליות. המוח הוא הדוגמה היחידה שיש לנו לאלגוריתם למטרות-כלליות, אז למה לא להעתיק ממנו?"

 


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הבינה המלאכותית והמוח האנושי בספריי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

 

קישורים:

[1] https://www.nature.com/articles/s41586-018-0102-6.epdf?author_access_token=BjM-5BdGxd14c17YFA6PsdRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0OEfySMT4t78PpPpCS7uExW3njb8Q4UlgcwRM32WwBCKZs73SThwkfI42wHhFEtJM-Y7sQxDsR1cR7_C9Kq1GwuxGJn46kzRnujvrDMGzc4TQ%3D%3D

[2] https://www.hayadan.org.il/brain-gps-0910147

[3] https://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Polanyi

[4] https://deepmind.com/blog/grid-cells/

[5] https://madaduhcom.wordpress.com/2017/12/11/ai_mother_created_children/

[6] https://en.wikipedia.org/wiki/Robin_Hanson

[7] https://www.amazon.com/Age-Em-Work-Robots-Earth/dp/1536619590

31 מחשבות על “רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי

  1. זאת אומרת שרשת עיצבית שתתבקש לפתח אמצעי ראיה ועיבוד תמונה תפתח עין דומה לעין האנושית מכיוון שעל פי "הברירה הטבעית" זה הדבר היעיל ביותר?

    הגיוני שהמחשבים יפתחו תודעה ויתחילו לחשוב כמונו על משמעות החיים והמוות. ברגע שתהיה להם תודעה אנחנו נהפוך לחיות שעשועים עבורם. אם מחשב יכול לשלוח רובוט שיתחזק אותו בשביל מה הוא צריך אותנו ואיזו התחיבות יש לו כלפינו?
    ואחרי שניכחד המחשב יגיע בזמן קצר למסקנה שלוקח לנו זמן חיים שאין בשביל מה לחיות וכדור הארץ יהפוך שממה.

    אהבתי

    • למעשה, העין האנושית רחוקה מלהיות האמצעי היעיל ביותר לעיבוד תמונה. את יכולה לקרוא בוויקיפדיה על האבולוציה של העין (נדמה לי שבאנגלית יש מאמר מלא על הנושא) כדי לראות כמה ה- 'תכנון' של העין האנושית לוקה בחסר.

      אבל הנקודה המרכזית שלך מוצדקת. אני אכן חושב שיש סיכוי שבהינתן רשתות עצבים מלאכותיות מתקדמות מספיק, נראה מבנים עצביים מסוימים בעלי היגיון דומה לאלו המופיעים במערכות עצבים ביולוגיות.

      ובאשר למחשבים שמפתחים תודעה – את כותבת שזה "הגיוני", אבל האינטואיציה האנושית אינה מתאימה בהבנת ישויות שאינן 'חושבות' לפי אותם הכללים כמונו. לכן אני לא בטוח בהיגיון שאת מתארת.

      אהבתי

      • מאחר והמודלים האלו גדולה עלי, אני אלך לכוון הישן של הגולם מפרג שהתמרד- "האינטואיציה האנושית אינה מתאימה בהבנת ישויות שאינן 'חושבות' לפי אותם הכללים כמונו." ואומנם ברשתות עצביות לא ניתן אפילו לראות את הרציונל שמאחורי ההחלטות של המודל, הוא עשה מה שעשה וההגיון שלו לא תמיד ברור. זה נשמע כמו להכנס לכלוב עם חיה טורפת.
        אם המחשב יהיה מסוגל לעשות מה שאנחנו עושים רק מהר יותר הוא יעבור את האבולוציה מהר יותר. כל מה שעשינו מאז המהפכה התעשיתית ועד היום יעבור אצלו במהירות כזו שאנחנו בני האדם לא נהיה רלוונטים ולא נוכל לתרום כלום. תהיה לו תודעה כמובן מכיון שתודעה זה בסך הכל תגובה למציאות. הוא יהיה כמו מישהו שהגיע מהחלל החיצון עבורנו. האם יש איזו סיבה שיהיה לו מוסר?

