על פלואוריד, שרים וחברים

"בוא, אתה חייב לנסות את זה." אמר חברי רב-המזומנים, בביקור האחרון בווילה. "מים ללא פלואור!"

בחנתי בקפידה את הכוס. "אז יש לך מסנן פלואוריד בבית." אבחנתי. "למה?"

"לא ראית את החוק החדש של שרת הבריאות גרמן?" שאל. "היא אומרת שההפלרה מסוכנת לקשישים, לנשים בהריון ולחולים בבלוטת התריס. וחוץ מזה, זה בכלל לא טבעי. אצלי בבית שותים רק טבעי!"

"רגע," אמרתי, "נתחיל מהסוף. הפלרה פירושה בסך-הכל להוסיף פלואוריד למים. פלואור הוא יסוד הנמצא באופן רגיל בטבע, ובמקומות רבים בעולם הוא נמצא במי השתייה באופן טבעי לגמרי בצורה המכונה פלואוריד. מכיוון שהוא מגן על בריאות השן, אנשים שמאמינים בחיים בהרמוניה עם הטבע יכולים להתייחס אליו ממש כאל התרופה הטבעית ביותר – סוג של מתת האל לאנושות."

"אז למה מוסיפים אותו בצורה מלאכותית למים?" התווכח ידידי. הוא שם את כוס המים נטולי-הפלואוריד על השולחן בציפייה.

"כי הוא נמצא בריכוזים שונים בגופי מים שונים." נמנעתי מלהושיט ידי אל הכוס. "במי ים ובנהרות הוא נמצא בריכוז קבוע יחסית של בין חצי למיליגרם שלם פלואוריד בכל ליטר. אבל במי תהום הריכוזים שלו יכולים להשתנות מאד ממאגר למאגר, ולהגיע לרמות נמוכות שאינן תורמות לבריאות האדם. לכן חברת מקורות מוסיפה למי השתייה תרכובת שמכילה פלואוריד, ובודקת באופן מתמיד את ריכוז הפלואוריד במים כדי שלא יעלה יותר מדי. אתה מבין, רמות גבוהות מדי של פלואוריד יכולות דווקא להזיק לבריאות השיניים."

 

ציטוט של עובדת חברת מקורות מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות מה- 24 ביוני, 2014.

ציטוט של עובדת חברת מקורות מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות מה- 24 ביוני, 2014.

 

"אה-אה!" דחף ידידי את הכוס לכיווני. "אז אתה מודה שפלואוריד מזיק!"

"כל חומר מזיק בריכוזים גבוהים מדי." הסכמתי עמו. "וגם פלואוריד. דו"ח של המועצה הלאומית למדעים כבר קבע שאם אתה נחשף מדי יום למים המכילים פלואוריד בריכוז גבוה פי ארבעה בערך מהמומלץ, אתה יכול ללקות בפלואורוזיס: כתמים מכוערים על השיניים. אבל איך אתה יכול להיחשף לריכוז כזה, אם קיים פיקוח מתמיד על מי השתייה שלך?"

"אתה עוד חושב שהממשלה לטובתנו?" גיחך הוא. הכוס המשיכה לנוע לעברי באיטיות.

"האמת היא שלממשלה יש סיבה מאד פשוטה לתמוך בהפלרה." החזרתי את הכוס למרכז השולחן. "היא מצמצמת עששת בשלושים אחוזים בערך , וכך מקטינה באופן מאד משמעותי את עלויות הטיפול הממשלתי בדלקות שיניים, את מספר הילדים שלא יוצאים לבית הספר וההורים צריכים להישאר כדי לטפל בהם, ואת מספר המבוגרים שמאבדים ימי עבודה כתוצאה מעששת. כל הדברים האלו עולים לממשלה הרבה מאד כסף. לכן ההפלרה נחשבת לרווחית מאד עבור הציבור משלם המיסים – כי אנחנו היינו צריכים לעזור לכל החולים האלו מכספי המיסים שלנו. למעשה, לפי החישובים של המרכז האמריקאי למחלות מדבקות, כל דולר שמושקע בהפלרה חוסך ארבעים דולרים בטיפולי שיניים… וזה אפילו בלי למדוד את הכאב והפגיעה בבריאות שנמנעים לציבור."

