ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך

אמש כתבתי את הפוסט הבא בפייסבוק, שזכה למאות לייקים ועשרות שיתופים (ועוד היד נטויה) –

שנת 2012: הליכודניקים החדשים מונים אלף חברים. מנסים ליצור ערך ויקיפדי.

עורכי ויקיפדיה – "לא, לא הוכחתם שיש חשיבות לקבוצה הזו."

יולי 2017: הליכודניקים החדשים מונים 12,000 חברים. כותבים עליהם בכל מקום בעיתונים. דיונים סוערים מתחוללים בחברה הישראלית לגבי הלגיטימיות שלהם. מבקשים יפה שיופיע עליהם ערך בוויקיפדיה.

עורכי ויקיפדיה – "כן, נו, אבל אנחנו לא באמת בטוחים שהצלחתם להכניס מישהו לכנסת. אולי בכלל אין לכם כוח אמיתי? בואו נראה מה יקרה בבחירות הבאות. עד אז, לא מאשרים לכם ערך."

אוגוסט 2017: הליכודניקים החדשים הם הסיעה השנייה בגודלה בליכוד. הם מגנים את כנס התמיכה בראש הממשלה, ובתגובה מפלגת הליכוד משתקת עצמה לדעת וחוסמת את יכולת ההתפקדות דרך אתר האינטרנט שלה כדי לעצור את גדילתם. מעריב מקדיש להם את העמוד הראשון במהדורת סוף שבוע – "בליכוד פועלים לסילוק 12 אלף חברי הליכודניקים החדשים". יו"ר הקואליציה דוד ביטן טוען שמדובר ב- "ניסיון ברור של השתלטות עוינת".

עורכי ויקיפדיה עדיין מתנגדים, בטיעון המדהים הבא (ואני מצטט מדף השיחה על טיוטת הערך) – "אם בעוד מספר חודשים הליכוד… יבטל את קיומם הרי שהיו אפיזודה חולפת. שלא ממש באה לעולם."

קלטתם? אם הליכוד יבטל את קיומם של הליכודניקים החדשים, הרי שבבת-אחת תיעלם כל משמעותם וכל המודעות שעוררו לפוליטיקה המפלגתית בשש השנים האחרונות. העובדה שללא קיומם ונוכחותם לא ניתן להבין הצהרות של הליכוד – המפלגה הגדולה ביותר בכנסת – בשנים האחרונות, אינה מעניינת כנראה חלק מהעורכים בוויקיפדיה.

הליכודניקים החדשים, נרצה או לא נרצה, מהווים אבן-דרך בתרבות הפוליטית הישראלית. לטוב או לרע – אני לא מתיימר להגיד. אבל הם עושים שינוי בתבניות החשיבה שהיו שגורות בחברה הישראלית, ומדהים בעיניי שהמהלך הזה אינו מתועד בוויקיפדיה.

אז מה קורה כאן? ויקיפדיה היא מיזם מדהים ומעורר-השראה, אבל היא נסמכת על בני-אדם שיכולים לטעות ולדבוק בעמדות שגויות לאורך זמן. ידועות גם פרשיות בהן עורכי ויקיפדיה הושפעו באופן מובהק מהאידיאולוגיות שלהם. יש תחושה מאד ברורה שזה מה שקורה במקרה שלפנינו, בו בכירי הליכוד מרוויחים מכל יום נוסף בו אין ערך על "הליכודניקים החדשים", שהציבור יוכל ללמוד ממנו על המתרחש. בינתיים, טיוטת הערך תקועה בדיונים ביורוקרטיים אינסופיים ולא מסוגלת להתקדם למימוש.

אז אם להמשיך באותו הקו, הנה תחזית לעתיד –

שנת 2050: לליכודניקים החדשים עדיין אין ערך בוויקיפדיה. גם לישראל אין, אחרי שנחרבה והייתה אפיזודה חולפת.

ואני מקווה לטעות.

התעוררו שפע של תגובות לפוסט, אבל אחת המעניינות ביותר הייתה זו של אבנר קנטור, עורך מנוסה בוויקיפדיה ופעיל בעמותת ויקימדיה, שהסביר את הסיבה להתנגדות בכך ש-

"באנציקלופדיה אמורים להיות דברים אנציקלופדיים."

אלא שיש רק בעיה אחת: ויקיפדיה כבר מזמן אינה אנציקלופדיה.

 

ההיסטוריה של ויקיפדיה

כדי להסביר קביעה זו נחזור הרחק אחורנית לעבר, לתקופה בה ג'ימי ויילס – מייסד ויקיפדיה – ניסה לפתוח אנציקלופדיה מקוונת מסוג חדש לגמרי. הוא קרא למיזם ניופדיה (Nupedia) – אנציקלופדיה בה מתנדבים כותבים ערכים בנושאים מסוימים, ואז הטקסט מועבר למומחים בעלי-שם לביקורת עמיתים. הרעיון לא עבד, גם מכיוון שלמומחים נדרש זמן רב להעביר ביקורת על הערכים, וגם מכיוון שכל העניין יצר תחושה לא-נוחה בקרב המתנדבים, שהרגישו כמו תלמידי תיכון שמגישים חיבור למורה – והוא חוזר אליהם מלא בסימונים אדומים.

ויילס הבין שהעניין לא עובד, אבל אז בא אליו לארי סנגר והציע מיזם צדדי אחר, שנודע כיום בשם ויקיפדיה. לפי הרעיון המקורי של ויקיפדיה, יכול כל אדם לערוך, להוסיף ולשנות כל ערך כרצונו – אבל אחרים יכולים 'להילחם' בשינויים שלו.

כמובן, ארגון מסוג זה מושך אוטומטית ונדליסטים שינסו להשחית ערכים, אבל מכיוון שהטיוטות של כל ערך נשמרות לנצח, הלכה למעשה, קל לשחזר כל ערך שהושחת בלחיצת כפתור אחת. כל עוד יש מספיק אנשים שדואגים לקיומה ולשימורה של ויקיפדיה, היא מצליחה לשרוד ולשגשג.

