"עושות חשבון" מלמדות את כל היתר איך לסקר מחלוקות מדעיות

מה משותף לטלוויזיה ולקרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה? בשניהם היה ברור שהקהל מעוניין בריגושים ובשעשועים מעל הכל. אבל אין הרבה טעם לשים אריה בזירה מול ילד קטן, נכון? ולכן מנהלי הקולוסאום תמיד התאמצו להגיע לשוויון בין הכוחות הלוחמים כדי למשוך את הקהל.

קרבות הגלדיאטורים של פעם.

 

העיתונאים של היום למדו היטב את הלקח, ולכן אנשי מדיה שמסקרים סוגיות כמו חיסונים, מנסים להקנות לנושא ציביון שוויוני: הם מנסים להעמיד פנים שלא מדובר כאן בעמדה שמגובה באלפי מחקרים, כנגד דעות קדומות ופסאודו-מדע; לא – הם נותנים במה שווה לשתי הדעות, למדענים ולמתנגדי החיסונים כאחד, כדי לתת את הרושם שמדובר בכוחות שווים. על הדרך מוסיפים גם צילומי תקריב של ילדים שנפגעו לכאורה מחיסונים, והלב בוכה – באמת, הוא בוכה – בזמן שאנשי המדיה מחככים ידיהם בהנאה.

דמעות, אתם מבינים, גוררות רייטינג והרבה.

כך היו הדברים מאז ומתמיד בטלוויזיה, אלא שאתמול, סוף סוף, קמו שתי עיתונאיות אמיצות והחליטו שלא צריך לפברק קונפליקט שוויוני במקום שאין באמת כזה. סיון קלינגבייל ולינוי בר גפן מ- "עושות חשבון" הרימו תכנית שסקרה את טענותיהם של מתנגדי החיסונים והציגה אותן בערוותן. העיתונאיות החוקרות הציגו את הקונצנזוס המדעי בנושא החיסונים ובטיחותם ונתנו במה לטובי הרופאים והמומחים בישראל בנושא. וכן, הם גם נתנו למתנגדי החיסונים הזדמנות לשטוח את טענותיהם – ואז חשפו את הסילופים, העיוותים והשקרים הקטנים והגדולים שמאחוריהן. הן חשפו את בצע הכסף של ה- 'רופא' שממליץ למטופליו להתרחק מחיסונים, ואז מוכר להם 'חיסונים הומאופתיים' – כלומר, מים – ומחייב אותם לחזור למנה נוספת מדי חודש. הן הראו שכל רעיונותיהם של המתנגדים לחיסונים נשענים על תיאוריות קונספירציה נטולות בסיס ונטולות היגיון.

הן הראו לכולנו מהי עיתונות חוקרת אמיתית: כזו שאינה מנסה להציג שוויון כפוי בין שני צדדים, אלא בוחנת את המציאות בעיניים קרות ושקולות, ומספקת תשובות פשוטות וחדות.

עבודתן של שתי העיתונאיות הללו היא אחד הדברים החשובים ביותר לעתיד המין האנושי. בעולם מוצף במידע שגוי ומסולף, איננו יכולים להמשיך קדימה כאנושות מבלי שנרכוש כלי חשיבה רציונלית שתאפשר לנו להבדיל בין אמת ושקר, בין בורות וידע אמיתי. המדענים יכולים להמציא עבורנו את התרופות האיתנות ביותר – אך הן לא יעזרו לאיש אם לא נשתמש בהן. המדע והטכנולוגיה יכולים להגיש לנו את המתנות היקרות ביותר, אך עלינו להסכים לקבל אותן – ולעתים, כן, גם לשים את הדעת על הפגמים הנסתרים שבהן. אך לשם כך עלינו להבין כיצד לחשוב, כיצד לנתח מידע, ועל מי אנו יכולים לסמוך ומי לא.

בשנים האחרונות הופיעו תכניות טלוויזיה רבות שמתעקשות להפחיד את הציבור לשווא, לסלף את הידע המדעי הקיים, ולהציב שרלטנים באותה במה לצד רופאים ואנשי מדע על מנת לספק את רצון הציבור לשעשועים. כשבני הדורות הבאים יסתכלו יום אחד אחורנית על אבותיהם הקדומים – כלומר, אנחנו – הם ישתאו לנוכח העובדה שהמצאנו חיסונים למחלות הנוראיות ביותר, ואז הפסקנו להשתמש בהם. הם לא יבינו מדוע רבות כל-כך מתכניות הטלוויזיה ניסו להעמיד פנים שישנן מחלוקות במקום בו הידע המדעי ברור כל-כך, וכיצד אנשי המדיה שמאחורי אותן תכניות יכולים לישון בשקט בלילה בזמן שילדים סובלים ומתים כתוצאה מהמידע המסולף שהן מעבירות לציבור.

אני מקווה שהתכנית של קלינגבייל ובר גפן תתקבל בחום לו היא ראויה – כ- "דוברת האמת" הנדירה, ותסמן תקופה חדשה ביחסים המורכבים שבין המדיה למדע. אנו זקוקים לעוד עיתונאיות חוקרות ועיתונאים חוקרים מסוגן, שיציגו את האמת המדעית בדיונים מורכבים, ויעשו זאת באופן מהימן, נטול-פשרות וללא התנצלויות. למען הבריאות ולמען עתיד כולנו.


אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה תעשיות וממשלות משווקות מידע כוזב לציבור ב– "השולטים לעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

10 מחשבות על “"עושות חשבון" מלמדות את כל היתר איך לסקר מחלוקות מדעיות

  1. לאחר שנוצר מצב שכל דעה אידיוטית מקבלת יחס שווה לדעה מכובדת ומושקעת, פעמים רבות כשמנסים לנהל דיון עם מישהו הוא נפגע ובורח מהדיון. ואז כשמצביעים על כך שהוא ברח או התחמק בין בשימת לב ובין באי שימת לב, הוא מתלונן שלא נהגו כלפיו בנימוס. והקהל האידיוט מסכים עימו.

    אהבתי

    • אחרי מסע ההפחדות של אותן עיתונאיות עצמן בנושא קרינה בלתי מייננת היו לי ציפיות מאד נמוכות מהטיפול בנושא החיסונים. הופתעתי לטובה.

      Liked by 1 person

  2. אחרי מסע ההפחדות של אותן עיתונאיות עצמן בנושא קרינה בלתי מייננת היו לי ציפיות מאד נמוכות מהטיפול בנושא החיסונים. הופתעתי לטובה.

    אהבתי

  3. אתם הבאתם את הפורענות על עצמכם ברגע שהכנסתם את הפסיכיאטרה – שהיא עיסוק פסאודו מדעי פר אקסלנס, לתוך האוניברסיטאות והקונצנזוס.
    אתה, מר כותב נכבד, שחי כרגע בארה"ב, יכול להסתכל סביבך ולראות כמה עשרות מיליוני אנשים מאובחנים בכל "הפרעות". בינינו, אתה מאמין לזה? האם האמריקאים באמת חולים? לכל האמריקאים יש "חוסר איזון כימי"? ואיך זה שכל הטירוף הזה קורה בארה"ב והרבה פחות במדינות אחרות? האם רק שם יש את המגיפה הגנטית הזו?
    ולמה יש כלכך הרבה פרסומות בטלוויזיה לתרופות פסיכיאטריות? ולמה החברות מוציאות מיליוני דולרים על לובי?

