הרובוטים שמגדלים מיני-איברים אנושיים במעבדות

במעבדות באוניברסיטת וושינגטון, תוכלו למצוא רובוטים המגדלים מיני-איברים מתאי גזע אנושיים. מדובר במערכת אוטומטית חדשה המסוגלת להפיק במהירות וביעילות מיני-איברים – שיאיצו את מדע הביו-רפואה[1].

באופן רגיל, כשחוקר רוצה לבחון תרופות או טיפולים על תאים מרקמה מסוימת – למשל, כליה – הוא צריך לגדל קודם את התאים במעבדה בצלחת הפטרי. אלא שהתאים גדלים על תחתית הצלחת ויוצרים רקמה דו-ממדית דקה, שאינה משקפת את המתרחש ברקמה התלת-ממדית המורכבת המתקיימת בגוף. בשנים האחרונות הצליחו חוקרים לגרום לתאי גזע להתפתח למבנים תלת-ממדיים הדומים יותר לאלו הקיימים בגוף, ומכונים מיני-איברים. חוקרים מסוגלים לבחון טיפולים שונים על המיני-איברים, ולהיות בטוחים יותר שהם אכן משקפים את המתרחש בגוף החי. ומי יודע? בהחלט ייתכן שבשנים הקרובות נוכל להתחיל גם להשתיל מיני-איברים בגוף החי, על מנת לפצות על נזקים שאירעו בשרירים, בכליות ואפילו במוח.

אבל יש בעיה אחת גדולה: לוקח הרבה מאד זמן ועבודה אנושית להפיק מיני-איברים. צריך לזרוע את התאים בצלחות הפטרי, להחליף את המדיום (סביבת המחיה הנוזלית המקיפה אותם) מדי יום, לעקוב אחר הצלחות ולוודא שאינן מזדהמות, ולזהות את תאי הגזע שמתחילים להתמיין למיני-איברים. זוהי עבודה יקרה ומייגעת – וככזו, היא גם פוגעת במחקר. חוקרים שרוצים, למשל, לנסות לחשוף את המיני-איברים למאות חומרים כימיים שונים, צריכים קודם להפיק אלפי מיני-איברים שכאלו בכוחות עצמם בזמן קצר – משימה שכמעט בלתי-אפשרית לביצוע מבלי שייפלו טעויות בדרך.

זו הייתה הסיבה למחקר החדש שהגיע מאוניברסיטת וושינגטון, ובו הדגימו חוקרים לראשונה מערכת אוטומטית לגמרי לגידול מיני-איברים. הרובוטים עשו, ובכן, הכל. הם זרעו את תאי הגזע בצלחות עם מאות באריות, וטיפחו את התאים בכל בארית ובארית לאורך 21 ימים, עד שאלו הפכו למיני-איברים המדמים את פעילות הכליות. כל צלחת שכזו הכילה אלפי מיני-איברים, והייתה מחייבת עבודה מאומצת של חוקר לאורך יום שלם. הרובוט, לעומת זאת, ביצע את העבודה בעשרים דקות – וביצע אותה מבלי מאמץ מיוחד, מבלי שיתעייף ומבלי שיעשה טעויות.

בזאת לא הסתיימה עבודתם של הרובוטים. חוקרים אחרים מאוניברסיטת מישיגן שיתפו פעולה עם החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, והראו כיצד מערכת רובוטית נוספת מסוגלת לעבור על רצפי הרנ"א שבתאים על מנת לזהות את סוגי התאים השונים שבמיני-איברים.

אוטומציה שכזו של המחקר אמורה לאפשר לחוקרים, כאמור, לבחון רעיונות רבים בקלות על מספר עצום של מיני-איברים. לא מפתיע, לפיכך, שעוד במהלך העבודה עם המערכת האוטומטית, הצליחו החוקרים לגלות דרך חדשה להגדיל את מספר כלי הדם במיני-איברים, על מנת שיהיו דומים יותר לכליות אמיתיות. הם גם ניסו לחשוף את המיני-איברים לחומרים שונים וגילו כי אחד מהם – בלביסטטין – גרם לנזקים לכליות במנגנון פעולה שיתחיל להיחקר עתה, ועשוי לספק לנו רמזים חשובים לגבי מחלות כליה שונות.

זו בדיוק הסיבה שהפיתוח הרובוטי מרגש כל-כך: הוא מאפשר לנו להאיץ את קצב ההתקדמות המדעית ולבצע ניסויים גדולים יותר, מהימנים יותר ומעניינים יותר. חוקרים שישתמשו ברובוטים מסוג זה יוכלו להפיק תוצאות שהיו דורשות בעבר שנים ארוכות של ניסויים, או פעולה משותפת של מעבדות מסביב לעולם. המערכות הרובוטיות הללו מראות לנו שקצב ההתקדמות המדעית אינו נותר על כנו, אלא ממשיך לגדול כל העת. למעשה, הוא נבנה על עצמו, מאחר וכל הבנה ופיתוח מדעיים וטכנולוגיים, יקצרו את משך הזמן הנדרש להפקת התובנות והפיתוחים הבאים.

הדבר המרגש השני הוא שאנו רואים כאן כיצד פרוצדורות מדעיות בעלות השלכות ביו-רפואיות שהיו עולות בעבר הון-תועפות, עוברות אוטומציה כך שניתן לבצע אותן בעלויות מגוחכות. טיפולים מורכבים בהנדסת רקמות דורשים כיום עבודה מאומצת מצד חוקרים ורופאים אנושיים, וכל העבודה הזו עולה לחולים הרבה מאד כסף תמורת הטיפול. במוקדם או במאוחר נצליח להעביר את הפרוצדורות האלו אוטומציה – ואז נראה גם ירידה משמעותית בעלויות הטיפול. כמובן, חברות התרופות לא יורידו את עלויות הטיפולים באופן מיידי (בסופו של דבר, הן צריכות לכסות את עלויות המחקר שהביא לפיתוח הטיפולים הללו, ולהרוויח קצת כסף על הדרך), אבל לאורך זמן, המחירים ירדו והטיפולים יתייעלו.

כך ששוב, העתיד – גם בתחום הרפואה – נראה מבטיח.

 


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הרפואה בספריי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

קישורים:

[1] https://www.sciencedaily.com/releases/2018/05/180517123300.htm

10 מחשבות על “הרובוטים שמגדלים מיני-איברים אנושיים במעבדות

  1. אני חושב שההתייעלות הכלכלית היא נקודת המפתח המרגשת כאן. שום פיתוח אינו יעיל אם שימוש בו אינו מעשי כלכלית, כגון גידול הבשר מלאכותי נכון לעכשיו.

    אהבתי

  2. מדהים, ממש מדהים ומסקרן לדעת למה זה יוביל, איזה עוד חדשות נשמע בתחום.
    כמובן שההתיעלות הכלכלית חשובה אבל חשוב לא פחות זה היכולת לייצר ולבדוק כמויות גדולות מאד של דוגמאות בזמן קצר כי זה חוסך הרבה מאד זמן של מחקר ופיתוח.
    וכמובן העלויות הנמוכות נותנות גישה להרבה יותר מעבדות מחקר.
    כנראה שעוד 50 שנה יהיה הזמן הטוב ביותר לחיות בו ויתכן שמי שנולד עכשיו במערב כבר לא ימות.

    אהבתי

  3. פינגבק: רועי צזנה: הרובוטים שמגדלים מיני-איברים אנושיים במעבדות - ייצור ידע

  4. פינגבק: רועי צזנה: הרובוטים שמגדלים מיני-איברים אנושיים במעבדות - ייצור ידע

  5. פינגבק: רועי צזנה: הרובוטים שמגדלים מיני-איברים אנושיים במעבדות - ייצור ידע

  6. קשה מאד להבין טכנית מה המשמעות של זה, חפשתי ומצאתי הרבה וריאציות של הכתבה באנגלית אבל ההשכלה שלי לא מגיעה כדי הבנה מה ניתן לעשות עם כל אלו פרט לנסיונות בתרופות. אבל השימוש במחשוב מהיר ואינטלגנציה מלאכותית מעודד מאד.
    למרבה הצער זה כבר לא יביא לפריצות דרך משמעותיות בימי חיינו, הרגולציות יוצרות מצב שפעם היה ניתן לצאת לשוק עם תרופה תוך שלוש שנים וכיום לפעמים 12 שנה.

    כן ירבו כתבותיך

    אהבתי

    • קשה, ולא לשווא. מדובר במדע בסיסי, אבל מהסוג שיכול להניב תוצאות מרתקות בתחום הביו-רפואה ובשלב מסוים – גם בפרקטיקה הרפואית.

      ומילה של עידוד: לא ברור כמה זמן הרגולציה תעמוד בפרץ כאשר האפשרויות לטיפולים מתרבות וגם אזרחים מן השורה יכולים לפתח ולספק אותם.

      אהבתי

  7. בינה מלאכותית, ניווט וסייבר: החברות שמשנות את ענף הרכב
    יותר מ-600 סטארט-אפים ישראליים פועלים כיום בתחום הרכב והתחבורה החכמה, והגל הזה לא מראה סימני רגיעה ● לקראת המפגש השנתי של קהילת האוטו-טק, "גלובס" מציע הצצה לכמה מהחברות המעניינות ביותר שפועלות מתחת לרדאר ושמרו עד כה על שקט ● האם אחת מהן תהפוך לאקזיט הרכב הבא?

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237317

    אהבתי

  8. חוקרים ישראלים פיתחו אפליקציות לחקר מחלת הסרטן
    מאפליקציה של מציאות מדומה שמפחיתה כאב ועד מכשיר כף יד שמציג פתרון לגילוי מאוחר של הסרטן. 4 חברות הציגו בכנס בינלאומי של מדעי החיים מיזמים חדשים בתחום

    http://www.maariv.co.il/business/tech/Article-639159?utm_source=mivzak&utm_medium=cpc&utm_campaign=start

    אהבתי

  9. לא חשבתי שימצאו לי תחליף כל כך מהר 🙂
    האמת היא שה- man labor במעבדות המחקר הוא כל כך נכסי דלא-ניידי, כל כך "ידני", במיוחד בתחומים מסויימים… קשה לי מאוד לראות איך מחליפים את זה בעשרות השנים הקרובות.
    חלילה לא אומר שאפשר. מי כמוני יודע שבהחלט אפשר. וכנראה שבסופו של דבר ייתכן שיחליפו "לגמרי", לא אומר שלא. הרבה עבודות הן נורא נורא אוטומטיות. נורא ברות החלפה.
    הבעיה שאני מזהה מיידית היא שאת הרובוטים צריך להאכיל. כמעט כמו תכנת CNC, מכונת החריטה שלו והתכנון בעזרת המחשב.
    תמיד יהיו אלו שיצטרכו להזין את המכונה האוטומאטית. בתמיסות. בראגנטים. במתכלים.
    לא יודע מה זה אומר על ביולוגים, על השכלתם ועל האדם שמזין את המכונה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s