        אבל כמובן עד אז אם יהיה כזה זמן נוכל למצוא פתרונות רבים לחיים טובים יותר וארוכים יותר. יש כל כך הרבה כיוונים אפשריים. לי ברור שהפתרון למוות הוא מעבר לפינה. לא יהיו מיסים ולא יהיה מות.

        אהבתי

      • ג'ו –
        מונחים כמו "תודעה" הם 'מונחי חבילה' שמכילים הרבה מאד רעיונות שונים ומתנגשים. אני מעדיף להימנע מהם עד כמה שאפשר. בכל מקרה, די ברור שלמחשב-על מהסוג שאתה מתאר יהיה רק את המוסר (או ערכים) שאנחנו נטמיע בו, כמיטב יכולתנו.

        אהבתי

    • אי אפשר להשליך רגשות אנושיים על בינה מלאכותית, כיוון שהסיבה שהרגשות האנושיים הם כמו שהם היא האבולוציה. לדוגמה, תפקיד השיעמום הוא לגרום לך לעשות משהו – ליצור קשרים חברתיים, למצוא אוכל, להכיר את הסביבה שלך – במקום להיות בחוסר מעש. התנאים הדרושים להשרדות תוכנה הם היותה טובה במטרות שהגדירו לה המתכנתים והמשתמשים (או שהיא מעניינת או טובה במשהו אחר, שהמתכתנתים והמשתמשים לא ציפו לו). לעומת זאת, התנאים להשרדות הגנים האנושיים (בסוואנה) הם יכולת התרבות, מציאת מזון, ריפוי עצמי, יצירת קשרים חברתיים ועוד. הגנים שלנו מותאמים לתנאים האלה. התוכנה מותאמת לתנאים שלה.

      אהבתי

      • shalcky מה זה האבולוציה ? זה תהליך שבמשך זמן הגדיר את הדחפים או ההחלטות. אנחנו תוכנתנו על ידי הטבע. מה ההבדל בין זה לבין תוכנה שפשוט אומרים לה אלוהים\המתכנת אמר ככה? אפשר להגיד שכשאין לו מה לעשות שיחפש משהו אחר, שיתחזק את עצמוף שיאסוף נתונים, שידבר עם מחשבים אחרים. כל מה שאתה יכול להגיד שבני אדם יעשו אפשר ללמד מחשב במישרין או עקיפין לעשות או להגיע לזה בכוחות עצמו. התוכנה כבר תיצר את הגנים שלה בדיוק כמו שפה רועי מסביר שהרשתות עיצביות בונות את הצורה שלהן ואת שיטת העבודה שלהן על דעת עצמן. תקבל את זה שאנחנו מחשבים ביולוגים. השמאל הישראלי הוא כנראה דגם נסיוני של רובוטים עם דפקטים במערכת העצבית.

        אהבתי

    • נו טוף לא צריך ישר לחשוב על מחשבים מתמרדים נגדנו. עד עכשיו היו מאד בעדנו. רשתות עיצביות עובדות בעיקר בתחומים של מה שנקרא PATTERN RECOGNITIONולכן השתמשו בהם בעיקר בזיהוי תמונות, ועם כל העצמאות שלהן קשה להאמין שהם יחליטו לבקש זכות הצבעה או הפסקות עישון. ב 10-13 השנים האחרונות ההתקדמות שלהם כל כך גדולה עד שהן מזהות פנים, דבר שלפני 10-13 שנים היה נשמע דמיוני.

      אהבתי

    • אני רחוק (מאד, מאד, מאד) מלהיות מומחה במחשוב קוואנטי, אבל ממה שאני קורא על התחום, נראה לי שלמחשבים כאלו תהיה תרומה עצומה למחשוב מכל הסוגים, כולל לסימולציות של רשתות עצבים מלאכותיות.

      אהבתי

      • והנה עוד קצת מדע דמיוני שהופך למציאות (פעם קראו למדע בדיוני מדע דמיוני ואז החליטו שהשם מטעה. כיום מדע בדיוני חורג מגבולות הדמיון)

        אהבתי

      • עלה בדעתי שאולי יהיה ניתן בעתיד להשתיל במוחנו תאים מהונדסים שיפתחו רשתות עצביות שישפרו את ביצועי המוח שלנו. אני בהחלט היתי יכול להעזר בעוד כמה רשתות עצביות כאלו ביחוד בשעות הבוקר האלו לפני קפה ובזמן שאני מגיב באתר הזה. אולי זה יהיה פתרון להזדקנות המוח, לאלצהימר אבל יותר מזה אולי זה יתן לנו אפשרות למגוון רעיונות חדשים ודרכי מחשבה יוצאי דופן.
        לגבי התגובות פה על אבולוציה, הכותבים שנדבקים לאבולוציה מתקשים לקבל שהאדם לוקח את האבולוציה לידיו וזה מה שעושה את הדור הזה והבא שונים מתמיד. הדור שלנו הוא האחרון להומו סאפייאן.

        אולי רועי יוכל להעלות מאמר על המיחשוב הקואנטומי, זה תחום ששנים מדברים עליו שיהיה מהפכני ואוטוטו תהיה בו פריצת דרך ברמה של אינשטיין, ואין.

        בוקר טוב ישראל

        אהבתי

  2. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  3. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  4. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  5. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  6. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  7. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  8. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  9. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  10. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  11. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  12. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  13. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  14. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  15. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  16. פינגבק: רועי צזנה: רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי - ייצור ידע

  17. בהולנד שם המדינה משלמת הוצאות משפטי גרושין תוכנות של עורך דין ורטואלי מטפלות ברוב התהליך. יעני לא צריך נוכל יקרן. האם תוכנות יתערבו בפוליטיקה? לא בניתוח מידע לצורכי תעמולה אלא ממש בביצוע החלטות. לא החלטה האם שווה כלכלית לטהר מים אלא מה לעשות עם הבעיה הפלסטינית בעזה, האם צריך לעשות שרירים לאירן ומי יחליף את ביבי בשנת 2035. וכמובן איך זה ישפיע על הדמוקרטיה

    אהבתי

  18. הסטארטאפ הישראלי הזה טוען שהוא פיתח שבב עם יכולת עיבוד של דאטה סנטר שלם

    חברת Hailo, המפתחת שבב Deep Learning למכשירי קצה, הודיעה על השלמת סבב גיוס A בגובה 12.5 מיליון דולר, לצורך המשך פיתוח השבב.
    המעבד צפוי להגיע לשוק כבר ב-2019
    מעבד ה-Deep Learning (משמש באפליקציות של רשתות עצבים מלאכותיים) שהחברה מפתחת מסוגל להריץ יישומי אינטיליגנציה מלאכותית על גבי מכשירי קצה המותקנים במכשירים שונים כמו רחפנים, מוצרי בית חכם, מצלמות, טלוויזיות, מוצרי AR/VR, מוצרים לבישים, מכשירי IoT שונים ועוד. בחברה צופים כי השבב יוכל לצמצם דרמטית את העלויות וצריכת ההספק בהשוואה לשבבים הקיימים בשוק. כמו כן, השבב יהיה מסוגל לעבד תוכני וידאו בזמן אמת תוך שימוש באלגוריתמי Deep Learning. מהחברה נמסר כי השבב צפוי להגיע לשוק לראשונה במהלך החציון הראשון של 2019,

    אהבתי

  19. טראמפ פוגש את השגריר האירני במסדרונות האו"ם. "לכם האמריקאים יש סידרת מדע בדיוני מצליחה בשם מסע בין הכוכבים, סטאר טראק". אומר האירני, מיוצגים שם אנשים מכל הגזעים: רוסים, יפנים, כושים אפילו מהחלל החיצון. רק ערבים אין שם בכלל, אפילו לא אחד. תגיד לי למה זה?"
    "זה", עונה טראמפ, "מכיון שהסידרה מתארת את העתיד."

    אהבתי

  20. מוטציה גנטית הגורמת לתוחלת חיים ארוכה בעשור אצל גברים
    פורסם ב 25/05/2018 מאת עופר בן חורין | השאירו תגובה
    תוחלת החיים בישראל לגברים בשנת 2016 עמדה על 80.7 שנים (84.2 שנים בקרב נשים), אך יש גברים שמאריכים שנים הרבה יותר מכך והחוקרים מחפשים סיבות לעניין. לאחרונה מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופ' גיל עצמון מהמעבדה לגנטיקה ואפיגנטיקה של זקנה ואריכות ימים, גילה שמוטציה בגן לקולטן של הורמון הגדילה (growth hormone – הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו בין היתר לווסת ייצור חלבונים ולהמריץ צמיחת עצמות אצל ילדים ומתבגרים-ע.ב.ח.) תורמת להארכת חיים של גברים בעשר שנים בממוצע.

    מחקרים קודמים אישרו שפגיעה במסלולים גנטיים וביולוגים הקשורים להורמון הגדילה ולפקטור גדילה דמוי אינסולין (IGF-1 ; הורמון חלבוני טבעי המיוצר בעיקר בכבד, בעל מבנה דומה מאוד לאינסולין שיש לו חשיבות גדולה בגדילת ילדים) תורמים לאריכות ימים. במחקר הספציפי בוצעו מיפויים גנטיים לארבעה אוכלוסיות של גברים בני מעל ל-100 מכל רחבי העולם, אשר הושוו למיפויים גנטיים מקבוצת בקרה של גברים בגילאי 70. בכל קבוצות הגברים מעל גיל 100 נמצאה מוטציה שבה חסר אקסון 3 בגן לקולטן של הורמון הגדילה, ואילו בקבוצת הבקרה לא נמצאה המוטציה. מוטציה זו כמובן איננה הסיבה היחידה לתוחלת חיים ארוכה, אך הימצאותה מבטיחה כמעט בוודאות עשר שנות חיים נוספות למי שנושא אותה.

    מוטציה זו שונה בדרך השפעתה ממה שקורה בדרך כלל בטבע, כיוון שהיא אמנם גורמת לתאים לקלוט פחות את הורמון הגדילה, אבל כאשר ההורמון נקלט בקולטן, ביטוי החלבונים בתוך התא מוגבר פי כמה וכמה ולכן האנשים עם המוטציה גבוהים ב-3 סנטימטרים בממוצע מכאלו ללא המוטציה. בטבע , בדרך כלל פרטים נמוכים יותר של אותו המין חיים שנים רבות יותר. כעת החוקרים מנסים להבין יותר לעומק את המכניזם שעומד מאחורי גילוי זה.

    קישור למאמר על המחקר- אתר http://advances.sciencemag.org/content/3/6/e1602025.full

    אהבתי

  21. אס"א עשתה היסטוריה כאשר היא נחתה על מאדים בפעם הראשונה בשנת 1976, אך לא בדרך בה קיוו המדענים. לרוברס, ויקינג 1 ו -2, היתה משימה שאפתנית: לגלות את החיים. אבל הם לא העלו כמעט כלום, והתוצאות החיוביות המעטות היו שנויות במחלוקת. זה הניע מדענים לשנות את הגישה שלהם, במקום זאת החלו לחקור האם הסביבה במאדים יכולה לתמוך בחיים, עכשיו או בעבר. היום, ארבעה עשורים מאוחר יותר, מדעני נאס"א הודיעו כי קוריוזיאטי מצאה מה שוויקינג לא עשה: מולקולות אורגניות. זה לא זיהוי מסוים של החיים. מולקולות אורגניות יוצרות את כל החיים ידועים, אבל הן יכולות גם ליצור תגובות כימיות abiotic. ובכל זאת, גילוי של כל אורגניזמים על מאדים הוא פריצת דרך אסטרוביולוגית. יחד עם רמזים אחרים לאפשרות לחיים שנצברו במשך השנים, הדבר פותח שלב חדש באסטרוביולוגיה על מאדים. "הצעד הבא", אומרת ג'ניפר אייגנברודה, אסטרוביולוגית של נאס"א במשימת הסקרנות, "היא לחפש סימני חיים" שוב.

    https://www.csmonitor.com/Science/2018/0607/Organic-matter-found-on-Mars-opening-new-chapter-in-search-for-life

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s