האם טבעונות פוגעת בפוריות הגבר? מבט ספקני

האם טבעונות פוגעת בפוריות הגבר? מבט ספקני

"עומר, תרצה חטיף שניצל?" שאלתי את זאטוטנו בן השנתיים וחצי.

"כן!" הביע את רצונו בלי בושה.

"אולי גם נקניקיה?" ניסיתי לפתותו. בכל זאת, הוא רזה כל כך.

"כן! נקניקיה!"

"עומר," הצטרפה אשתי לקושיות, "אולי תרצה… תרנגולת?"

שלחתי באשתי מבט מבועת. הילד טרם עשה את הקישור בעצמו בין הצלחת לבין פינת החי. אך היה זה מאוחר מדי. מצחו של הקטן כבר נחרש קמטים בעת שדן עם עצמו בסוגיה.

"לא תרנגולת." קבע בסוף.

"אולי… אולי פרה?" נסדק קולי.

"לא!" הרים הילד קולו וסכו"מו בזעף צדקני. "לא פרה! לא תרנגולת! לא רוצה!"

הסתודדתי עם האשה בצד.

"אהובתי," פתחתי, "הפכת את הילד לצמחוני, שלא לומר לטבעוני!"

היא שמרה על קור רוח, כהרגלה מאז החתונה. "אולי הוא כבר היה צמחוני קודם," אמרה, "ושכח לתאם את זה איתנו."

שילבתי את ידיי בניסיון להפסיק את רעידתן. "ראי, יקירה," פתחתי, "לכל אחד מותר להיות צמחוני או טבעוני. מצדי שיאכל ארנבים אם זה טוב לו. אבל תחשבי לרגע איך כל עניין הצמחונות הזה עוד יפגע בו. תחשבי איך הוא יפגע בנו!"

"למה שהצמחונות שלו תפגע בנו?" שאלה.

"לא שמעת?" הזדעזעתי. "מחקר חדש מלפני שבוע הראה שצמחונות פוגעת בפוריות של בני המין הגברי! לטבעונים ולצמחונים במחקר היה פחות זרע בנפח הדגימה, והזרע המעט שהיה להם היה מאיכות נמוכה יותר, ובקושי הצליח לנוע בבדיקות. זה היה זרע עצוב. זרע מיואש. זרע רזה ואנמי שניזון מחסה ומלכתחילה לא היה לו סיכוי. איך את מתכננת שהילד יביא לנו נכדים, אם נתעלל ככה בתאי הזרע שלו?"

 

"ברכות על היותך הזרע המהיר ביותר!" - ברכה שצמחונים לא ישמעו?

"ברכות על היותך הזרע המהיר ביותר!" – ברכה שצמחונים לא ישמעו?

 

אשתי שלחה בי מבט מיוסר. לא נורא. כבר מזמן התרגלתי.

"סיימת?" שאלה.

"עכשיו תורך." הודיתי.

"אני מכירה את המחקר הזה שלך." אמרה. "ואיך לומר בעדינות? יש בו חורים. והם גדולים."

"כמו מה?" שאלתי.

"הבעיה הגדולה ביותר היא שהוא נערך על 474 גברים." אמרה.

"זה נשמע הרבה." אמרתי. "יחסית לניסוי ראשוני."

"נכון," אמרה, "עד שאתה מבין שמתוך כל הגברים הללו, רק 26 היו צמחונים וחמישה היו טבעונים. זה אחוז קטן מסך כל הנבדקים – פחות מעשרה אחוזים – וקשה להסיק ממנו מסקנות לגבי כלל הצמחונים והטבעונים. והעניין מסתבך עוד יותר כשאתה למד שכל הגברים שהשתתפו בניסוי היו מטופלים ממילא במחלקה לבעיות פוריות. כולם. גם הצמחונים, גם הטבעונים, גם אוכלי הבשר. כך ששוב – קשה להסיק מסקנות לגבי הפוריות של כלל האוכלוסייה, בהסתמך על ראיות שהתקבלו מגברים שבלאו הכי עשויים לסבול מבעיות פוריות."