    אז, אתם, אנשי המדע, שנתתם לבדיחה הזו לחדור פנימה ונתתם להם את ההכשר הפסאודו מדעי (ממתי קובעים בהצבעה דמוקרטית אם מחלה קיימת או לא?! ע"ע DSM) – באים עכשיו בטענות שמתייחסים אליכם ואל אלה שאתם מציגים כשרלטנים כשווים מול שווים? אתם באים בטענות שיש חוסר אמון בחברות התרופות?
    אתם צריכים להקיא מתוככם את הפסאודו מדע – פסיכיאטריה – ואולי גם לנתק את הקשר בין חברות התרופות לבורסה (משהו שאולי ראוי להלאים) – ואז אולי אנשים יחזרו להתייחס ברצינות להמלצות רפואיות שמבוססות על מדע אמיתי.

    אהבתי

    • אורי, זה שרשור מחוץ לנושא הפוסט המעניין של מר צזנה, ועדיין מסקרן מה שאתה כותב פה גם אם בצורה מתלהמת… עד היום לא התייחסתי לפסיכיאטריה כפסאודו-מדע פר אקסלנס, למרות שהאינטואיציה שלי מובילה אותי להיות מאמין קטן מאוד בפסיכיאטריה לבעיות שהן לא אקוטיות אלא כאלו שנקרא להן "נורמליות" (בבעיות אקוטיות אני סבור שפסיכיאטריה היא כן כלי מועיל ויעיל), ומאמין מאוד גדול באוטו-תרפיה ולא בחפירה על ספת הפסיכולוג.
      כל אחד מנווט את דרכיו בעולם… נושא מעניין להתעכב עליו.
      במסגרת אותה התלהמות ובהנחה כי אתה נמצא בבלוג של רועי לא כעובר אורח ארחי פרחי, היית יכול להתאמץ מעט לגבות את ההתלהמות שלך ולתת קישור למאמר או למידע רלוונטי שבגללו הינך סבור שפסיכיאטריה היא סוג של פסאודו-מדע.
      עשיתי חלק קטן מאוד מכך במקומך:

      If you are still with me and agree that we live in a complex, rapidly-changing automated world and want to explore with me whether psychiatry is scientific, you are on a complex ride, since I am attempting to sell you things that your professors in medical school and the attendings in your psychiatry residency have not disclosed to you. They assume that psychiatry is scientific. But after publishing more than 200 articles in PubMed, seeing psychiatric patients for 30 years, and working in two countries as a psychiatrist and researcher, I am nearly convinced that the idea that current psychiatry is scientific may be seriously flawed unless you have a good understanding of science's limitations.

      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3843011/

      אהבתי

  4. הבעיה של הרופאים שתומכים בחיסונים היא שהם נאלצים לשקר בתחומים אפורים במטרה לשמור על חזית אחידה בשם "הקונצנזוס המדעי" שאומר חיסונים אינם מזיקים למעט תגובה אלרגית.
    לדוגמה.
    במספר מחקרים (CELL) מהשנים האחרונות פורסם שתאים של עובר משתמשים בסיגנלים של מערכת החיסון כדי למצוא את מקומם הנכון בגוף. יש בסך הכל +-20K גנים ואין סט חדש לגמרי של גנים לכימוטקסיס של תאים וכימוטקסיס של תאים במערכת החיסון בתגובה לפתוגן. בעכברים חיסון אימהי עובר את השיליה (ציטוקינים) ומשנה את התיזמון של ההתבגרות שלהם. במילים אחרות אם במצב רגיל יש להם תיפקוד א. עד הלידה בעיקבות חיסון הם עוברים לתיפקוד ב. מוקדם מידי.
    מה קורה באנשים אולי זה לא מומלץ לחסן נשים בהריון בשלבים מסויימים או בכלל תינוקות אנושיים שנולדים במצב עוברי למדי. לא בודקים את זה ולא מדברים על זה. רק תחשבו על סדר גודל של התביעות ותבינו למה.

    אהבתי

  5. כמובן שהיום התפרסם מאמר נוסף הפעם בניצר.
    From embryo mutation to adult degeneration

    Mutations in embryonic blood-cell precursors called erythro-myeloid
    progenitors cause abnormal activation of their descendants — immune cells
    called microglia — leading to neurodegeneration in mice.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s