מתי ימות היהודי האחרון?

 

לפני כמעט שנה הגעתי לאוניברסיטה חשובה בארצות הברית, והתארחתי בבית הלל בערב יום שישי. מדובר בבניין גדול אליו נוהרים כל הסטודנטים בקמפוס המזדהים כיהודים ומקבלים שירותי דת, חברה וקהילה.

"איפה הרפורמים מתפללים?" התעניינתי. מיד הופניתי לאולם גדול בבית הלל, בו ישבו כמעט מאתיים סטודנטים ואנשי סגל והתפללו בהתלהבות עצומה. התפילות ששרו לא היו מהנוסח המוכר מבתי הכנסת בישראל. הן כללו מזמורים שהושאלו מתרבויות אחרות אך משקפים גם את ערכי היהדות בעיני הרפורמים, הצהרות תודה לאלוהים על ברכותיו, ואת כל הטקס הובילה רבה. השירה הדהדה מקיר לקיר, ובעיניהם של הנוכחים ראיתי יראת קודש והכרה בערכה של קבלת השבת עבורם. אילו הייתי לוקח הצידה אחד מהם ומתעניין האם הוא יהודי, הוא לא היה מבין בכלל מה אני שואל.

"איפה הקונסרבטיבים מתפללים?" תהיתי, והמלווה לקח אותי לאולם קטן יותר בקומה השנייה עם מאה מתפללים. הם זימרו ושרו באדיקות, אמרו בקול את הברכות, ועל הכל פיקח חזן עם גיטרה. גם כאן היה ברור שכן – אלו יהודים.

"ואיפה האורתודוכסים?" שאלתי. המדריך שלי גירד בראשו במבוכה.

"הקדשנו להם חדר משלהם, אבל אני לא בטוח שהם הצליחו לגייס מניין." הודה.

בדקתי. הם לא. שלושה יהודים עם זקנים ישבו בתסכול ובשתיקה באותו חדר, וחיכו וחיכו שיצטרפו אליהם מתפללים נוספים. נשארתי שם כמה דקות, ועזבתי. עד כמה שאני יודע, הם עדיין מחכים.

למה אני נזכר בכל זאת דווקא עכשיו? בימים האחרונים התפרסמה כתבתה של טלי פרקש ב- Ynet, לפיה היהודי האחרון בצפון אמריקה ימות תוך שלוש-מאות שנים, ולאחר מכן לא יישארו עוד יהודים בארצות הברית. מפחיד, לא? אלא מה – מסתבר שהגדרת היהדות לפי המומחים שמצטטת פרקש היא הלכתית ופשוטה: נולדת לאם יהודיה? אתה יהודי. נולדת לאב יהודי? הפכת לגוי. שלום ולא להתראות!

המציאות, מסתבר, מורכבת הרבה יותר. בעולם בו האורתודוכסיה מנכרת ומרחיקה מעליה את הצעירים היהודיים, ומסלקת מתוכה כל גבר יהודי שחטא והתאהב באשה מדת אחרת, דווקא הרפורמים והקונסרבטיבים הם אלו המקבלים לקהליהם את כל האנשים המעוניינים להיות חלק מהעם היהודי. הם לא שואלים שאלות מיותרות לגבי האמא והאבא, ולא מקשים או מחמירים ללא-סיבה. העקרון המנחה אותם הוא פשוט: אם אדם מוכן להיכנס לשותפות הגורל עם העם היהודי, לקחת חלק בחיי הקהילה היהודית ולקבל על עצמו מספר מצוות חברתיות בעיקרן, הרי הוא יהודי.

האם היהודים ייעלמו מאמריקה בסופו של דבר? בהחלט ייתכן שכן – אבל רק היהודים האורתודוכסים. הנכחדים יהיו אלו שייסגרו את עצמם בגטאות, שימנעו מילדיהם את הזכות לאהבה, שיתעבו את בני הדתות האחרות ויעוררו על עצמם את שנאת הכלל בתורם. מי ירצה להיות חלק בדת כזו, בעולם החופשי והליברלי מחוץ למדינת ישראל? ואכן, אנו רואים בנתונים (סקר PEW, 2013) כי מתוך היהודים שנולדו אורתודוכסים, רק 48 אחוזים ממשיכים להגדיר את עצמם ככאלו, ו- 26 אחוזים עוברים להיות קונסרבטיבים או רפורמים. ומה עם אלו שנולדו קונסרבטיבים או רפורמים? אצלם אנו רואים שבין 61 ל- 66 אחוזים ממשיכים להגדיר את עצמם ככאלו, ורק מיעוט שבמיעוט – אחוזים ספורים מתוכם – עוברים בחזרה לאורתודוכסיה.

המשמעות היא שבעוד שהיהודים האורתודוכסים אכן מתמעטים אט-אט באמריקה, סוג אחר של יהודים יוכלו להמשיך לחיות ולשגשג שם עוד זמן רב. אלו הם הרפורמים והקונסרבטיבים, המוכנים להסתגל לרוח הזמנים, לפרש מחדש את הלכות הדת ולקבל לתוכם את אוהבי היהדות. הם ימשיכו לשאת את הלפיד בגאון.

ולסיום, אקנח בטענה ששמעתי מפי חרדי אורתודוכסי אחד, שהתרברב בכך שהאורתודוכסים הם היחידים המשמרים את היהדות כפי שהייתה לפני מאתיים שנים. זוהי טענה נפוצה, ואותו חרדי אכן צודק חלקית – רבים מהחרדים לובשים את אותם הבגדים שעטו אבות-אבותיהם ברוסיה הקפואה לפני מאתיים שנים. אך האם זו היהדות? לאותו אדם הייתי עונה שהמשמעות האמיתית של היהדות לאורך הדורות טמונה ביכולת השינוי וההסתגלות, בווכחנות שמאפשרת ליהודים מקהילות שונות להבין זה את זה ולגבש מסלול פעולה נכון יותר לרוח התקופה. אנו, כיהודים, עוברים אבולוציה מתמדת – וההלכה עצמה נועדה לאפשר את השינוי שישמר את הדת והקהילה היהודית.

האם אתם חרדים מהיכחדות היהדות? אם כן, אולי הגיע הזמן לעזור ליהדות להשתנות שוב.

 

12 מחשבות על “מתי ימות היהודי האחרון?

  1. בעיקרון, אתה צודק – אבל רק למראית העין. ברמה המיידית, על פני השטח, טיעוניך יפים ותקפים. אולם, נחוצה הכרה של מתחת לפני השטח, וידיעה של כל המתרחש בתוך מה שמכונה ״היהדות האמריקאית״, כדי לקבוע את קביעותיך הנחרצות והחד משמעיות. ולא כך היא. הוא. הם וגם לא הן. אכן, היהדות שרדה בשל יכולתה להתגמש, אבל גם הגמישות הזו היא רק למראית העין. בפועל – הציר הנוקשה והיציב של ההגדרה ההגיונית שקובעת – ״יהודי הוא זה שנולד לאם יהודיה״ נשארה וחייבת להישאר. האב, שבכל מקרה ככל שמתקדמים במרחב הזמן, תפקידו הביולוגי בהפריה וביצירת העובר הולך וקטן, אינו יכול להוות שער כניסה לדת היהודית, אשר דורשת קשר ביולוגי בין מסתופפיה. וכאשר האמא יהודיה – הקשר ברור, שריר וקיים. ולכן – כל סוג אחר של יהודים, אשר אינו מקבל את החוק היסודי הזה – הוא סוג אחר של יהודים. ובאשר למוסיקה ולנוסח התפילות של הרפורמים, הקונסרבטיבים (שגם הם הולכים ומתמעטים), הריקונסטרקיוניסטים והבלתי מזדהים (ויש הרבה מאוד בתי כנסת שמגדירים את עצמם ככאלה. שאינם מזדהים עם אף אחד מ- 3 הזרמים הגדולים של היהדות האמריקאית) – אכן מרשים למדי, אבל זה רק קוסמטיקה. או רעש וצילצולים. זה מקביל לחצרות הרבנים ולקבוצות החסידים השונות במזרח אירופה, שם לכל חצר היו ניגונים, שירים, ריקודים, מנהגים ואמונות (תפלות יותר או פחות) שונים. וזר, קרי, ישראלי חילוני – לא יבין זאת. הקהילה היהודית בארה״ב היתה לפני מאה שנים קהילה מפוארת. כוכב זוהר, שכל מה שנשאר ממנה זה שובל ארוך. אבק כוכבים. אבק, לפעמים, מסמא את העין ויוצר מיצג שוא. צריך לזכור את זה. הללויה ושנה טובה

    אהבתי

    • לפחות בעיקרון אני צודק 🙂
      וברצינות: נראה שהנקודה העיקרית שלך היא ש- "יהודי הוא זה שנולד לאם יהודיה" ושהגדרה זו "נשארה וחייבת להישאר".
      והשאלה הפשוטה היא – למה? למה היא חייבת להישאר?

      אגב, לפני מספר שבועות הרצאתי לאחד מגופי הביטחון בעולם, והסברתי להם לאן מתקדם עתיד הפשיעה והטרור. הסברתי להם שהם צריכים ליצור חברויות וקשרים עם ארגוני 'האקטיביסטים' (hacktivists) ולהשתמש בציבור כדרך לסייע להם. הם התחלחלו קשות ואמרו שאותו גוף ביטחוני הוא ממשלתי, ואינו יכול לשתף פעולה עם אנרכיסטים. שאלתי אותם – "מה מטרת הגוף? להגן על האזרחים? אם כן – אתם צריכים למצוא את הדרך לעשות זאת ולשנות את החוקים כדי שתצליחו. ואם לא – נא פרקו את עצמכם ודי. אתם לא יכולים להתמודד עם הזמנים המשתנים".

      ומה הקשר? גם היהדות התמודדה תמיד עם הזמנים המשתנים באמצעות שינוי עצמי, כולל של עקרונות שנראו בעבר בלתי-ניתנים לשינוי. ספריו של הרמב"מ ואחרים הועלו על המוקד בחלק מהקהילות היהודיות – אבל היהדות רק המשיכה להתקדם, והדור הבא כבר קיבל את הרעיונות החדשניים הללו. אז למה לא להמשיך בניסיון לשינוי?

      שנה טובה!

      אהבתי

  2. ההלכה אכן ידעה להתגמש, ואם היית בודק את היחס לביואתיקה בישראל למשל, היית מגלה שה"אורתודוקסיה" דוקא מאד גמישה.
    במונחים אבולוציוניים, השאלה היא כמובן כלפי מה להתגמש. הרפורמים במאה התשע עשרה התגמשו כלפי האוניברסליזם הנוצרי, וכחלק מזה כפרו בציונות. מה לעשות שבהמשך הם חזרו בהם גם לגבי הציונות וגם לגבי ההלכה, אותה הם אמצו חזרה כדבר שהיהדות לא תוכל להתקים בלעדיו. עם זאת, הענין של ההכרה בבן זוג לא יהודי כחבר שוה בקהילה הוא החלטה הזויה, שמתחנפת כלפי החברה הלא-יהודית, אך מבטאת זלזול מוחלט בערך המוסף שיש לפרקטיקה היהודית, ולמעשה מסכנת את עתידה של התנועה הרפורמית.

    אהבתי

    • מסכים. צריך להחליט במה להתגמש ובמה לא. אני חושב שההכרה בבן-זוג לא-יהודי כחבר שווה בקהילה היא דווקא כיוון טוב, אבל חשוב שיהיה על זה דיון.

      אהבתי

  3. סתם הערה: באוניברסיטה סביר שלא תמצא הרבה אורתודוקסים. אבל אפשר למצוא אותם במקומות אחרים כמו למשל שכונות מסוימות בניו יורק.
    שנה טובה!

    אהבתי

    • אם באוניברסיטה לא אמצא הרבה אורתודוקסים, הרי שמצב האורתודוקסיה בכי רע.

      (הסתייגות: אני מניח שב- Yeshiva University בניו-יורק דווקא אמצא הרבה מאד אורתודוקסים)

      אהבתי

      • הערה להסתייגות והסתייגות מצדי: אני למדתי בישיבה יוניברסיטי (בקולג לרפואה ע"ש איינשטיין) ולא זכור לי שראיתי שם אורתודוקסים. ייתכן שבחלקים אחרים של האוניברסיטה כן יש אורתודוקסים – לא בדקתי.

        אהבתי

  4. הם אכן משמרים את היהדות של לפני מאתיים שנה (עם הרבה הגזמות והחמרות. בעיקר בארץ). אחת הדוגמאות האהובות עלי היא המגבעות של החרדים. המגבעות הללו הן בעיקרן מגבעות לבד. נדמה לי שלפני סוף המאה ה־19 לא הייתה טכנולוגיה מתאימה לייצר אותן (או לפחות במחירים זולים) או שהן פשוט לא היו באופנה. קדמו להן הצילינדרים.

    ה‚ליטאים’ (ה‚מתנגדים’) חובשים לרוב מגבעת שנקראת מגבעת קנייטש או בורסלינו (על שם אחד היצרנים). בשאר העולם קוראים למגבעת הזו פדורה. מקור השם פדורה הוא במחזה צרפתי בעל אותו שם המספר על נסיכה רוסית (בדיונית) בעל אותו שם שגולמה על ידי השחקנית (ממוצא יהודי) שרה ברנאר. ברנאר היתה ידועה בחיבתה לבגדי גברים ולכן לבשה בהצגה מגבעת גברית. המגבעת הזו הפכה לאופנתית ומאז (1874) נקראת על שם הנסיכה.