בעשור הראשון לקיומה של ויקיפדיה, היא התחרתה עם האנציקלופדיות המסורתיות – לא בהכרח אלו הכתובות על עיסת עץ מולבנת (ע"ע נייר) אלא גם באלו שעברו לעולם המקוון, כאנציקלופדיה בריטניקה. המאפיין העיקרי של האנציקלופדיות הללו היה התיימרותן לאיכות גבוהה: הן העסיקו את מיטב המומחים בכל תחום כדי שיכתבו ערכים מלוטשים היטב. בזמן זה, ויקיפדיה עבדה בשיטת נחיל הנמלים: אלפי אנשים היו עמלים לעתים על ערך יחיד, מתווכחים לגביו, אוספים קישורים וסימוכין לטענותיהם, ומתעמקים בעדיפותה של מילה בודדה על פני אחרת.

די ברור מי ניצח. מחקרים מראים שוויקיפדיה מדויקת בערך כמו אנציקלופדיה בריטניקה, אבל ויקיפדיה מנצחת בגדול במספר הקוראים. מדי חודש זוכה ויקיפדיה ב- 18 מיליארד כניסות. באותו זמן, מכירות אנציקלופדיה בריטניקה צנחו מ- 120,000 עותקים בשנת 1990, ל- 8,000 בלבד בשנת 2009. ב- 2012 החליטה אנציקלופדיה בריטניקה פשוט להפסיק להדפיס עותקים על נייר, ועברה לגמרי לעולם האונליין שם היא גובה עדיין כסף ממנויים. מספר הערכים באנציקלופדיה בריטניקה אונליין עמד ב- 2008 על 120,000, וגם אם גדל מאז, הוא בוודאי אינו מתחרה בארבעים מיליון הערכים של ויקיפדיה.

במילים אחרות, ויקיפדיה השאירה את האנציקלופדיות הרחק מאחור. היא עשתה זאת בזכות הסתמכותה על הקישוריות של האינטרנט, שמאפשרת לכל אדם לקחת חלק בתהליך העריכה. היא עשתה זאת בזכות הבנתה שמודל חינמי ימשוך הרבה יותר קוראים – ובהתאם לכך, גם הרבה יותר תרומות. היא עשתה זאת באמצעות כינון פלטפורמה שמאפשרת לאנשים לתרום לדיונים בקלות. היא עשתה זאת מכיוון שהסתמכה על עלויות אחסון המידע הנמוכות (שרק צנחו מאז בכמה סדרי גודל) כדי לשמור כמויות עצומות של מידע וערכים.

 

הבסיסים האמיתיים של ויקיפדיה

יוצא מכל זאת שוויקיפדיה הצליחה בדיוק משום כך שנטשה את המודלים האנציקלופדיים שהיו נהוגים עד אותה תקופה. אבל היא עדיין נזקקה לאצטלה של כבוד – לגושפנקה שהיא "באמת באמת אנציקלופדיה" – ומשם מגיעה הטענה ש- "צריכים להיות בה דברים אנציקלופדיים."

אלא שאנציקלופדיות (ועקרונותיהן) הן תוצר של עולם העבר ושל הטכנולוגיות שעיצבו אותו.

אנציקלופדיות מסורתיות מוגבלות במקום (מכיוון שכל ערך מחייב עוד דף או יותר, ודפים עולים הרבה כסף), ולכן יש בהן מספר ערכים מצומצם. לוויקיפדיה אין את המגבלה הזו, מכיוון שכל המידע נשמר בזול בשרתים.

אנציקלופדיות מסורתיות מוגבלות במספר הערכים, מכיוון שצריך לשלם לעורכים ולמומחים שיכתבו ויתחזקו אותן. לוויקיפדיה אין את המגבלה הזו, מכיוון שכמעט כל העורכים עובדים בחינם.

כך שאין משמעות ל- "דברים אנציקלופדיים" במאה ה- 21, ואין טעם לתמוך בעקרונות אנציקלופדיים מאובנים שמתאימים לתקופה אחרת. במקום זאת, ויקיפדיה צריכה להתגבר על תסביך הנחיתות שליווה אותה וגרם לה להשוות את עצמה כל הזמן לאנציקלופדיות מסורתיות, ולהבין שהיא צריכה לכונן תפישה חדשה: לא מה "אנציקלופדי" ומה לא, אלא מה "ויקיפדי" ומה לא.

ובכן, מה ויקיפדי?

 

שלושת הבסיסים של ויקיפדיה

לטעמי, ויקיפדיה מושתתת על שלושה בסיסים –

  1. דיון ציבורי המוביל לשיפור מתמיד: ויקיפדיה נסמכת על יכולתם של ההמונים להתווכח זה עם זה באופן מסודר, כאשר העובדות במציאות הן אלו שקובעות בסופו של דבר מי צודק ומי לא – ובהתאם, מה יופיע בערך.
  2. אגירת והנגשת מידע: לאגור כמויות עצומות של מידע ולהנגיש אותו לציבור.
  3. שקיפות מלאה: הדיונים חייבים להיות שקופים כדי לוודא שאין הטיה מגבוה לאחד הצדדים.

תמיכה בשלושת הבסיסים הוויקיפדיים הללו תאפשר לוויקיפדיה להמשיך להתפתח ולפרוח. מי שדוגל בשלושת הבסיסים הללו מבין שאין שום סיבה לפחד מ- 'אינפלציה' של ערכים. בעולם בו עלות אגירת המידע אפסית, אפשר בהחלט לתת לכל אדם לפתוח ערך גם על החתול שלו – ובתנאי שאפשר לאמת את הטענות שבערך והוא באיכות גבוהה. ואין גם שום בעיה (ויש שיגידו שאף רצוי) שלכל אדם יהיה ערך על עצמו ("ויקיאנשים"). למה לא, בעצם? הרי המקום הנחוץ לשם כך בשרתי המידע קיים בשפע, ובעלויות אפסיות ביחס לתרומות שאפשר לגרוף בתמורה לשירותים הללו.

לחלופין, נסיגה מהבסיסים הללו – כפי שמתרחש בוויקיפדיה הישראלית – תזיק למיזם כולו. נראה שוויקיפדיה הישראלית מתנהלת כיום בכוונה ברורה לצמצם את מספר הערכים עד למינימום האפשרי ש- "יביא תועלת לציבור" או ש- "יש בהם חשיבות". אבל מי קובע באיזה ערכים יש חשיבות או תועלת? הוויקיפדים עצמם – וכל מי שניסה בעבר יודע כמה קשה להתערב בקליקה הזו או להשפיע עליה. וכך, שניים מבסיסי ויקיפדיה מתערערים: הציבור מודר הלכה למעשה מהדיונים מסביב לערכים, וקיים ניסיון לצמצם את כמות המידע הזמינה לציבור במקום להגדיל אותו.