"למה החוקרים לא בדקו קבוצה גדולה יותר של צמחונים?" שאלתי בתמיהה.

"אני לא יודעת." אמרה. "אבל זו בדיוק הנקודה: לא הייתה צריכה להיות להם בעיה למצוא צמחונים בשפע. אוניברסיטת לומה לינדה שערכה את המחקר מזוהה עם הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. זהו זרם אמוני נוצרי שמעודד את מאמיניו לעבור לתזונה ללא בשר. למעשה, 34.5 אחוזים מהמאמינים מצהירים על עצמם שהם צמחוניים (לפי סקר משנת 2002). אז למה השתתפו במחקר רק עשרה אחוזים? מה קרה לכל היתר? אולי דווקא הצמחוניים נהנים מאיכות זרע גבוהה יותר, ולכן מלכתחילה הגיעו רק מעטים מהם למחלקת הפוריות?"

 

מאמין מהכנסייה האדוונטטיבית של היום השביעי. צמחוני בהסתברות של 34.5 אחוזים.

מאמין מהכנסייה האדוונטטיבית של היום השביעי. צמחוני בהסתברות של 34.5 אחוזים. מקור.

 

"אולי לא כל הגברים במחקר הגיעו מהכנסיה האדוונטיסטית, ולכן היו שם כל-כך מעט צמחונים." הצבעתי על פגם בטיעון.

"זה ייתכן," הודתה, "ואחוז הצמחונים באמריקה באמת נמוך יחסית, ועומד על 3.2 אחוזים. אבל הנקודה היא שאנחנו לא יודעים כל-כך הרבה פרטים על המחקר, שקשה מאד להתייחס אליו ברצינות. החוקרים פרסמו ממש גזיר-נייר באורך של 300 מילים, וכמעט שלא פירטו אודות מהלך המחקר עצמו ואת השיטות הסטטיסטיות לניתוח הנתונים. האם הגברים נבררו מראש למחקר, למשל? אנחנו גם יודעים שהגדרות עצמיות נוטות שלא להיות מדויקות, ולכן נשאלת השאלה האם הגברים המשתתפים דיווחו על עצמם כצמחונים, או שפירטו את הרגלי האכילה שלהם באופן מדוקדק ואמין הרבה יותר. האם החוקרים התייחסו גם לגילם של הגברים? כאשר מסתמכים על מספר קטן כל-כך של נבדקים צמחוניים, יכול בקלות לקרות מקרה שכל הצמחונים שהשתתפו היו קשישים יותר מהממוצע – ולכן הזרע שלהם היה בעל איכות נמוכה יותר. כל אלו נקודות שלחלוטין לא זכו להתייחסות מצד החוקרים!"

"אז לא צריך לחשוש מכך שעומר יהיה צמחוני?" ניסיתי לקפוץ לנקודה הסופית.

"לא בגלל איכות הזרע העתידי שלו." אמרה. "ולא על סמך המחקר הזה. אולי עוד יהיו מחקרים אחרים שיראו שצמחונים וטבעונים נתקלים בבעיות פוריות. זה בהחלט ייתכן, מכיוון שרבים מהם צריכים לאזן את התזונה שלהם באמצעות תוספי מזון, וקל לטעות בנושאים האלו. יש גם טענות לפיהן חומרי ההדברה שמשתמשים בהם בצמחים, או נגזרות של הורמונים נקביים שקיימים בסויה, יכולים להשפיע לרעה על הגוף האנושי. יש דיון בקהילה המדעית על כל הנקודות האלו, אבל עדיין אין הכרעה. בכל מקרה, אתה יכול להירגע: המחקר הנוכחי אפילו לא קרוב להוכיח שום דבר. הילד שלנו יהיה פורה כמו ארנבון בבוא העונה."

"ארנב!" השמיע הילד קולו.

הפנינו אליו את עינינו המשתאות.