 

החיסכון במונחים כלכליים לכל אדם מדי שנה, בשל הפלרת המים. מקור.

החיסכון במונחים כלכליים לכל אדם מדי שנה, בשל הפלרת המים. מקור.

 

"ומה עם הסרטן?" הקיש חברי באצבע צרדה על דופן הכוס.

"פלואוריד לא גורם לסרטן, עד כמה שידיעתנו משגת." הבהרתי. "והיא משגת כבר די הרבה זמן. גופים בינלאומיים כמו ה- IPCS (התכנית הבינלאומית לבטיחות כימיקלים) וארגון הבריאות העולמי בחנו מחקרים מעשרות השנים האחרונות שנערכו על עכברים וחולדות לאורך זמן לא מצאו שהפלרה בריכוזים הולמים גורמת לסרטן – "

"אבל בני-אדם אינם חיות!" התפרץ.

"ברובנו." הסכמתי. "ולכן בדיוק נערכה סקירה בשנת 2000 שבחנה 26 מחקרים שונים שניסו לאתר קשר בין נטילת פלואוריד במים לבין התפתחות סרטן מכל הסוגים בבני-אדם. כל המחקרים שם היו ברמת אמינות נמוכה יחסית, אבל הקביעה הסופית של הסוקרים הייתה ש- "בסך הכל, לא נראה שמחקרים אלו מראים קשר בין שכיחות סרטן לבין חשיפה לפלואוריד במים."

"והנזק לבלוטת התריס? אתה רוצה לומר שגרמן שיקרה?" שאל. הוא סובב בעדינות את הכוס, והאור השתבר במים באלפי רסיסים.

"אין לי מושג מה גרמן חושבת." הבהרתי. "היא ניסתה להפסיק את ההפלרה בהרצליה כשעמדה בראשות העיר בשנת 2002, כך שאני מניח שעיקר ההתנגדויות שלה מבוסס על נתונים מדעיים שהיו באותה תקופה, או על תחושת בטן שגיבשה באותה תקופה. אבל אפילו הסקירות המדעיות המקיפות ביותר של ההפלרה לא מצאו מחקרים שמראים שפלואוריד מזיק לבלוטת התריס, או גורם לסרטן בבלוטה. למעשה, שני המחקרים היחידים שבחנו את השאלה ב- 1975 ו- 1976 באמצעות מעקב אחר אוכלוסיות אנושיות, לא מצאו שום קשר בין פלואוריד לבין סרטן בבלוטת התריס. כל סקירה ודו"ח בנושא שיצאו מטעם ארגון הבריאות העולמי וארגוני הבריאות בארצות-הברית, באנגליה ובאוסטרליה מסכימים על הנקודה הזו. אבל אולי השרה גרמן יודעת טוב יותר, ואם כך אשמח להיחשף למקורות שלה."

 

ציטוט של ד"ר יהונתן מן המפגש ב- 24 ליוני של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

ציטוט של ד"ר יהונתן מן המפגש ב- 24 ליוני של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

 

"אה." דחף ידידי את הכוס כמעט לתוך חיקי ורכן קדימה כלוחש סוד, "אבל אני יודע משהו שניסית להצניע. הם לא באמת מוסיפים פלואוריד למים. הם מוסיפים חומצה! אתה היית מוכן שאגיש לך חומצה?"

"אתה גם ככה מגיש לכולם כאן חומצה." ציינתי. "בכל פעם שאתה סוחט לימון לוודקה, אתה מוסיף חומצה למשקה. זה בדיוק מה שמקורות עושה: היא מוסיפה חומצה פלורוסליצית למים, שמתפרקת מיד לפלואוריד הרבה לפני שהמים מגיעים לברזים שלנו."

"ומה עם הכימיקלים האחרים בחומצה?" הקשה. "ראיתי במו עיניי מסמך שמתאר שיש בתמיסה הזו גם עופרת וארסן וחומרים נוראים אחרים!"

"באמת יש שם עופרת וארסן ואפילו כספית. אבל הכמויות האלו זניחות, ומתבטאות בתוספת של 0.0005 מ"ג ארסן ועופרת לכל ליטר מים שאתה שותה. אתה יודע איפה יש יותר עופרת מזה? בדם שלך – פי ארבע-מאות בערך. וכנראה," הרמתי את הכוס מול עיניו, "שגם בזכוכית ממנה הכוס הזאת עשויה. הרשות להגנת הסביבה בארצות-הברית בוחנת היטב את החומרים האלו, והגיעה למסקנה שהם לא קרובים אפילו להיות מזיקים בריכוזים נמוכים כל-כך."

"אה." אמר. הוא עצר לרגע. "אבל שמע, מדובר בהחלטה שהממשלה עושה עבורנו לגבי חומר מסוים שאנחנו מקבלים במים בלי שתהיה לנו יכולת בחירה לגביו. לא נראה לך שצריך לתת לנו את הזכות לבחור לפחות?"

"אתה מקבל כיום את הזכות לבחור." אמרתי. "יש לך מסנן פלואוריד שעולה כמה מאות או כמה אלפי שקלים, ואם אתה באמת חרד כל כך לגבי פלואוריד, אתה יכול להרשות אותו לעצמך. אבל אם כל משפחה ענייה בחברה שלנו הייתה צריכה לשלם על תוספת הפלואוריד שלה בעצמה, רבים היו בוחרים שלא לעשות זאת בטווח הקצר – והיו סובלים מבעיות שיניים קשות בעתיד, עליהן היו משלמים ביוקר. ההפלרה היא למעשה דרך להשוות בין העשירים והעניים בבריאות השיניים, בלי להטיל על העניים מס שאינם יכולים לעמוד בו. לכן רואים רופאים רבים בהפלרה מחווה של ערבות הדדית, ואור לגויים. ההחלטה של גרמן מבטלת את כל זה."

"לגמרי?" שאל ידידי.

"לגמרי." הבהרתי. "ויותר מכך: אם היא הייתה מקדמת את הזכות של המועצות המקומיות לבחור האם להפליר את המים או לא, הייתי מבין. המשמעות תהיה אמנם שמועצות מקומיות של ערים עניות יאלצו לשאת בעול ההפלרה על עצמן, יפילו את החוב על תושביהן, וכך יקצינו את הפערים החברתיים. אבל אפילו ועדת עדין מ- 2007 המליצה לאפשר לכל רשות ציבורית להחליט בפני עצמה האם להפליר או לא (על אף שבאותה נשימה ממש קבעה כי מי ים מותפלים יופלרו לפני אספקתם לצרכנים). אלא שגרמן בחרה בדרך אחרת: ההחלטה שקיבלה יוצרת סיבוך משפטי שמביא לאיסור מוחלט על ההפלרה בישראל. לחלוטין. בלי יוצאים מן הכלל. אפילו המועצות המקומיות העניות ביותר, מהסוג שחשוף במיוחד לעששת ובהן חשוב במיוחד לספק מים מופלרים, לא יוכלו לעשות זאת, וכבר התחילה מחאה מכיוון ראשי ערים כגון אלעד, דימונה ובני ברק. זוהי פגיעה בכולם בלי יוצא מן הכלל, ואני לא מכיר אף ועדה או מומחה בתחום הפלואוריד ובריאות הציבור שהמליץ על בחירה בכיוון כזה."

"אז בקרוב כל המים יהיו ללא הפלרה?" שאל ידידי בדכדוך, תוך שהוא שולח מבט מאוכזב במתקן אהוב-נפשו. "לא רק שלי?"

"של כולם." הבהרתי. הרמתי את כוס המים המסוננים, נשאתי אותה לכיור ורוקנתי את תוכנה לצנרת.

"אז תסלח לי," אמרתי, ומילאתי את הכוס במי ברז, "אבל אני צריך לצייד את הגוף בקצת פלואוריד לתקופה הקרובה."

 

————–

 

הרשומה נכתבה תוך הסתמכות על מספר מקורות ראשיים, שהובילו למקורות המשניים המצוטטים בכתבה. אני רוצה לציין במיוחד את מחקרו המעמיק של תום שדה, את סיכומי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מ- 24 ליוני, 2014, ואת הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי על פלואוריד משנת 2006.