אני מקווה שוויקיפדיה הישראלית תצליח לחזור לעקרונות הבסיסיים שבזכותם ניצחה ויקיפדיה העולמית את כל מתחרותיה מהעבר. הנחמה היחידה היא שאם ויקיפדיה הישראלית לא תעשה זאת, הרי שבמוקדם או במאוחר תקום לה חלופה יעילה יותר, שתספק את השירות שכולנו ראויים לו במאה ה- 21: ידע, בכל נושא, בכל מקום, בכל זמן.

 


אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה ויקיפדיה פועלת, מדוע היא מוצלחת יותר מאנציקלופדיות מסורתיות, וכיצד ארגונים מתחילים להטמיע שיטות ניהול דומות לאלו שבוויקיפדיה בספרי החדש "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

38 מחשבות על “ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך

  1. זו לא בעיה חדשה. יצא לי לתרום מספר ערכים צנועים לויקיפדיה האנגלית, ותמיד שמחתי לראות אחרי כמה חודשים או שנים עד כמה הם גדלו והשתפרו. שני ניסיונות לתרום תרומה צנועה בתחום מומחיותי לויקיפדיה העברית (לפני למעלה מחמש שנים) נתקלו במחיקות וטענות סרק, למרות שקישרתי למקורות ראשוניים (באחד המקרים התירוץ היה ש"בהארץ כתוב אחרת"). הפסקתי לנסות.

    Liked by 2 אנשים

  2. רועי, אני מעריך את הגישה שלך. נראה שיש לא מעט אחרים שתומכים בה.

    אתה מוזמן ליצור את מיזם ויקיאנשים. או ויקימאגר (או כל שם אחר. השם "אינציקלופדיה" כבר תפוס). נראה לי שעשויות להיות שם לא מעט סוגיות טכניות (מהו המידע האמין שעליו אפשר להסתמך? מה לגבי שיקולי פרטיות?) אבל מדובר כאן על בעיות טכניות שאני בטוח שיימצא להן פתרון.

    אני מוכן לנסות לסייע לך בצד הטכני, אם זה יידרש.

    (אני אישית לא מוצא מקום למיזם כזה, אבל אם אתה מוכן להשקיע בו עבודה: למה לא?)

    כל הקוד של ויקיפדיה זמין לשימוש. כך גם כל המידע שלה (בכל השפות). אני מקווה שזה ייתן לך נקודת התחלה טובה.

    אהבתי

    • צפריר,
      אני לא אוהב את הגישה לפיה "אתה לא מרוצה – פתח מיזם משלך". סיפקתי כאן אבחון של בעיה גדולה בארגון שאתה חבר מרכזי בו. אם אתה מרגיש שיש כאן תובנות – אנא, פעל ליישומן בתוך הארגון. אם אינך עושה כך, אל תגלגל את האחריות לפתחי. יש לי מיזמים משלי ותחומים אחרים בהם אני ממקד את מאמציי.

      תודה.

      אהבתי

  3. בקריאה חוזרת, יש עוד נקודה חשובה שעליה רציתי להעיר:

    > אנציקלופדיות מסורתיות מוגבלות במספר הערכים, מכיוון שצריך לשלם לעורכים ולמומחים שיכתבו ויתחזקו אותן. לוויקיפדיה אין את המגבלה הזו, מכיוון שכמעט כל העורכים עובדים בחינם.

    זה לא מדויק. העורכים הם היום המשאב המוגבל בוויקיפדיה. בעיקרון פשוט לערוך. בפועל זה די מעצבן: צריכים להקפיד על כללי התנהגות (משהו בלתי נמנע. באופן כללי ככל שיותר אנשים שותפים אפשר פחות להסתמך על היכרות אישית וחייבים להסתמך יותר על כללים כתובים. ויקיפדיה האנגלית הרבה יותר מסודרת מזו העברית, לדוגמה), צריכים להסתדר עם אנשים אחרים (יש לא מעט אנשים שלא יודעים לקבל ביקורת. הם יודעים שמה שהם כתבו נכון. מצד שני יש לא מעט אנשים שלא יודעים לכתוב ביקורת קונסטרוקטיבית), ועוד. והמיזם צריך להיות מספיק חשוב לך כדי שתשקיע בו את הזמן הנדרש.

    לכן כדי להוסיף עוד המון ערכים אתה צריך למצוא את הדרך להוסיף עוד המון עורכים. קרן ויקימדיה השקיעה בצד הטכני של הנקודה האחרונה (פישוט היכולת לערוך עריכות קטנות כדי להקטין את המחסום לכניסה). אבל גם כך זה עדיין לא פשוט. וככל שהמחסום לתרומה נמוך יותר, כמות ההשחתות עולה (מה שדורש השקעת זמן רב יותר, מתסכל, גורם להגברת רמת החשדנות כלפי תורמים חדשים).

    אז כן, בהצלחה. זה יהיה מעניין לגלות שיש דרך טוב יותר לפעולה מזו שבה ויקיפדיה עובדת.

    אהבתי

    • אני מסכים שהעורכים הם משאב מוגבל, אבל שים לב שהם פונקציה של אופן פעולת הארגון. ויקיפדיה הישראלית סובלת ממספר קטן יחסית של עורכים, בין היתר מפני שהתרבות שם מרחיקה אנשים חדשים ומייאשת רבים מהוותיקים (לפי עדויות אנקדוטליות והתרשמות כללית שלי מהדיונים). ככל שארגון וולנטרי מסוגל לתת תחושה של פתיחות רבה יותר, של משמעותיות (meaning), של ערך לאלו שתורמים מעבודתם – כך הוא מסוגל לגייס מספר גדול יותר של עורכים.

      המשמעות היא שכאשר אתה מוסיף עוד 'המון ערכים', אם אתה מתכנן נכון את המערכת אתה יכול להוסיף גם עוד 'המון עורכים'. אני עובד עכשיו על וייטפייפר למערכת מהסוג הזה (לא בסגנון ויקיפדיה) ועל הרעיונות הללו נסמכים רבים מה- DAOs – הארגונים המבוזרים האוטונומיים מבוססי-הבלוקצ'יין.

      לסיום, אני מבין את הסרקזם שלך – כשאתה רואה מישהו מבחוץ שמנסה לייעץ במיזם שאתה 'נלחם בשוחות' בו כבר שנים. אבל אני לא מתיימר להציע דרך טובה יותר להפעיל את ויקיפדיה, אלא שם את הדגש על כמה נקודות שאני מאמין שוויקיפדיה העברית סוטה בהן מוויקיפדיה האנגלית, ושמסבות נזק למיזם כתוצאה מכך. ושוב – אם אתה מסכים, אני מציע שתיקח את התובנות ותשתמש בהן.

      אהבתי

  4. פינגבק: רועי צזנה: ויקיפדיה והליכודניקים החדשים - ייצור ידע

  5. פינגבק: רועי צזנה: ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך! - ייצור ידע

  6. שלום צפריר,

    אינני מתימר, חלילה, לדבר בשם רועי. אבל נראה לי שאתה עושה לו עוול בטיעון הפשטני של "לא מוצא חן בעיניך – לך תחפש (אתר מתחרה?)" (למרות שסגנונך, גם כאן וגם באייל, מנומס ומכובד הרבה יותר).

    ויקיפדיה הוקמה על בסיס חכמת ההמונים ולמענו. כשמישהו מצביע בצורה כל כך מנומקת ויפה על בעיה שמפריעה לו במערכת הקיימת, זה לא נראה לי חכם לנפנף אותו בלי מחשבה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהו כל כך שקול ומעורה בתחום כמו רועי צזנה.

    Liked by 1 person

  7. הצבעתי על הבעיה המהותית בהצעה שלו. ההחלטות בוויקיפדיה נעשות על ידי מי שעורכים שם בדיוק מהסיבה הזו: צריכים גם להכיר את המצב. וגם מתוך כבוד למי שעושה. עורכי ויקיפדיה מגדירים אותה כאנציקלופדיה ויש להם סיבות טובות. לצד ויקיפדיה יש מיזמים שונים שאינם אנציקלופדיות (מילון, מדריך טיולים, מאגר טקסטים, וכדומה).

    אז כן, אולי אני עושה כאן עוול לרועי, אבל גם רועי לא בדק את הנושא עד הסוף. המשפט שהוא כתב על עבודה בחינם הוא משפט שיכול בקלות להפריע לעורך מצוי בוויקיפדיה, שמשקיע לא מעט מזמנו הפנוי במיזם. אני מזמין את רועי לנסות לערוך קצת בחינם בוויקיפדיה ולתחזק 100 ערכי חתולים. או לגייס 100 אנשים שכל אחד מהם יכתוב ויתחזק ערך אמין אחד על חתול.

    אהבתי

    • קראתי על הנושא. בדקתי את הנושא. כתבתי ספר על הנושא. מצטער שזה לא מספיק מכיוון שאני לא מתחזק מאה ערכי חתולים. אכן, נפסלתי מייעוץ. מה גם אחרי שכתבתי שעורכים עובדים בחינם, ומסתבר שהם לא אוהבים שמזכירים להם את זה.

      מציע שניקח שבוע לנשימה עמוקה, ניפטר מהסרקזם, ואם תרצה להמשיך להתדיין – אשמח. כרגע זה לא פרודוקטיבי לאף צד.

      אהבתי

  8. דעתו של רועי צזנה תואמת למחקרים שנעשו בנושא: Wikipedia Is Basically a Corporate Bureaucracy, According to a New Study . קישור למאמר: שפורסם לפני כשנה: http://bit.ly/2r6qTHq
    ההתנסות שלי עם הויקיפדיה העברית דומה להתנסות של דני (המגיב הראשון).

    יש לי ניסיון רב בתחום ניהול הידע, הן מעשי והן אקדמי. אחרי שסיימתי לכתוב פרק בתקן ניהול הידע הישראלי בסוף 2011 ביקשו ממני מנהלי הפורום הישראלי לניהול ידע לשפר את ערך ניהול הידע בויקיפדיה. לצערי תרומותי "תוקנו" על ידי חובבים שלא עוסקים בתחום. רובם מסתתרים תחת כינויים כמו gveret tered או lostam., אבל גם צפריר לא טמן ידו בצלחת. כל ניסיונותי לתיקון בדף שיחה לא עזרו. פניתי לויקימדיה שלא ענו לי ישירות אבל פנו לפרופסור מסויים שלא אזכיר כאן את שמו שהתברר שלא הבין בדיוק את ההבדל בין נתונים וידע. מאז הרמתי ידיים.

    אני מלמד ניהול ידע באוניברסיטה, כתבתי לפני שנה פרק בספר העוסק בויקי ארגוני ואני מציג לסטודנטים שלי את ערך ניהול הידע בויקיפדיה העברית כדוגמא לא מוצלחת של חכמת ההמונים.

    לפני מספר חדשים היה ניסיון של פורום ניהול הידע לכתוב ערכים בתחום. ד"ר מוריה לוי שהיא ראש הקבוצה שעוסקת כיום בכתיבת תקן ISO לניהול ידע (גם אני חבר בוועדה) כתבה ערך. הערך מיד נמחק. פנינו למנהלת ויקימדיה אבל מאומה לא עזר (שימו לב לכתוב במאמר שהבאתי בראשית התגובה). שוב הרמתי ידיים ואני מתרחק מכל ניסיון כתיבה בויקיפדיה העברית, בדיוק עמו דני.

    Liked by 1 person

      • אגב, קיים סיכוי ממשי שוויקיפדיה העברית לא הייתה יכולה להצליח באופן פעולה דומה לזה של ויקיפדיה האנגלית, פשוט בשל ההבדלים (בכמה סדרי גודל) במספר העורכים הפוטנציאליים. מספר קטן של עורכים פוטנציאליים משמעו שלא יכולה להיות התלהקות משמעותית על כל ערך מצד הציבור, ולכן חייבת לקום 'קליקה' של עורכים מיומנים ומוכשרים שמשקיעים את כל זמנם בעשיית העבודה שהייתה אמורה להיעשות ברובה ע"י הציבור.

        אהבתי

    • יש לי הרבה המה להגיד על הדיון הזה. נראה לי שחלק מהתגובות כאן מתבססות בין השאר גם על מידע מוטעה. אבל נראה לי שאין טעם להיכנס לזה כרגע. לכן אסתפק בקישור לדף השיחה של אותו הערך עם השם האירוני ‚ניהול ידע’. בקריאה שלי הוא ממחיש כמה מהבעיות שציינתי בעריכה שיתופית:
      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%A2

      אהבתי

      • לצפריר
        צר לי על ההתנסחות התוקפנית שלך. אני חושב שזו חוצפה מצד דיליטנטים לתקן ערכים שהם לא מבינים בהם. זו בהחלט בעייה בעריכה שיתופית.
        ניהול ידע הוא מונח מקצועי – knowledge management. זה שם אירוני ?
        זה שאתה מפתח תוכנה לא הופך אותך למומחה לניהול ידע. לידיעתך – החלק הטכנולוגי של מערכת ניהול ידע הוא החלק הפחות חשוב מכולם. אם תקרא את התקן הישראלי שהיה לי הכבוד להימנות בין מחבריו אולי תבין קצת יותר בניהול ידע, אבל עד אז – אנא ממך, אל "תתרום" לערך בתחום שאינך מבין בו.

        כדי להמחיש במה מדובר אני מעתיק כאן קטע ממה שכתבתי בדף השיחה שצפריר צירף קישור אליו ובו הסברתי מדוע הפסקתי לתרום לדף:

        "אני התחלתי בתיקון "עדין" של הערך. הסתפקתי בשלב ראשון בכתיבת הגדרה חדשה ותו לא. לאור חוסר האחידות בהגדרת הערך בין המומחים כתבתי מאמר שלם אך ורק כדי להצדיק את ההגדרה שנבחרה. אחר כך בא מישהו שאינו מבין בתחום ובהינף יד שינה את ההגדרה שעמלתי עליה לא מעט ובנוסף עשה עוד לא מעט שינויים. זה מעשה שנחשב לפי האמור לעיל מעשה לא מנומס. כל מאמר שנכתב בויקיפדיה מיועד לציבור הרחב. גם המאמרים שנכתבים באנציקלופדיה בריטניקה מיועדים לציבור הרחב אבל הם נכתבים אך ורק על ידי מומחים. קחו למשל את המאמר בויקיפדיה העברית " פרדוקס EPR (הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן) סתירת תורת הקוונטים באמצעות תורת היחסות" – כתב אותו פיזיקאי, דהיינו מומחה בתחום. מי שכותב בויקיפדיה רצוי שיהיה מומחה או לפחות בקי ומנוסה בנושא עליו הוא כותב. מה שקרה כאן הוא שמישהו שאינו איש מקצוע מחליט שיש לו מספיק ידע כדי לבצע שינויים ותיקונים. הערך במקורו נכתב בשנת 2006 וכותבו, המוכר לי, לא עוסק בעדכונו. ההנמקה של צפריר "מחקתי כמה קטעים שנראים לי גרועים במיוחד על מנת לדרבן את כותבי הערך לשכתבם" נראית לי אבסורדית. אין לי זמן ורצון לנהל מלחמות עריכה. אני אפנה למישהו מעמיתי למקצוע אולי מי מהם מוכן. Eli Miron – שיחה 18:12, 4 בדצמבר 2012 (IST)"

        אהבתי

      • קראתי את הערך כבר אתמול. אני חייב להעיר (בבוטות, ומתנצל מראש) שההתנהלות שלך שם לחלוטין אינה תואמת לעקרונות שמקדמים כתיבת ושיפור ערכים בוויקיפדיה. במיוחד צרם לי המשפט הבא – "מחקתי כמה קטעים שנראים לי גרועים במיוחד על מנת לדרבן את כותבי הערך לשכתבם". זו בדיוק הגישה השגויה (שנראה כאילו היא מאפיינת את ויקיפדיה הישראלית), מכיוון שהניסיון בוויקיפדיה האנגלית מדגים בדיוק ההפך: שכאשר ערכים שאינם כתובים היטב נותרים באתר, מגיעים לאורך זמן אנשים ומשפרים אותם. דווקא מחיקה גורמת לקטיעת תהליך השיפור ההדרגתי – ועל הדרך גם מעוררת רגשות רעים שאינם מעודדים אנשים לנסות לערוך ולשפר בעתיד.

        אהבתי

    • לפי היסטורית העריכה של משתמש:Morialevy בוויקיפדיה העברית[1] נכתב הערך ‚תובנה’ במקור כטיוטה. לאחר העברתו למרחב הערכים הוא נמחק בנימוק די תמוה של פרסום מסחרי. לאחר פחות משעתיים מוריה פנתה לדלפק הייעוץ וכעשר דקות לאחר פנייתה שוחזר הערך חזרה כטיוטה עם בקשה לשפר את מצבו לפני שמעלים אותו למרחב הערכים. מאז לא הייתה תגובה והערך לא השתנה ובפרט עדיין לא עלה מחדש.

      [1] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Morialevy

      אהבתי

      • מספר הכשלים כאן מרשים. הנה סיפור המקרה לפי העובדות בלוויית הפרשנות שלי –

        1. משתמש כתב ערך גרוע (אני מניח) בשם "תובנה".

        2. מישהו מחק אותו בנימוק תמוה, כדבריך, של פרסום מסחרי. הסתכלתי על טיוטת הערך, אגב, ולא ראיתי שום רמז לפרסום מסחרי.
        מה שנקרא – STRIKE 1 – כנגד המוטיבציה של אנשים לתרום לאתר. "כתבתי ערך – ונמחק מיד"

        3. המשתמש פנה לדלפק הייעוץ. כלומר, היה צריך להפעיל מאמץ מדויק כדי לשחזר את הערך.
        STRIKE 2 – צריך ללמוד איך להילחם כנגד המערכת בערך בדקה הראשונה אחרי שמתחילים לתרום.

        4. הערך שוחזר עשר דקות לאחר מכן, כטיוטה, ומבלי שיעלה למרחב הערכים.
        STRIKE 3 – האם מי שמחק את הערך באותו טיעון הזוי, קיבל הודעה על כך שטעה, כדי שיוכל ללמוד מכך, או כדי שתהיה פחות התייחסות בעתיד לאצבעו הקלה על ההדק? אני מניח שלא, מה שמאפשר לו לחזור על ההתנהגות הזו בעתיד בקלות. זוהי מערכת מאד בעייתית.

        STRIKE 4 (והחשוב מכל) – הערך נותר כטיוטה בדף המשתמש, שם לא שופר מעולם. כמובן שלא! הרי כל הרעיון בוויקיפדיה הוא שאנשים נחשפים לערכים ואז מתקנים אותם. מי ייחשף לערך שנמצא בתת-תת-תת-דף-המשתמש של משתמש זוטר כלשהו? הערך היה צריך להפוך להיות חלק ממרחב הערכים בוויקיפדיה עם כותרת בסגנון "לא שלם", על מנת שיתוקן ויושלם.

