סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

גידולים מהונדסים-גנטית נמצאים בכוונת של ארגונים סביבתיים כבר מזה שנים רבות, למרות שמחקרים רבים הוכיחו את בטיחותם. עכשיו התפרסמה סקירה מדעית חדשה שעברה על 6,006 מחקרים שנערכו על תירס מהונדס-גנטית ב- 21 השנים האחרונות, והראתה שלא זאת בלבד שהיבולים המהונדסים גנטית מסייעים לסביבה, אלא שהם גם בטוחים יותר לבריאות מתירס 'טבעי'[1].

החוקרים גילו שהיבול מתירס מהונדס-גנטית גדול יותר בעשרה אחוזים בממוצע מהיבול המקביל מזני תירס שלא עברו הנדסה גנטית. ריכוז חומרי המזון בזנים השונים היה זהה, כך שהמשמעות היא שאיכר שזורע בשדותיו תירס מהונדס-גנטית, יקבל יבול מזין ובריא בכמות גדולה יותר בעשרה אחוזים מזנים מקבילים 'טבעיים'. אותו איכר לא יצטרך להרחיב את שדותיו, לפלוש ליערות מוגנים או לפגוע בסביבה כדי להגדיל את היבול – הוא יכול פשוט להשתמש בזנים המהונדסים-גנטית כדי להשיג אותה מטרה. כך למעשה, שימוש בתירס מהונדס-גנטית מסייע לשמור על הטבע יותר ממקביליו 'הטבעיים'. ובניגוד לחששות שהועלו בעבר, היבולים המהונדסים-גנטית אינם פוגעים במגוון הביולוגי של הסביבה: למרות שזנים מסוימים הונדסו על מנת להרעיל את החרקים התוקפים אותם, הם אינם פוגעים בסוגים אחרים של חרקים. לפרפרים ולדבורים שלום.

מה שעוד, מסתבר שהזנים המהונדסים-גנטית גם בריאים יותר לבני-האדם, מכיוון שהם מכילים כמויות קטנות יותר של מיקוטוקסינים. מהם מיקוטוקסינים, אתם שואלים? ובכן, מדובר ברעלנים (טבעיים לגמרי – הידד!) שמסרטנים ורעילים לבני-אדם ולחיות[2]. הם מופרשים על-ידי פטריות התוקפות את התירס באופן די שגרתי. הפטריות מצליחות לתקוף יותר דווקא את קלחי התירס שלא הונדסו גנטית, מאחר שאלו סובלים יותר ממתקפות חרקים, ומתקשים להתמודד גם עם המתקפה הכפולה מצד הפטריות. כתוצאה, דווקא התירס הרגיל מכיל כמויות גדולות יותר של מיקוטוקסינים מהתירס המהונדס-גנטית שעמיד יותר לחרקים – וכתוצאה, גם לפטריות.

תוצאות אלו אמנם תקפות רק לתירס המהונדס גנטית (בו התמקדה הסקירה), אך הן תואמות לממצאים דומים אחרים ביבולים מהונדסים גנטית אחרים. כך שאין כאן שום הפתעה למי שעוקב אחר המאבק מסביב ליבולים המהונדסים-גנטית בעשורים האחרונים. "הנדסה גנטית" היא רק באז-וורד למגוון של טכנולוגיות יעילות במיוחד, שמאפשרות לנו להנדס צמחים כדי להקנות להם תכונות מסוימות. הטכניקות העתיקות להשבחת צמחים היו אקראיות הרבה יותר – וכתוצאה מכך, גם נשאו עמן תמיד את החשש לפיתוח מוטציות מזיקות על הדרך. ההנדסה הגנטית היא כלי רב-עוצמה, אך היא הפכה לשק החבטות של ארגונים המגדירים עצמם 'ירוקים', על אף שבחלק מהמקרים הם רק מתנגדים לכל טכנולוגיה שאינה 'טבעית' מספיק לטעמם. ארגונים אלו פתחו במסעות פרופוגנדה כנגד ההנדסה הגנטית, והסבו את דעת הציבור כנגדה.

כתבתי בעבר שבעוד מאה שנים, נכדינו יסתכלו אחורנית על תקופתנו בתמיהה מהולה בפלצות, וינסו להבין כיצד הצליחו ארגונים ירוקים ותעשיות החקלאות האורגנית, להטות את דעת הציבור כנגד יבולים מהונדסים גנטית. הם יגלו שאותם ארגונים ותעשיות השתמשו בשיטות דומות לאלו שניצלו גם תעשיות הטבק והנפט כדי לעורר ספק בלב הציבור לגבי מדע הרפואה ומדעי האקלים. אפשר להבין את התעשיות האורגניות, שמנסות לגרום לאנשים לרכוש יותר את הסחורה האורגנית היקרה יותר בעשרות אחוזים. דווקא את הארגונים הירוקים קשה יותר להבין, מכיוון שבמלחמתם כנגד היבולים המהונדסים גנטית, הם מתעלמים מהחשיבות של סוגי גידולים אלו באספקת מזון לכל העולם ובשמירה על הסביבה.

אפשר רק לקוות שסקירות אלו ואחרות – כאלו שהתפרסמו, וכאלו שעוד יתפרסמו – יסייעו לציבור לקבל את היבולים המהונדסים-גנטית, ויעזרו לכולנו לשמור על סביבה נקייה יותר, בריאות טובה יותר ותזונה עשירה יותר.


 

אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה משחקות תעשיות, ממשלות ועמותות עם תפישות המציאות שלנו ועם הבנתנו את המדע, בספרי "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

 

[1] https://www.nature.com/articles/s41598-018-21284-2.pdf

[2] http://www.who.int/bulletin/archives/77(9)754.pdf

12 מחשבות על “סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

  1. פוסט מעניין , לא הוצגו ממש טיעוני הנגד בפוסט , הם די קלושים יחסית ( לגופו של ענין , מעבר לאינטגרציה עם נושאים ומערכות גדולות אחרות שזה טיעון יותר מהותי ) אבל בכל זאת :

    הנושא של סופרבאגס ( Super bugs ) כלומר , ההנדסה הגנטית , יוצרת עמידות או הגנה של זנים חקלאיים , בפני חרקים ומזיקים וכו… אבל ,אותם חרקים ומזיקים , כמו בסיפור של אנטיביוטיקה , מפתחים עמידות נגד , חוזרים להיות הרסניים , אלא , שהפעם הרסניים יותר , ולא רק לעניין גידולים חקלאיים .עשוי לכאורה לצאת מכלל שליטה , כמו סוגי השפעות למינהם ( עופות , חזירים וכו… ) .

    עוד טיעון ,שבהעדר מערכות איזון גדולות , חקלאים קטנים , חסרי גישה לתוצרת כמובן של תאגידים גדולים ושולטים , פשוט מאבדים פרנסה וכדומה ( בעיקר באפריקה ) .

    אפשר לקרוא כאן על טיעוני נגד דנן :

    http://www.bbc.com/news/science-environment-32901834

    http://news.bbc.co.uk/2/hi/sci/tech/264119.stm

    תודה

    אהבתי

  2. רועי , תגובה שלי הושהתה כאן עד לאישור , אנא העלה אותה ( ואגב אורחא , תקלה טכנית , או שיש לך מדיניות חדשה ? ) . רק הוספה חשובה :

    על פי המחקר באחד מן הלינקים לעי"ל , בעוד שתשעים אחוזים מן המדענים , בעד הנדסה גנטית , הרי בציבור , יש תמיכה הרבה יותר קטנה ( 37 אחוז ) . זוהי התפלגות מאוד מעניינת עם כי נכונה אחורה בכמה שנים .

    להתראות

    אהבתי

  3. רק התגובה השניה עלתה ללא אישור , אז בטח תקלה טכנית, או ריבוי לינקים לכאורה , אז מעלה שוב התגובה המכוננת , אם הפרדה בין הלינקים , כך :

    פוסט מעניין , לא הוצגו ממש טיעוני הנגד בפוסט , הם די קלושים יחסית ( לגופו של ענין , מעבר לאינטגרציה עם נושאים ומערכות גדולות אחרות שזה טיעון יותר מהותי ) אבל בכל זאת :

    הנושא של סופרבאגס ( Super bugs ) כלומר , ההנדסה הגנטית , יוצרת עמידות או הגנה של זנים חקלאיים , בפני חרקים ומזיקים וכו… אבל ,אותם חרקים ומזיקים , כמו בסיפור של אנטיביוטיקה , מפתחים עמידות נגד , חוזרים להיות הרסניים , אלא , שהפעם הרסניים יותר , ולא רק לעניין גידולים חקלאיים .עשוי לכאורה לצאת מכלל שליטה , כמו סוגי השפעות למינהם ( עופות , חזירים וכו… ) .

    עוד טיעון ,שבהעדר מערכות איזון גדולות , חקלאים קטנים , חסרי גישה לתוצרת כמובן של תאגידים גדולים ושולטים , פשוט מאבדים פרנסה וכדומה ( בעיקר באפריקה ) .

    אפשר לקרוא כאן על טיעוני נגד דנן :

    http://www.bbc.com/news/science-environment-32901834

    תודה

    אהבתי

  4. פינגבק: רועי צזנה: תירס מהונדס בטוח יותר מתירס רגיל - ייצור ידע

  5. רוב הבעיה היא לאו דווקא לבריאות אלא חשש מנזק אקולוגי בלתי הפיך.