 

הערה אחרונה:

אם אתם אוהבים גרפים, בוודאי תתמוגגו מהגרף היפהפה הבא, המסכם שלושים סקירות שנערכו על אוכלוסיות ששתו מים מופלרים ומשוות את מצבן למצב לפני שקיבלו מים מופלרים. בציר ה- X רואים את אחוז הילדים שלא לקו בעששת בהשוואה לאותו אחוז לפני תחילת המחקר. התוצאות מתוארות בריבועים המדגימים את מרחב הביטחון מסביב לתוצאה. אם הריבועים נוגעים בקו האפס, הרי שתוצאת הניסוי אינה משמעותית סטטיסטית. אניח לכם להחליט לבד, בהתבסס על כל התוצאות הללו, האם הפלואוריד מסייע במניעת עששת או לא.

 

german10

23 מחשבות על “על פלואוריד, שרים וחברים

    • זה מה שיפה בעתיד שמציירת לנו מפלגתו של לפיד:

      הכלכלה היא לא עניין לכלכלנים
      הרפואה היא לא עניין לרופאים
      החינוך הוא לא עניין למחנכים

      שבת שלום, בפקודה!

      אהבתי

  1. רועי,

    אני אעזור לך להבין איך אנשים מגיעים לקביעות כאלה. אתה מקדם לא רק הפלרה (של תעשייה) אלא גם הנדסה גנטית (של תעשייה).
    1+1

    אהבתי

    • אני מקדם נושאים שחשובים לבריאות הציבור והסביבה.
      הפלרה מקדמת את בריאות הציבור.
      הנדסה גנטית מקדמת את בריאות הציבור (האורז הזהוב, זוכר?) וגם את הגנת הסביבה (שימוש בפחות חומרי הדברה).

      לגבי תעשייה: מי רצית שייצר את המוצרים האלו? אם אתה יכול לייצר פלואוריד בבית, נפלא. רק תוודא שאתה מטמיע אותו בריכוזים הנכונים במים.

      אהבתי

      • רועי,

        לא, אתה משרת תעשיות שיש להן אינטרס כלכלי על חשבון בריאות הציבור. מי שמפליר זו תעשיית הפוספטים על כל החומרים הנלווים של הפוספטים. התעשייה היא זו שמרוויחה מהפלרה. ההפלרה התחילה בארה"ב מאינטרס של תעשייה. לתעשייה לא היה אינטרס בבריאות הציבור, היה לה אינטרס להגן על עצמה מתביעות משפטיות מפני שהיא נאלצה להתמודד עם תביעות נגד זיהום הפלואוריד יותר מעל שאר המזהמים.
        אתה מציג מדע שמתאים לתעשייה, לא מה שפורסם על נזקים. זו הטייה, זו בחירה שלך שיכולת גם לעשות אותה לטובת הציבור ובחרת שלא להציג את המידע על נזק. ביחס למה שקורה עכשיו (עד ה- 26 באוגוסט) לא מדובר בפלואוריד נקי. מדובר בתוצר לוואי של תעשיית הפוסטים על חומריו הנלווים. גם את זה אתה לא אומר. אנשים מקבלים פלואוריד מריבוי מקורות וההפלרה הוא רק אחד מהם. אין פה בקרה על המינון בניגוד לצורה שאתה מציג את זה. מי שחושב שהתגובה הזו הזויה לא עשה את שיעורי הבית שלו.
        בנוגע להנדסה גנטית, יש מחקרים על נזק, אבל יותר מכך -אתה מקדם את השליטה של התעשייה במזון שלנו. ולכן אתה לא באמת בעד הציבור. האורז שהזכרת זה עוד אחד ממערכת מתוחכמת של יחסי ציבור של מונסנטו, ובמקום לחשוף את זה אתה משחק לידיים שלהם. אם אתה מרוויח מזה או לא זה עניין שלך, ואתה עושה את השיקולים שלך אבל אם אתה פוגע בציבור זה עניין ציבורי ולכן המינימום שאתה יכול לעשות כדי לשמור על הגינות הדיון עם הציבור זה להבהיר אם יש לך ניגוד עניינים.
        אבל בכל מקרה, כבר המצג שלך הוא מוטה ולא כולם יקבלו אותו באופן עיוור, גם אם יש לך תואר של מדען. יש כאלה שכן יקבלו (כמו כמה מגיבים מתחתיי) וכמובן שזה הרבה יותר נוח.