        אהבתי

      • ראשית: תיקון. טעיתי בתיאור לוחות הזמנים. לכן אחזור על התיאור. אני מתנצל אם הפירוט הזה ילאה את מי שעוד עדיין עוקב אחרי הדיון כאן:

        מוריה כתבה את הערך תובנה כטיוטה (טיוטה:תובנה, כלומר: במרחב הטיוטות הציבורי). ב־10 לינואר היא העבירה אותו למרחב הראשי. לאחר 14 שעות הוסיף משתמש אחר את התבנית הבאה בראש הערך: „{{לשכתב|ערך לא ברור, לא ברור על איזה תובנה מדובר ומה הקשר ל best practice}}״.

        מוריה ראתה את זה וב־12 בינואר בשעה 17:50 היא הרחיבה את הפתיח של הערך כדי לנסות להבהיר למה הכוונה. העריכה הזו גם הסירה את תבנית השכתוב, אולם משתמשים אחרים החזירו אותה (לא הגיעו להסכמה על כך).

        כמה דקות לאחר מכן נכתבה האזהרה בדף השיחה של מוריה שהעריכה שלה בערך היא תוכן פרסומי והיא שוחזרה. לא ברור לי לאיזו עריכה הוא מתייחס. העריכה מ־17:50 לא הייתה פרסומית ולא שוחזרה. יכול להיות שהייתה עריכה נוספת בערך שלא שוחזרה כשהערך שוחזר (למטרות שלום בית וניקיון ההיסטוריה). ויכול להיות שכותב האזהרה קרא את המצב מאוד לא נכון.

        לאחר כשעה החליט אחד המשתמשים (שהוא גם מפעיל מערכת) למחוק את הערך עם הנימוק „לא אנציקלופדי״. אני אפשר בהמשך על מחיקה מהירה. לאחר כשעה נוספת בקשה מוריה לשחזר את הערך. הערך שוחזר על ידי המפעיל אולם רק לאחר כיום ולטיוטה פרטית.
        ——————————–
        הערות נוספות על ההליכים:
        * מפעיל מערכת בוויקיפדיה הוא משתמש שיש לו סמכות, בין השאר, למחוק ערכים (שאר המשתמשים שהוזכרו אינם מפעילים).

        * הערך נמחק במחיקה מהירה. בניגוד לרוב הפעולות בוויקיפדיה, מחיקה היא פעולה לא הפיכה (לרוב) ולכן יקרה. לכן לרוב מחיקה של ערך (להבדיל ממחיקה של חלק מתוכנו) היא החלטה שדורשת שיקול דעת. אם יש ספק לגבי נחיצות ההחלטה, עוצרים ובודקים. לעומת זאת, במקרים שבהם ברור שמדובר על דף חסר ערך, אפשר למחוק מיד. המפעיל החליט שהתוכן לא אנציקלופדי בעליל ואין שום טעם בקיומו, ולכן מחק אותו.

        * מקובל שדף במרחב הטיוטה הציבורי פתוח לעריכה כללית ולעומתו דף במרחב הטיוטה הפרטי של משתמש הוא פרטי של המשתמש.

        ———————————–
        ועכשיו סוף סוף הארות:

        הערך על תובנה כתוב גרוע (מבחינת הסגנון), אבל זה לא נורא. הבעיה החמורה יותר היא התוכן וחוסר המקורות. יש כאן ערך עם תוכן תמוה וללא מקורות נגישים. יכול להיות שהוא נכתב על ידי מומחים בתחום, אבל זה לא נימוק: ערך צריך להתבסס על מקורות. מומחים צריכים לדעת לספק מקורות אמינים (במקרים קיצוניים הם כותבים אותם). בפרט אחת הבעיות היא שלקבוצות שונות של מומחים יש לעתים משמעויות שונות לאותם המונחים. ובמקרים לא מעטים מדובר על ערכי הבל.

        כמובן שזה קורה הרבה פעמים רק בתאוריה. אבל יכול להיות ששם הערך הפשוט פעל נגדו. יכול להיות שערך בשם מפוצץ יותר היה איכשהו מצליח לעבור בגלל פחד ממומחיות. אבל כל אחד יודע מהיא תובנה (ומה היא אינה). מזכיר את הסיפור על סככת האופניים שליד הכור האטומי.

        אהבתי

  9. לרועי,
    אמנם לא ציינת אבל ברור שאתה מתכוון לצפריר.
    בנוסף למה שכתבת, ואני מסכים עם כל מילה, האדון צפריר לא מומחה בתחום מה שהופך את מעשהו לחמור הרבה יותר

    אהבתי

    • אכן, התכוונתי לצפריר.
      לגבי מומחיותו – אין לי שום בעיה עם כך שהוא אינו מומחה בתחום "ניהול ידע", וראוי וכדאי שגם הדיוטות בתחום יעירו ויערכו מאמרים בוויקיפדיה. הבעיה היא שאני לא מרגיש שיש לו ידע תיאורטי גם לגבי העקרונות שגורמים לוויקיפדיה 'לתקתק'. (אגב, אף אחד עדיין אינו בטוח לגבי העקרונות הללו, מכיוון שהתחום כל-כך חדש. ועדיין, יש תיאוריות והוגי דעות מרתקים כמו קליי שירקי שטוענים את מה שאני טוען)

      צפריר – אנא תקן אותי אם אני טועה. אם יש תיאוריות מסוימות שאתה מסתמך עליהן בפעולת העריכה, ושתומכות ברעיון שמחיקה דווקא מעודדת אנשים לשפר את הערך, אשמח מאד לקבל קישור אליהן.

      אהבתי

      • אני לא מתבסס על תאוריה אלא על פרקטיקה[1]. יש הרבה מקרים שבהם יש גוש מלל גדול. לפעמים לא לגמרי ברור אם הוא נכון. לפעמים תוכנו נכון, אבל לא לגמרי ברור אם יש בו טעם בערך. כשאתה בא לערוך ערך אתה מנסה לרוב לשפר: להוסיף. לכן התוכן הולך ומצטבר. אבל חשוב לדעת למחוק. לפעמים הגושים הגדולים הללו כל כך מפחידים שלא ברור איך לתקן אותם, ועדיף להתחיל מהתחלה.

        לדוגמה, בערך הנוכחי פרק הפתרונות נראה לי די בעייתי. הוא כולל רשימה ארוכה השל נקודות (במקום טקסט חופשי זורם). כמוכן, הוא מדבר על פתרונות לפני שמציגים את הבעיה (וככלל כאיש מחשבים המילה "פתרונות" חשודה בעיני כמינוח שיווקי). אפשר להעביר אותו למקום אחר בערך ולשכתב אותו. במקרים קיצוניים אפשר גם למחוק את כל הפרק כדי להתחיל מערך פשוט וברור יותר.

        כמוכן כשציטטת את דברי, לא כללת גם את הסיפא שלהם. המשפט המלא: „מחקתי כמה קטעים שנראים לי גרועים במיוחד על מנת לדרבן את כותבי הערך לשכתבם (אין לי שום התנגדות לשחזורם, אם כותבי הערך חושבים שההסברים שם מוצלחים).״ אני יודע היטב שלרוב פשוט מאוד לשחזר מחיקת טקסט בוויקיפדיה.

        ————–
        [1] התחום הוא אולי חדש יחסית בתאוריה, אבל אתרי ויקי קיימים כבר בערך 20 שנים ואפילו ויקיפדיה העברית כבר בשנתה ה־14. לי יש כבר כמה וכמה שנות ניסיון. זה שיפר במידת מה את יכולות העריכה שלי.

        אהבתי

      • צפריר,
        פרקטיקה חשובה ביותר בטיפול בערכים ספציפיים, אבל היא דומה ללחימה בשדה הקרב: ראויה מאד להערכה על האומץ והנחישות של החייל, אבל אינה מועילה בהרבה מבלי התייחסות אסטרטגית – היכן למקד מאמצים ואיך.

        ברור לי שאפשר לשחזר ערך שנמחק, אבל אתה מוסיף כאן סיבוכים למערכת, עומס ביורוקרטי ופגיעה וזלזול במשתמש המקורי שכתב. שלא לדבר על כך שלא קל כל כך לשחזר ערך שנמחק – זה דורש דיונים, הצבעות ועוד. אני לא רואה שום דרך לתרץ מחיקה בטיעון כמו "זה ידרבן את כותבי הערך לשכתבם". אתה לא אוהב ערך מסוים? הוסף לו כותרת "כדאי לשפר" כדי להניע את הציבור לטפל בו, או שתשכתב בעצמך. אבל למחוק?

        בהחלט ייתכן שוויקיפדיה העברית נפלה כאן קרבן לגודלה וליוקרתה-בפני-עצמה. אף ערך אינו צריך להיות מושלם בהתחלה – אבל הבסיס לו חייב להיות קיים כדי שישופר ע"י הציבור.

        אהבתי

      • > ברור לי שאפשר לשחזר ערך שנמחק, אבל אתה מוסיף כאן סיבוכים למערכת,

        לא מחקתי אף ערך. מחקתי חלק מערך. שוב: עריכת ערך (ובפרט: מחיקה של חלק ממנו) היא הפיכה בקלות.

        > אתה לא אוהב ערך מסוים? הוסף לו כותרת "כדאי לשפר" כדי להניע את הציבור לטפל בו,

        לזה קוראים בוויקיפדיה העברית: „שום גמדים לא יבואו״. אפשר לסמוך על אחרים. אבל לא בטוח שהם יבואו.

        > או שתשכתב בעצמך.

        אני לא מכיר את החומר מספיק טוב. אבל התחלתי את השכתוב.

        מי שיבדוק את היסטוריית העריכה של הערך יראה שהייתה רק עריכה משמעותית אחת של הפתיח לאחר מכן. עריכה של משתמש:Morialevy שלא זו בלבד שלא החזירה את התוכן המקורי אלא גם הסירה מהפתיח את כל הסקירה ההיסטורית והעבירה אותה לפרק חדש ונפרד על היסטוריה. איכותה של אותה עריכה נמדדת בין השאר בכך שהיא בסך הכל קיצצה מהערך מעל ל־3000 תווים.

        אז יכול להיות שהעריכה שלי הייתה מועילה. ולעומת זאת, יכול להיות שלא כדאי לסמוך על אחרים שיבואו לתקן את הערך.

        אבל כמובן שעכשיו אני לא הולך לנסות לגעת בערך הזה (מעבר לתיקונים קוסמטיים) אם כל שינוי מהותי עלול לגרור תלונה מהמומחים על בורותי. עדיף לי כבר להשחית את זמני כאן.

        אהבתי

      • צפריר,
        קודם כל, אני מקווה שהתגובה מגיעה בשרשור הנכון. קשה, קשה עם שרשורי התגובות השונים כאן.

        לעניינינו, אני מזהה מספר כשלים בחשיבתך, אבל נראה לי שהמרכזי שבהם, וזה שאני צריך להתמודד עמו במיוחד הוא הערתך –
        "לזה קוראים בוויקיפדיה העברית: „שום גמדים לא יבואו״. אפשר לסמוך על אחרים. אבל לא בטוח שהם יבואו."

        הניסיון בוויקיפדיה האנגלית מלמד שכאשר מארגנים את המיזם בצורה הנכונה, ועם מספר גדול מספיק של קוראים, הרי שהגמדים אכן מגיעים. זוהי מסקנה שעומדת בניגוד לאינטואיציה האנושית, אבל זה הבסיס בסופו של דבר לוויקיפדיה.

        הטיעון שלי הוא שוויקיפדיה העברית יצרה מצב עניינים בו הגמדים מגיעים – אבל צריכים לעבור את הררי האש והגופרית, לגלות שהשערים חסומים, שיש כמה מפלצות ששומרות עליהם, וגם אם הצליחו כבר לעבור את השערים, הרי שמישהו יעשה להם קסם מחיקה ויחזיר אותם לנקודת ההתחלה. וכשזה המצב, אז מעט מאד גמדים באמת יצליחו לעבור את שדה המכשולים האלו, והמון גמדים פוטנציאליים לא יתחילו אפילו את התהליך.

        ייתכן, אגב, שוויקיפדיה העברית סובלת באמת ממיעוט של קוראים בעלי יכולת לתרום (אולי בשל העובדה שרק שבעה מיליון דוברי עברית בערך יכולים לתרום, לעומת ~1.5 מיליארד דוברי אנגלית), ולכן היא נאלצת להסתמך על שבט קטן של עורכים מומחים. במקרה זה אין לי טענות נגדכם – אבל קשה לי להאמין שהוכחתם טענה זו.