    בינתיים הספיקו להגיע גם כל מיני יהודים ‚ספרדים’ לישיבות ‚ליטאיות’ בארץ. הם התחנכו שם ללבוש לבוש ליטאי ובין השאר שמגבעת פדורה היא הלבוש המהוגן. ולכן הספרדים של ש״ס שבאו להחזיר עטרה ליושנה חובשים את המגבעת של הנסיכה הרוסית שגילמה שרה ברנאר.

    (המקור למידע: הערכים הרלוונטיים בוויקיפדיה)

    אהבתי

  5. רועי שלום,
    אנא קרא את הקטע הבא:
    "דווקא הרפורמים והקונסרבטיבים הם אלו המקבלים לקהליהם את כל האנשים המעוניינים להיות חלק מהרופאים. הם לא שואלים שאלות מיותרות לגבי הידע וההשכלה ולא מקשים או מחמירים ללא-סיבה. העקרון המנחה אותם הוא פשוט: אם אדם מוכן להיכנס לשותפות הגורל עם קהילת הרופאים, לקחת חלק בחיי הקהילה הרפואית ולקבל על עצמו מספר מצוות חברתיות בעיקרן, הרי הוא רופא".
    הייתי שואל אותך אם היית מפקיד את גופך בידי רופא שהשכלתו מסתכמת בזה שהוא "מזדהה עם הרפואה", אבל השאלה מיותרת כמובן. היית מעיף אותי מהבלוג שלך. אבל אני כן שואל מה ההבדל בין רופא לבין בן העם היהודי.
    עכשיו כבר תגיד שזה לא אותו דבר, זה מקצוע וזו אמונה. ובכן, להיות יהודי זה מקצוע: זה דורש אמונה ב-13 עיקרי היהדות, נכונות לקיים 613 מצוות, ובאופן כללי רחוק מאמונה סחית של בואו-נשיר-בקבלת שבת-ונאהב-בני-אדם. למה אתה לא מקבל את דברי? כי בעיניך יהודי הוא כן דבר שמסתכם באמונה בלב. אז השאלה מתחילה בעצם במה זה יהודי. הדעה האורתודוכסית אומרת שיהודי היא עבודה ערכית עמוקה, לא קלה, ובעיקר רצינית ולא רק קצף קליל על פני המים. דווקא דבר רציני, יסודי, נותן יותר סיפוק בטווח ארוך מאשר משהו חפיפניק.
    שים לב לחוסר ההגינות שנקטו הרפורמים: במקום להחיל על מתגייר את חובות היהדות, הם בחרו בדרך הקלה והלא הוגנת של להרחיב את המושג 'יהודי'. זה כמו שבמקום ללמוד רפואה, או סוציולגיה או כל מקצוע קשיח יותר או פחות, אדם ירחיב את המושג ויחליט שדי בהזדהות עם המקצוע.
    זה לא רציני, ולכן אני גם חושב שהמישמש הרפורמי לא יחזיק מים יותר מכמה דורות. הגבולות של יהודי כל כך מיטשטשים אצלם שהם עצמם לא ידעו במהלך הזמן מה ההגדרה של עצמם, והדרך הזאת תדעך.

    אהבתי

    • התשובה שלך מאד מעניינת, ואני מודה לך על שחשבת עליה לעומק ושיתפת אותה כאן. עיקר נקודת אי-ההסכמה שלנו היא באמת ב- "מה זה יהודי". עבורי מדובר בסוג של שותפות-גורל שאדם מקבל על עצמו, ולא הרבה יותר מכך. עבורך, זוהי עבודה במשרה מלאה.
      הבעיה היחידה בהנחה שלך היא שהיהדות השתנתה כבר פעמים רבות לאורך הדורות. אין דין יהדות המזרח כיהדות אשכנז, ואף על פי כן – אתה מוכן לקבל את שתיהן כשוות (אני מניח). למה את יהדות המזרח כן, ויהדות אשכנז כן – אבל את הרפורמים והקונסרבטיבים לא?

      אוסיף שהנצרות עצמה היא אדפטציה של היהדות, ושהשליחים הנוצרים כמו פול לקחו מהיהדות את מה שאהבו, העלימו את מה שהיה קשה לגויים לקבל, ויצרו סוג של "מישמש" כהגדרתך. וראה – המישמש הזה דווקא נותר כבר אלפיים שנים ועדיין רב-עוצמה. אני לא רואה סיבה שהרפורמים לא יעשו דבר דומה – ייצרו מישמש של יהדות שיהיה פופולרי בסופו של דבר יותר מהיהדות המקורית (שיש המכנים אותה בשוגג "אורתודוקסית").

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s