הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח

בשבוע האחרון התקבלה בארצות הברית החלטה שמרעידה את אמות הסיפים של חברות ההנדסה הגנטית, ועומדת – בלי הרבה הגזמה – לשנות את העולם. משרד החקלאות האמריקני הודיע, חד וחלק, שהוא מתיר להנדס גנטית צמחים, לגדלם ולמוכרם בלי פיקוח מצד המחוקק. כל זאת, כדברי המשרד, על מנת "להתיר חדשנות במקום בו אין סיכון."[1]

זה עשוי להישמע לכם מוזר – הרי תמיד מפחידים אותנו לגבי צמחים מהונדסים גנטית, נכון? ובאמת, יש מקום לחשש. באמצעות הנדסה גנטית ניתן לקחת גנים ממקורות שונים ולהחדירם ביעילות לצמחים שכולנו אוכלים. אלא שמשרד החקלאות האמריקני, לצד ועדות וגופים דומים מכל העולם, הגיע להבנה ששיטות אחרות להשבחת צמחים – למשל, הכלאת צמחים שונים זה עם זה, או יצירת מוטציות אקראיות – הינן איטיות יותר ובעלות פוטנציאל גדול יותר לנזק מהטכנולוגיה המודרנית המשמשת להנדסה גנטית (הידועה בשם קריספר-קאס). מכיוון שכך, משרד החקלאות החליט שבכל מצב בו ניתן היה להביא לשינוי הגנטי הרצוי בצמח מסוים באמצעות הכלאה עם צמחים אחרים מאותה משפחה, הרי שהתוצר הסופי לא יעבור פיקוח מצד הממשל.

זהו שינוי גדול במדיניות שהייתה נהוגה עד כה, והוא מאד משמח – וקצת מפחיד. מצד אחד, המדיניות החדשה תאפשר לחברות ולעמותות להתחרות זו בזו בפיתוח זני צמחים מהונדסים-גנטית אותם יוכלו למכור לחקלאים – או לשחרר אותם בחינם לציבור. במילים אחרות, דווקא חברות ההנדסה הגנטית הגדולות והמושמצות – מונסנטו, למשל – הן אלו שנפגעות במידה הרבה ביותר מהמצב החדש. הן היו היחידות שיכלו להרשות לעצמן השקעה של עשרות מיליוני דולרים על מנת להתחיל ולסיים במבדקי הבטיחות המפרכים והיקרים שהיו מקובלים עד כה בארצות הברית. לפתע פתאום, הן צריכות להתמודד מול… ובכן, מול כל אחד שיש לו ערכה להנדסה גנטית בבית.

ופה מתחיל החלק המפחיד. בספרי "המדריך לעתיד", שנכתב לפני חמש שנים, חזיתי כי יזמים פרטיים – כמו גם סטודנטים ותלמידי תיכון – יוכלו בקרוב להנדס גנטית צמחים במעבדות ציבוריות, או אפילו במטבחיהם הביתיים. אנחנו עוד לא שם, אבל ההחלטה של משרד החקלאות מראה שהממשל האמריקני מבין את המצב החדש, שבו יזמים פרטיים יכולים להנדס גנטית צמחים בדרכים יעילות ובטוחות, ונחוש לפתוח את השוק לתחרות לטובת החקלאים והצרכנים.

ואכן, ההחלטה כבר מתחילה להכות גלים בתעשיית ההנדסה הגנטית. חברות קטנות מדברות בהתלהבות על הצמחים המהונדסים שהן יוצרות, שיוכלו בקרוב להגיע לשוק. חברת קליקסט, למשל, מפתחת סויה עם שמן שאינו מפתח שומני טרנס בחימום, כמו גם תפוחי-אדמה וחיטה בריאים יותר, המכילים יותר סיבים[2]. חברת Yield10 Bioscience הנדסה גנטית פשתן עם ריכוז אומגה-3 גבוה יותר[3]. חברות אחרות מתכוונות להנדס גנטית צמחים שפירותיהם יהיו גדולים יותר (ועדיין ישמרו על מלוא הטעם והריח של הפרי המקורי), ישרדו זמן רב יותר על המדף, יהיו עמידים יותר למחלות ולמזג-אוויר קיצוני, ועוד שפע של תכונות אחרות שעוד נגלה בהמשך.

למה זה מפחיד? כי הכוח שניתן בידינו על הטבע ממשיך לגדול. יזמים ומדענים יכולים עתה להנדס חוקית צמחים ולגדלם. אבל נודה באמת: הם היו יכולים לעשות זאת גם קודם לכן, מתחת לרדאר. משרד החקלאות האמריקני הבין בחכמה שלא ניתן לעצור עוד את הכוח הזה, ולכן כדאי לרתום אותו לטובת הציבור. ועדיין, העובדה שאנו נכנסים לתקופה בה ניתן לבצע הנדסה גנטית יעילה בקלות, מחייבת אותנו לחשוב איך אפשר לצמצם את הסיכוי לטעויות.

בסיכומו של דבר, מדובר בהחלטה חכמה מצד משרד החקלאות האמריקני, שתוציא מידי מונסנטו ודומותיה את השליטה על שוק ההנדסה הגנטית בצמחים, ותביא שפע של חדשנות לתחום. כולנו צריכים לשמוח על קבלת ההחלטה, שיובילו לחקלאות יעילה יותר, בריאה יותר וחכמה יותר. עכשיו צריך רק לקוות שנהיה חכמים מספיק להשתמש בתוצריה.

 


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד ההנדסה הגנטית והפיקוח עליה בספרי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

[1] https://www.usda.gov/media/press-releases/2018/03/28/secretary-perdue-issues-usda-statement-plant-breeding-innovation

[2] http://www.calyxt.com/

[3] https://www.yield10bio.com/

19 מחשבות על “הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח

  1. פינגבק: רועי צזנה: הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח - ייצור ידע

  2. פינגבק: רועי צזנה: הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח - ייצור ידע

  3. פינגבק: רועי צזנה: הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח - ייצור ידע

  4. זאת אומרת שאוכל להכין בבית ירקות רעילים ולהכניס אותם לסלט של האויבים שלי בלי שידעו ובלי שיגלו את מקורם?
    שאוכל להכין אבטיחים ללא קליפה מרובעים שקל לארוז, פרות ללא חרצנים, בננה בטעם של אגוז קוקוס או סטייק או שרימפס וזה יהיה צמחוני.
    שאפשר יהיה לעשות שמן זיית מכל פרי או ירק.

    יחי העתיד

    https://www.mako.co.il/hix-science/Article-75d5271d0d16261006.htm?partner=obarticle

    אהבתי

    • הרבה יותר קל וזול להכניס רעל לסלט של האוייבים שלך, וסביר שלאויבים יהיה קשה יותר להתחקות על מקור שלושת טיפות הציאניד מאשר על שרשרת האספקה של הירקות.
      ובנוגע לכל השאר – אתה גם יכול לגדל תפוחים עם יהלומים במקום חרצנים. יתכן שתצטרך להשקיע קצת כסף ואיזשהו מאמץ קטנטן בפיתוח, אבל – כמו שכל מנכ"ל מתחיל יודע – זוהי רק בעיה טכנית. העיקר שחשבת על העיקרון.

      אהבתי

  5. כבר שנים אני טוען שחסה שמיייצרת THC היא מה שהאונושות זקוקה לו. עכשיו, עם הסרת המכשול הרגולטורי ועם הלגליזציה של מריחואנה בחלק ממדינות ארה"ב זה בטח עניין של חודשים, לא שנים. זה יהיה הסטארטאפ של המאה העשרים ואחת.