"ארנב!" חזר על עצמו, והיכה עם המזלג בצלחת בנחרצות. "לא תרנגולת! לא פרה! רוצה ארנב! לאכול ארנב!"

לפני שאני נושם לרווחה, אולי אתם יודעים איפה משיגים שניצל ארנב?

 

Sad_Bunny

—————–

 

פרסומת נטולת-בושה (ומודגשת):

הספר "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו", יצא בשנה האחרונה לחנויות הספרים והפך לרב-מכר תוך זמן קצר. הספר ניתן לרכישה בחנויות הספרים המובחרות או בהנחה מיוחדת בקישור הבא:

זרוע תותבת ראשונה המתחברת ישירות לגוף ומספקת חוש מישוש

זרוע תותבת ראשונה המתחברת ישירות לגוף ומספקת חוש מישוש

באחד מסרטי "מלחמות הכוכבים", הגיבור לוק סקייווקר מאבד את כף ידו בקרב. הוא אינו מאבד תקווה, ותוך שעות ספורות מקבל כבר יד רובוטית חדשה המתחברת ישירות לגופו ופועלת כיד רגילה לכל דבר.

כאשר הופץ הסרט לאקרנים בשנות השבעים, נחשבה יד פרותטית כזו למדע בדיוני ותו לא. אך עתה, לראשונה, הודגמה בקליניקה פרותזה רובוטית הנשלטת באמצעות ממשקים שהושתלו ישירות בעצם והתחברו לעצבים ולשרירי המטופל. האיחוי בין הגוף ליד הפרותטית סיפק למטופל יכולות תפקוד ברמה שלא נראתה בעבר, כולל יכולת חישה בסיסית. היד הפכה, למעשה, לחלק אינטגרלי מגוף המטופל, והוא היה מסוגל להשתמש בה לכל צרכיו, כולל בעבודה פיזית.

 

היד התותבת מ- "מלחמות הכוכבים". מדע בדיוני בעבר, מתקרבת למציאות כיום.

היד התותבת מ- "מלחמות הכוכבים". מדע בדיוני בעבר, מתקרבת למציאות כיום.

 

"השתמשנו בחיבור לעצם כדי לשדך אדם למכונה ביציבות ולאורך זמן…" אומר מקס אורטיז קטלאן, שהוביל את המחקר באוניברסיטת צ'אלמרס. "הזרוע המלאכותית מחוברת ישירות לשלד וכך זוכה ביציבות מכאנית. מערכת הבקרה הביולוגית של האדם, כלומר העצבים והשרירים, מחוברת גם היא למערכת הבקרה של המכונה דרך אלקטרודות נוירו-שריריות. כך נוצר איחוד אינטימי בין הגוף והמכונה; בין ביולוגיה למכטרוניקה."

 

אופן החיבור של הזרוע התותבת לגוף. מקור: Science Translational Medicine.

אופן החיבור של הזרוע התותבת לגוף. מקור: Science Translational Medicine.

 

עבור המטופל שהשתתף במחקר, מדובר בשיפור משמעותי לעומת הפרותזה בה השתמש עד היום. זרועו נכרתה כבר לפני יותר מעשר שנים, והפרותזה הקודמת שלו קיבלה הוראות מאלקטרודות שרוצפו על העור. אלקטרודות אלו היו צריכות להתמודד עם מטלה קשה במיוחד: לאסוף מסרים חשמליים מהשרירים והעצבים שמתחת לעור, ולהסיק מאלו כיצד המטופל מעוניין שהיד תנוע. דרך זו זכתה להצלחה מוגבלת, וכתוצאה נטתה היד הפרותטית הקודמת לעשות טעויות באופן מתמיד.

הזרוע הפרותטית החדשה מחוברת ישירות למערכת הבקרה של הגוף, ולכן מסוגלת לבצע מטלות ברמת דיוק ועדינות גבוהה בהרבה. את ההצלחה אפשר לראות בכך שהמטופל עובד כנהג משאית בצפון שוודיה, ומאז הניתוח הצליח כבר להתמודד עם כל המצבים האפשריים: הוא מסוגל לקשור את המטען למשאית ולתפעל את המכונות הרלוונטיות, ואפילו לבצע פעולות עדינות, כגון סידור קרטון ביצים וקשירת גלגיליות לרגליהם של ילדיו.