        בכל מקרה, אשתדל לכתוב פוסט מעמיק על ההיסטוריה של ויקיפדיה והסיבות להצלחתה, ואני מקווה לבסס שם קצת יותר את ההסבר לבואם של הגמדים ואת המניעים שלהם.

        אהבתי

    • בשמחה רבה. קראתי את פרטי המקרה שכתבת כאן (אני מניח שאתה מתכוון לערך "תובנה"), ונכנסתי לקישור כדי לקרוא לעומק, לפני שכתבתי את מה שכתבתי. במה לא דייקתי?

      אהבתי

      • מגבלת העומק כאן יוצרת בעיות בתגובה. הערותיך לעניין הערך תובנה הן ענייניות ונכונות ולא אליהן כיוונה תגובתי זו. יש לי הערות על חלקן וארחיב בהמשך בתגובה נפרדת שם. לצערי לא קראתי את התגובה הזו לפני שעניתי כאן לתגובה 10395.

        Liked by 1 person

  10. (לא קראתי תגובות קודמות)
    היי רועי,
    בגדול, אני מסכים עם כל מה שכתבת. הדבר היחיד שהפריע לי הוא שלא הצגת את הטיעון המרכזי של המחקנים (אלה שמעונינים במחיקת ערכים שאינם עוברים רף חשיבות): המאמץ התחזוקתי של הערכים הקיימים. העבודה הנדרשת לבדיקת מהימנות הערכים והשינויים שנעשים בהם.
    הטענה היא, שאם כל ערך יהיה לגיטימי, הויקיפדים יכלו את זמנם היקר על תחזוקה של הבלים.

    אני לא האדם המתאים להציג את עמדת המחקנים כי אני מחזיק בגישה אולטרה מכלילנית.

    התשובה שלי לטיעון המחקני היא שערכים בעלי חשיבות פחותה, גם המהימנות שלהם נמצאת בחשיבות פחותה. אין בעיה שהויקיפדים ירכזו את המאמץ שלהם בערכים אותם הם מחשיבים כחשובים.

    אהבתי

    • לעניות דעתי קשה לדבר על קבוצה מובהקת של מחקנים ומכלילנים (למעט מקרים קיצוניים).

      ולעצם הרעיון: זה רעיון נחמד אבל יוצר הרבה בעיות (בפרט: צריך להסתכל בנפרד על כל התרומות לערכים שנקראים ויקיפדיה ב', כי יכול להיות שכל תרומותיו של מאן דהו הן שטויות שהוא כותב שם). וזה יוצר בעיית אמינות לכל הערכים.

      כמובן שהוא ניתן למימוש בצורה עצמאית. זה לא מסובך מדי ליצור בסיס נתונים של ויקיפדיה יחד עם חלק מהערכים שנמחקו ממנה ולתחזק אותם בנפרד (הרי זוהי מהות ההצעה: ליצור ויקיפדיה ב').

      וכן, אין לי בעיה להציע הצעות מסוג fork it: זוהי הדרך להראות שהרעיון שלכם עובד למרות שהמטומטמים הללו חושבים אחרת. אפשר להילחם בהם ישירות, אבל יש גם דרך אחרת. לי אישית זה לא מפריע ולכן אני לא אטרח לפעול כדי לממש את זה. ומצד שני, זה שזה לא קורה מרמז שאולי הבעיה לא מספיק מפריעה לאנשים.

      הנה מיזמים שאוספים ערכים שנמחקו (לא בעברית. אבל אני מתאר לעצמי שהוספת עברית לא תהיה סיפור רציני):
      http://deletionpedia.org

      אהבתי

  11. לגבי ערך ניהול הידע:

    א. צפריר משליך מהידע שלו בתחום המחשבים על תחום ניהול ידע. לדוגמא: "וככלל כאיש מחשבים המילה "פתרונות" חשודה בעיני כמינוח שיווקי)."
    להלן ציטטה מתוך התקן הישראלי לניהול ידע –
    2.11. פתרונות לניהול ידע
    פתרונות הנותנים מענה לצרכים ולאתגרים קיימים במציאות של ניהול הידע בארגון, הכוללים את המרכיבים האלה: תרבות, תהליכים, תכנים וטכנולוגיה (מחשוב) (ראו סעיף 6), כאשר בכל פתרון הם באים במינון שונה, בהתאם למצב הארגון באותה עת ובהתאם לסוג הפתרון.

    ב. צפריר נהג באלימות. אין לי כינוי טוב יותר למשפט שלו "זה ידרבן את כותבי הערך לשכתבם"

    ג. צפריר, שכאמור אינו מומחה בתחום, החליט שהוא יודע מספיק כדי לתקן את הגדרת ניהול הידע שכתבתי.
    באחד מספרי הלימוד של ניהול ידע knowledge management in theory and practice כותבת המחברת שהיא מצאה כ 100 הגדרות טובות של ניהול ידע. מאחר וההגדרה המקורית בויקיפדיה נכתבה על ידי מומחה שאני מעריך מאד, כתבתי מאמר שלם על ההגדרה הרצויה לניהול ידע בויקיפדיה. פרסמתי את המאמר להערות בפורום הארצי של ניהול הידע ורק אחר כך הכנסתי אותו לויקיפדיה. אחרי כל ההשקעה הזו קם מישהו לא מוכר, לא שייך לקהיליה ולא מומחה בתחום ומתעקש לתקן.

    אני התנדבתי לשפץ את הערך, לא לנהל מאבקי עריכה

    אהבתי

  12. בהמשך לתגובתי הקודמת אני מצרף קישור למאמר שכתבתי בקשר להגדרת ניהול ידע בויקיפדיה העברית.http://bit.ly/2wF8DrE
    מי שיטרח לקרוא יראה כאן התייחסות רצינית לנושא.
    חבל מאד שאנשים שאינם בקיאים בתחום מרגישים שיש להם מספיק כדי לתקן משהו בתחום שבו הם לא מבינים.

    אהבתי

  13. המאמר שלי שעוסק בהגדרת ניהול ידע עבור הויקיפדיה העברית
    חלף חודש מאז פרסום הקישור למאמר ואף אחד לא הגיב, כולל צפריר שטען שהוא רוצה לקרוא אותו

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s