    Liked by 1 person

  6. החלטה טיפשית מאד, שיכולה לגרום לקיצה של האנושות.

    "ההנדסה הגנטית בטוחה" תגידו – ובכן לא. הנדסה גנטית היא לא דבר הומוגני. אין שום בטחון שמה שראינו עד כה באמת מייצג ולו אחוז אחד מההנדסה הגנטית, ואין שום דרך לדעת שאם 100 פיתוחים היו בטוחים מה תהיה הבטיחות של הפיתוח ההנדסי ה 101. בין היתר בגלל שמלבד השיטות אין בהכרח שום דמיון בין הפיתוחים האלה

    ההשפעות האקולוגיות של הפיתוחים לא ידועות לנו – לא ברור האם וכיצד הנדסה גנטית עלולה לדלוף לצמחים אחרים, לחיידקים או להשפיע על התפתחות שלהם . מה שכן ברור הוא שכל פיתוח שדלף לסביבה יהיה קשה להחזיר את המצב לאחור. במקרה של זיהום כימי יש דברים שלקח עשרות שנים להבין את הנזק שלהם כמו PCB (מזהם אורגני עמיד), או CFC (מפרק את שכבת האוזון). בין הרגע של התחלת ייצור של CFC לבין הזמן שאולי בעתיד שכבת האוזון תחזור לעצמה יקח 100 שנה. ולמזלנו הצלחנו לעצור את הייצור של CFC. בהנדסה גנטית אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור.

    אני לא יודע אם המונופול של מונסנטו ישבר – היות והם כבר הוציאו פנטנטים רבים בתחום, וגם מתקדימים בתחומים אחרים כמו צמיגים – רוב הפטנטים בתחום מסויים נוטים להשאר במסגרת של החברות הגדולות. ובכל מקרה תחרות גדולה יותר ומגוון גדול יותר פרושם פחות בטיחות. במקרה של פרשת פורד פינטו לדוגמה המנהלים של פורד היו מוכנים לקחת סיכון גדול יותר בתחום הבטיחות ובלבד שלא להפסיד למתחרים. בספר "תורת ההונאה" אפשר לראות מצבים נוספים כאלה – תחרות עזה יותר לא תמיד מביאה לשיפור מצבו של הצרכן – במיוחד כאשר יש מוצר ציבורי שעלול להפגע מכך כמו בטיחות.

    בתחום התרופות אפשר לחזור למאה ה-19 ולראות כיצד שוק פרוע ללא פיקוח לא הוביל לבטיחות של הצרכנים. כאן מדובר על בעיה גדולה בכמה סדרי גודל – בגלל שבתחום התרופות מרגע שהפסקת לקחת את התרופה הנזק נשאר לכל היותר 70 שנה (לדוגמה אנשים שנולדו נכים בגלל תרופה בזמן ההריון של אמם) בתחום של הנדסה גנטית הנזק עלול להשאר לנצח.

    מי שחושב שרק דברים טובים יפותחו – משלה את עצמו . הכימיה לא הביאה לנו רק דברים טובים כמו פיתוח של חומרי נפץ לפוצץ סלעים אלא גם נשק כימי וארגוני טרור שמנצלים את הידע כדי לפוצץ אנשים. עד היום יש הגבלה של נשק כימי. כאן מדובר על פוטנציאל הרס הרבה יותר גדול מכל נשק כימי. ב-1945 היה קשה לדמיין ניצול לרעה של מחשבים לשם סחיטה או פיגוע טרור על ידי שיבוש של כור גרעיני או שיבוש מערכות בחירות. ב 2018 זה כבר יותר קל לדמיין כזה דבר .

    אפילו ללא ניצול לרעה כזה – ההסתברות לכך שמתוך אלפי או מיליוני פיתוחים של הנדסה גנטית כולים יהיו ללא השפעה בריאותית לרעה וחמור מזה – עם השפעה אקולוגית בלתי הפיכה – הוא פשוט נמוך מאד.

    Liked by 1 person

      • בטיעון הזה אפשר להצדיק כל דבר כמעט – לדוגמה קל לייצר חומרי נפץ וקל ליצור נשק כימי. ובכל זאת מנסים לנטר את השני הדברים האלה ולהקשות על ההפצה שלהם.

        הבעיה הבסיסית היא שיש כאן שלושה מוצרים ציבוריים – בריאות הציבור, המשך הקיום של המין האנושי ושמירת הבריאות של המערכת האקולוגית (והקיום של המינים האחרים) – השמירה על המוצרים הציבוריים היא חלשה בגלל שאין בה אינטרס כלכלי ממוקד אלא מפוזר בין מיליארדי אנשים – וזה צעד נוסף בהחלשת המוצרים האלה , במצב הקיים הפגיעה בהם, (בשני המוצרים האחרונים בצורה בלתי הפיכה) היא רק עניין של זמן.

        אהבתי

    • וגם בטיעון של "להיות בטוח מעל הכל" אפשר להשתמש כדי להצדיק קיפאון מוחלט על השמרים. הסוד טמון באיזון בין מתן האפשרות לחדשנות, לבין שמירה על ביטחון הציבור. אני מניח שרשויות הביטחון באמריקה ממשיכות לנטר אחר כל אזרח שמנסה להזמין ציוד להנדסה גנטית לביתו, כך שההקלה מגיעה רק מצד משרד החקלאות בנוגע לגידולים מאד מסוימים (וגם הם צריכים לעבור רישוי – הוא פשוט אמור להיות קל הרבה יותר מבעבר).

      אהבתי

  7. א צריך לחשוב רק על הכיוון השלילי, אלא על החיובי. ככל שיותר חברות יעסקו בנושא יגדל הסכוי לפיתוחים ופריצות דרך מרחיקות לכת, ממש כמו תרופות לסרטן או התקדמות האינטלגנציה המלאכותית.
    אנחנו פשוט לא יכולים לדמיין מה הפתוחים הללו עשויים ליצר לטובה.

    Liked by 1 person

  8. כשאני מתבונן בפיתוחים גנטיים מסחריים אני רואה להפתעתי שרק כ 10 צמחים הונדסו גנטית מסחרית. אם אני מדמיין לעצמי שלכל אחד תהיה בבית גינה פרטית שבה צמח עגבניות רב שנתי, צמח חסה, צמח מלפפון, עוד כמה עצים כולם נותנים פרות כל השנה ולא צריך ללכת לשוק….זה נראה לי חלומות שיתגשמו עוד עשרות שנים.
    אנחנו רחוקים מאוד מטבק שמחסן אותנו מפני שפעת או ירקות בטעם סטיק וסלומון מעושן

    אהבתי

  9. לגבי שומני הטרנס והסויה ("חברת קליקסט, למשל, מפתחת סויה עם שמן שאינו מפתח שומני טרנס בחימום") באתר החברה (קישור 2 בפוסט) מופיעה סויה עם פחות שומן רווי, עניין אחר ובעל קשר רופף בלבד לשומני טרנס. בעל מקרה זן הסויה המדובר הוא לא GMO
    "Soybean oil is naturally high in linoleic acid and relatively low in oleic acid. Plant oils naturally high in oleic acid and low in linoleic acid (such as olive and canola oil) do not need to undergo the hydrogenation process to facilitate their use in food applications. Calyxt has created a non-GM variety of soybean that has high oleic acid and low linoleic acid content, eliminating the need for hydrogenation and the creation of trans fats. This new variety has a fatty acid profile very similar to olive oil, with the added benefit of ~20% decrease in saturated fatty acids compared to standard soybean oil."
    http://www.calyxt.com/products/reduced-trans-fat-soybean-oil/

    אהבתי

  10. פינגבק: רועי צזנה: הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח - ייצור ידע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s