    בעיה אחת היא היא שאין דבר כזה "תירס מהונדס גנטית" – זה לא דבר הומוגני. חברה אחת יכולה לייצר תירס מהודנס גנטי אחד, חברה אחרת יכולה לייצר תירס מהונדס גנטי אחר. אם הוכחת שתירס 1 בטוח יותר זה לא אומר דבר על תירס 2. גם כשאתה כותב על תירס בטוח יותר זה לא מכסה מאות מקרים של הנדסה בצמחים אחרים.

    בעיה שניה היא שנזק למערכות אקולוגיות אנחנו בדרך כלל לומדים בדיעבד. לפעמים אחרי עשרות שנים. לדגומה CFC נחשבו בעבר חומר בטוח לגמרי שלא מתרכב עם שום דבר. לקח עשרות שנים עד שזיהו את הנזק לאוזון.

    בעיה שלישית היא התיקון. נזק כימי אפשר בדרך כלל לתקן לאחר כמה עשרות שנים . גנים שיצאו לסביבה ואולי עברו לחיידקים או לחרקים או צמחים – אי אפשר להחזיר.

    בעבר לא ידענו לדוגמה שחלבונים יכולים להעביר מחלה (מחלת הפרה המשוגעת שעוברת על ידי אכילת מוח פרה נגוע על ידי פרה אחרת). אנחנו עדיין לא מכירים הרבה מהמינים הקיימים בכדור הארץ ואת המנגגונים הקיימים. אז קשה להגיד שהנדסה גנטית היא דבר בטוח – בטח לא כאשר מיליוני מדענים ועשרות אלפי חברות יכולות להנדס דברים שונים ומשונים, והבקרה על כך היא בקרה של ממשלות (לדוגמה ממשלת ארצות הברית שעושה עבודה כל כך מרשימה בשירות האינטרס של חברות הנשק או ממשלת ישראל שמתעלמת מהחוק ועוצמת עיניים נוכח שיווק טבק לבני נוער)

    חשש אחר הוא ריכוזיות גדלה של שוק המזון – כאשר חברות זרעים גדולות מציבות פטנטים על זרעים – דבר שיכול לייצר בעיה לחקלאים וליצור מצבים כמו שמכירים בשוק התרופות – אחרי שיש מונופול אפשר לחלוב את הצרכנים . חשש כזה מפורט לדוגמה בסרט "עתיד המזון" .

    שאלה נוספת היא מה נותנת ההנדסה הגנטית ולשם מה היא מפותחת. המטרה של חברות זרעים וחקלאות גדולות היא הגדלת הרווחים – לא הקטנת הרעב , הקטנת בעיות סביבה או בריאות הצרכנים. לפעמים הדברים האלה מתלכדים לכדי מטרה אחת (לדוגמה רצון לתת מחיר זול יותר מוזיל את המזון) ולפעמים אלו מטרות מתנגשות (לדוגמה רצון לדחוק מתחרים והלקטין תחרות בתחומים של הספקת זרעים או חומרי הדברה) בהנדסה כמו בהדנסה – הערכים החברתיים והמטרות של המהנדס משפיעים על התוצאה (לדוגמה אפשר לראות את ההבדל בין טנק סובייטי לבין טנק מערבי, או את ההבדל בין מערכת התחבורה של לוס אנגלס לבין מערכת התחבורה של אוטרכט או בקופנהגן – ובאופן כללי יותר אפשר לקרוא את יובל דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה)

    בעבר רוב המומחים סברו שסיגריות הן דבר בטוח. חברות הטבק ששו לממן מחקרים שיצביעו לכיוון זה. יש כמובן חשש שדעות קדומות וארגונים סביבה יכינסו רעש , אבל יש גם חשש הפוך – שביולוגים ורגולטורים יעצמו עיניים נוכח סכנות אפשרויות – אחרי הכל לא מאד פופלארי להיות ביולוגי שמתריע מפני בעיות בהנדסה גנטית – מי ישלם לך? איפה תפרסם מאמרים? (הכלכלן לואיג'י זינגלס מפרט על חששות כאלה של מומחים בתחום אחר -כלכלנים שחוששים לבקר את מערכת הבנקאות – שכן מי שמממן את המחקרים ואת הכנסים בתחום הם בנקים).

    קשה *להוכיח* שמשהו הוא בטוח (במיוחד בסיכונים ארוכי טווח), אפשר למצוא ראיות לכך , לי נדמה שבתחום ההדסה הגנטית כדאי לשמור על קורט ספקנות – לדעתי נדע כמה הנדסה גנטית בטוחה (או לא) רק אחרי האסון המשמועתי הראשון בתחום.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s