 

 

פעולות שונות שהמטופל מבצע באמצעות היד התותבת החדשה. אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל. מקור: Science Translational Medicine.

פעולות שונות שהמטופל מבצע באמצעות היד התותבת החדשה. אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל. מקור: Science Translational Medicine.

 

המטופל הינו כרגע גם הראשון בעולם שזכה בחוש מישוש מלאכותי דרך הפרותזה לאורך זמן. מכיוון שהשתל מחובר ישירות לעצבים ולעצם, הוא מסוגל להעביר אותות גם בכיוון ההפוך – מהיד הפרותטית למוח. ניסיונות דומים התבצעו כבר בעבר עם פרותזות פרימיטיביות יותר, אך לתקופות קצרות בלבד של כמעט חודש. בניסוי הנוכחי זכה המטופל ב- 'חוש מישוש' בסיסי דרך היד הפרותטית לתקופה של 11 חודשים, עד שהתפרסם המחקר בשבוע האחרון. האלקטרודות שיגרו אותות חשמליים לעצביו, שתורגמו במוחו כתחושת "דגדוג" קלה במקומות בהם לחצו החוקרים על היד באמצעות עט. החוקרים מתכוונים להמשיך ולשכלל את יכולות היד להעביר מידע לעצבים, ממש כיד ביולוגית רגילה – ואף טוב יותר.

החוקרים מתכוונים לטפל בנכים נוספים בטכנולוגיה החדשה בהמשך השנה, אך יש התוהים כמה מקטועי הגפיים יוכלו להרשות לעצמם פרותזות משוכללות כל כך. שאלה זו חשובה במיוחד בעולם בו מוקשים גורמים ליותר מ- 26,000 קטיעות בשנה, במדינות מתפתחות בעיקר. עם זאת, עלויות הפרותזות הרובוטיות צפויות לרדת ביחד עם הירידה המתמדת בעלויות רכיבי המחשוב. הירידה בעלויות הרכיבים היא זו שהביאה לכך שבעשרים השנים האחרונות ירדה עלותו של מחשב עם מיליון טרנזיסטורים מ- 222 דולרים ל- 6 סנט בלבד. לא נראה שהיא צפויה לעצור בעתיד הקרוב (למעשה, הירידה במחיר רק הופכת להיות מהירה יותר), וגם עלויותיהן של הפרותזות ירדו ביחד עמה. גם עלות ההתקנה והחיבור לגוף עשויה לקטון בעשורים הקרובים באמצעות שימוש ברובוטים מתקדמים לביצוע הניתוח.

 

הירידה בעלויות המחשוב מאז 1992, לפי דלויט.

הירידה בעלויות המחשוב מאז 1992, לפי דלויט.

 

כל אלו מעידים כי היד הפרותטית המתחברת לגוף ולעצבים מהווה רק סימפטום לבאות: עולם בו הביולוגי והמלאכותי משתלבים זה בזה באופן רציף כמעט, והשתלים יהיו זמינים לרוב בני האדם. יש אמנם אתגרים רבים שיש לפתור בדרך לעתיד זה, אבל את הצעדים הראשונים כבר עשינו. וגם אם נתעייף באמצע הדרך, אנו עשויים לגלות שרגלינו ניתנות להחלפה.

 

 

 

המאמר המקורי בכתב העת Science Translational Medicine

הידיעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת צ'אלמרס

—————–

 

פרסומת נטולת-בושה (ומודגשת):

על השילוב בין הביולוגי והמלאכותי ובין אדם ומכונה כתבתי והרחבתי בספרי "המדריך לעתיד", שנמכר בימים אלו בהנחה מיוחדת לחגים בקישור הבא: