מחקר חדש מראה שהסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה

מבין כל מחלות הילדות, מחלת הסרטן היא זו המפחידה ביותר את ההורים. ומבין כל סוגי הסרטן השונים, לוקמיה לימפוציטית חריפה היא הנפוצה ביותר[1]. המחלה הקטלנית תוקפת והורגת אחד לכל אלפיים ילדים בערך. בזכות הרפואה המודרנית, אנו יכולים כיום להציל תשעים אחוזים מהילדים הלוקים במחלה, אך ברור שהמחלה – וגם הטיפולים עצמם – מותירים את חותמם בטווח הארוך.

אבל מה אם היינו יכולים למנוע את התפרצות הסרטן בילדים? זוהי התקווה החדשה שעולה מתוך סקירה שהתפרסמה במגזין הנחשב "נייצ'ר סקירות סרטן", ובסופה מסכם אחד החוקרים הנחשבים ביותר בתחום כי – "רוב מקרי הילדות של לוקמיה לימפוציטית חריפה ניתנים פוטנציאלית למניעה" באמצעות חיסון[2].

בסקירה עובר החוקר – פרופ' מל גריבס מהמכון לחקר הסרטן בלונדון – על מאתיים מחקרים קודמים, ומרכיב טיעון משכנע לדרך ההתפתחות של לוקמיה לימפוציטית חריפה (נקרא לה לל"ח בקיצור, מעכשיו). בתחילת המחקר בתחום, סברו חוקרים רבים כי לל"ח נגרמת כתוצאה מהדבקה בנגיף שגורם לתאים לצאת משליטה ולהפוך להיות סרטניים. אלא שמחקרים מודרניים מספקים תוצאות שאינן מתאימות לרעיון זה. כך, למשל, פעוטות שמבלים את יומם במעון-יום, במקום להישאר בבית הסטרילי והמוגן, נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח לל"ח – וכך גם ילדים עם אחים גדולים. כפי שיודע כל הורה, מעונות ואחים גדולים הם מקור בלתי-נדלה להדבקות בנגיפים ובמגוון מחלות. כך שלכאורה, דווקא החשיפה המוגברת לנגיפים הייתה אמורה להעלות את שכיחות הלל"ח. לא זה המצב – אז מה קורה כאן?

גריבס סוקר מגוון רחב של ראיות ומחקרים, ומגיע למסקנה שדווקא הסטריליות המוגברת היא זו שאחראית לחלק גדול ממקרי הלל"ח. לפי המחקרים שמציג גריבס, בערך אחוז אחד מהעוברים סובלים ממוטציה בעודם ברחם, שהופכת חלק מתאיהם לפגיעים יותר להתפתחות לל"ח – אבל רק אם תאים אלו יחוו גם מתקפה מצד נגיפים נפוצים (שטרם זוהו).

מערכת החיסון אמורה לעצור את הנגיפים הנפוצים הללו, אך רק אם היא מוכנה לקראתם. לאורך השנה הראשונה של התינוק, חלב האם מספק לו חלק מההגנה החיסונית הנחוצה לו כדי להתמודד עם זיהומים, אך גם מערכת החיסון של התינוק אמורה להתחיל ללמוד את הסביבה. ושוב, כפי שיודע כל הורה, תינוקות נוטים להכניס לפיהם כל רפש וזוהמה שהם מוצאים על הרצפה – וכך חושפים את מערכות החיסון שלהם לזיהומים שונים. בתינוקות הנחשפים למגוון רחב של זיהומים, מערכת החיסון מתפתחת היטב ומצליחה להגן עליהם טוב יותר בהמשך החיים מאיומים נוספים – כולל, כפי הנראה, מהנגיפים הגורמים להתפתחות לל"ח בחלק מהילדים. לפי תיאוריה זו, דווקא ילדים שגדלים בבתים 'סטריליים' ונקיים, אינם מפתחים את ההגנה החיסונית הנחוצה להם. רעיון זה ידוע גם כ- "השערת ההיגיינה"[3].

תיאוריה זו נתמכת בעובדה שלל"ח נפוצה יותר במדינות מפותחות, בהן יש יותר הקפדה על היגיינה. "הבעיה," כותב גריבס, "עשויה להיות חוסר בהדבקה. אי-התאמה דומה בין אדפטציות אבולוציוניות ואורח-החיים המודרני, עשויים להוות את הסיבה למספר סוגי סרטן נפוצים בבוגרים בעולם המפותח."

גריבס מסיים את הסקירה בהמלצה לשלוח את הפעוטות למעון-יום ולהניקם לאורך השנה הראשונה, אך הוא מודה כי ייתכן שיהיה קשה ליישם המלצות אלו באופן רחב. לפיכך הוא מציע גישה ריאליסטית יותר: לפתח חיסון עם חלק מהתכונות של המזהמים הנפוצים אליהם נחשפים פעוטות במעון, שיאמן את מערכת החיסון של הילדים. פתרון אחר שגריבס אינו מעלה, אך נראה לי אפשרי בהחלט, הוא לזהות את התינוקות הנמצאים בסיכון בעקבות התפתחות המוטציה הראשונית ברחם. אמצעי הריצוף הגנטיים הקיימים כיום יכולים לאפשר זאת בעלות נמוכה יחסית לכל תינוק שנולד זה-עתה. ההורים לאותם ילדים יקבלו הנחיות ברורות בנוגע לאחריותם: להניק את התינוקות לאורך השנה הראשונה לחייהם, לחשוף אותם למזהמים (באופן אחראי) ולשלוח אותם לבדיקות שנתיות.

נסכם: לא מדובר בפריצת דרך מחקרית, אבל בהחלט בסיכום של עבודת-חיים שלמה (גריבס חוקר את הלל"ח כבר ארבעים שנים) שמספק מסקנה שלמה ומגובשת. אם גריבס צודק – ואת זאת נוכל כנראה לדעת בשנים הקרובות – קרוב לוודאי שנוכל לצמצם דרמטית את שכיחותה של אחת ממחלות הילדות הנפוצות והקטלניות ביותר. זה לא יקרה מחר בבוקר – למעשה, יידרש עשור או יותר לפיתוח החיסון שגריבס מציע – אבל אם ימשיכו המדע והטכנולוגיה להתקדם, קשה לראות מדוע לא נוכל למנוע אפילו את סרטן הילדות הנפוץ ביותר כיום. נכדינו לא יבינו כיצד יכולנו לחיות בתקופה בה ילדים רבים כל-כך מתו מסרטן – ממש כפי שאנו איננו מבינים כיום כיצד, לפני המצאת החיסונים, חלו כמעט כל הילדים במחלות מדבקות קשות ומזיקות.

 


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הרפואה בספריי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

קישורים:

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94

[2] https://www.nature.com/articles/s41568-018-0015-6

[3] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94

20 מחשבות על “מחקר חדש מראה שהסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה

  1. אמנם בשורה גדולה, אך לא קונקרטית בעליל. ראשית מדובר בהשערה שיש להוכיחה במחקרים מעשיים הכוללים חשיפה למזהמים.

    שנית (וכפי שנכתב) גם אם תוכח מציאת החיסון הקונקרטי תדרוש זמן רב ומשאבים. אני משער שלא יתבצע איסוף לכלוך מרצפת מעונות יום ומכירתו במזרקים.

    אהבתי

  2. קראתי שבין התרמילאים הישראלים שנוסעים להודו ולסביבה הצעירים יותר לוקים במחלות זהומיות בתידרות גבוהה יותר מהמבוגרים והטענה היא שהדור הנוכחי נשמר בתנאי נקיון הרבה יותר גבוהים מאשר הוריו ולכן עמיד פחות למחלות.
    הבעיה היא אומנם משך הזמן שיקח ליצר חיסון ולעבור את הרגולציה אבל כמו שכתב ד"ר צזנה בכתבה הקודמת שלו, כיום למעבדות פרטיות פשוטות יש את הכלים להתחיל לפתח חיסונים ולמצוא פתרונות וזה אולי יחיש את התהליך.
    שבוע שעבר התפרסם דוח שקבע ש 26% מהפטירות בישראל הן מסרטן, הרוצח מספר אחד

    אהבתי

  3. פינגבק: רועי צזנה: הסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה - ייצור ידע

  4. פינגבק: רועי צזנה: הסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה - ייצור ידע

  5. פינגבק: רועי צזנה: הסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה - ייצור ידע

  6. פינגבק: רועי צזנה: הסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה - ייצור ידע

  7. פינגבק: רועי צזנה: הסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה - ייצור ידע

  8. פינגבק: רועי צזנה: הסרטן הנפוץ ביותר בילדים עשוי להיות בר-מניעה - ייצור ידע

  9. את הסרטן ימגרו בסופו של דבר מכיון שיש זמן והתראה, אבל התקפות לב או שבץ מוחי, מה אפשר לעשות נגד זה? בינתיים אין פתרונות לשפעת רגילה או לגרון כואב או לכאבי גב או לפריצות דיסק. עדיין סובלים כמו הורינו.
    רק כשנוכל לעשות קלונינג ולהעביר את השכל זאת אומרת התודעה לגוף החדש אז יהיה עתיד מזהיר. מה עם קלונינג? גמרנו לשמוע מזה. חשבתי שכיום נוכל ליצר בני זוג שנפטרו בקלונינג אבל לא.

    אהבתי

  10. ילדים בעתיד יעברו כל כך הרבה בדיקות גנטיות לפני שהם יוולדו בכלל ויתכן שיקבלו חיסונים עוד ברחם, אם תהיה רחם עוד 20 שנים. הם יתחברו מיד בהוולדם לאיזה מחשב זעיר מוטמע (זו תהיה אופציה להורים כמו ברית מילה) ובכלל כל המחלות ובקורים בקופת חולים שאנחנו מכירים יהיו בנחלה בה נמצא הוידיו והקלטת והטלפון חוגה
    אתם מכירים את חידת הילדים המפורסמת
    whats black and white and read (red) all over?
    the answer is newspaper
    ילד של היום היה עונה קינדל. ילד של מחר בכלל לא ידע מה זה עיתון
    ילד של מחרתיים לא ידע מה זה שעון עט ניר טלפון מכונית……..ואולי גם לא מזלג צלחת שולחן בן זוג ילד

    אהבתי

  11. בוא נדבר על טכנולוגיה. האם כשמדברים על תחזיות לטווח ארוך עוסקים בהשפעה של טכנולוגיות כמו נהיגה אוטונומית, או במגמות הרבה יותר משמעותיות?

    "רכב אוטונומי זה קטן, אני מדבר על פריצות דרך שקשורות למהירות האור או כוח המשיכה. גם במקרה הזה אנשים חושבים שאי-אפשר לחזות פריצות דרך מדעיות, ושזה נמצא רק במוח קודח של אנשים מסוימים, אבל ניתן לזהות, ואז אפשר לפתח טכנולוגיות מתאימות. מדינה צריכה להביא בחשבון התפתחויות כאלה, כי אם היא צריכה לפתח טילים וטכנולוגיות שביטחון המדינה יישען עליהן, אז הן חייבות לחשוב על זה"

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001238126&from=iglobes

    Liked by 1 person

  12. בפעם הראשונה מדענים הצליחו להדפיס קורניה של עין על מדפסת תלת מימדית. יש כיום כעשרה מליון אנשים שמחקים לתרומות רישתית בעולם המערבי, הדפסת רישתית תיתר את הצורך ועוגמת הנפש.
    המאמר עלה בטלגרם באתר SCIENCE לצערי מורכב עבורי להעלות כתבה מהטלגרם לפה

    אהבתי

  13. NASA הודיעה אמש שניתוח ממצאי אדמה על כוכב מאדים גילו מרכיבים אורגנים. כמו כן ניתוח האטמוספרה הראה שיש מתאן בתדירויות שעולות ויורדות על פי עונות השנה. עם כך קיימת פעילות אורגנית. אלו תוצאות מעודדות לישוב המאדים בעתיד על ידי בני אדם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s