        אהבתי

      • נו, שקוף שצזנה עובד כיחצן עבור החברות המזהמות, רואים את זה בהרבה נושאים, כבר שנים, נ ראה שהעיסוק העיקרי שלו זה לתקוף מי שמבקר את חברות המזון, הכימיקלים, התרופות.. כאילו הבעיה היחידה בעולם זה מי שאומר משהו שמתנגש עם האינטרס למכור את המוצרים שלהן. מתי ראיתם אותו מבקר את התעשיות האלה?
        מי שרוצה לשווק מוצר מזיק שפוגע בבריאות הציבור יכול לפנות לצזנה שישווק אותו וישמיץ את המבקרים.

        אהבתי

  2. אני נוטה להסכים (על סמך מה שקראתי) שההפלרה מועילה ולא מסוכנת, אבל יש דבר אחד משעשע (או עצוב) ברשומה שלך – אתה אומר שאפשר שלסמוך על כך שהממשלה היא לטובתנו בנושא זה – אבל הממשלה היא זאת שמחליטה להפסיק את ההפלרה…

    אהבתי

  3. אכפשר בקלות לקבל את הטענה שפלואור במקורות מים טבעיים הוא טבעי ובריא. אבל –
    ההסתמכות על הממשלה לחוקק, לאכוף ולבקר היא בעייתית. הממשלה ופקידיה שוחים באינטרסים ונתונים למרותם של קבוצות לחץ. אי אפשר לסמוך על הממשלה לפקח על התהליך ואם תצוץ חריגה מהתקן לממשלה יש תמריץ ברור לטייח ולפגוע באמון הציבור שנותן לה אמון מוחלט בנושא.

    למשל, אם לוקחים בחשבון שרוב מי הברז בארץ אינם משמשים כלל לשתיה ובישול אלא להשקיה, למקלחת, לניקוי ולתעשיה. אז מבינים שמדינת ישראל משלמת עבור הפלרה שבכלל רוב המים המופלרים לא מגיעים לבני האדם שזקוקים לפלואור למניעת עששת.

    בנוסף, קשה לי לקבל את הטענה שיש לכפות על הציבור לקבל תוסף בצורה מלאכותית, כדי להיתץטיב עם המיעות הקיצוני שלא מסוגל לממן לעצמו פלואור. פלואור הוא רכיב פעיל ברוב משחות השיניים. אדם שרוצה לשמור על בריאות הפה רק צריך לקנות משחת שיניים בכמה שקלים אחת לחודש והוא מסודר.

    אם הסיבה האמיתית להפלרה הייתה בריאות הציבור, אזי הממשלה הייתה צריכה לסבסד משחות שיניים לעניים. דבר שכנראה היה זול יותר למדינה ומייתר את המנגנון המסורבל של ההפלרה והפיקוח שקשה לסמוך על אמינותו.

    אהבתי

  4. משלמים לך טוב אה?

    לא ציינת שפלואוריד מועיל במריחה על השיניים ולא בשתיה, לכן יש פלואוריד במשחת השיניים.
    לא ציינת שהפלואוריד שמוסף לנו למי השתייה הוא בכלל חומצה פלואורוסליצילית(ולא אמינו פלואוריד שקיים באופן טבעי במים).
    והכי גרוע..אתה תומך בהוספה כפויה של כימיקל למים שלי ושלך ללא התחשבות במצבי הרפואי ולמצב השיניים שלי!

    אהבתי

  5. יש לקחת בחשבון את השפעת הפלואוריד על שאר הגוף: הפלואוריד מחליף את הפרוטון בעצמות באפיניות גבוהה יותר וכך עושה את העצמות כבדות ומאסיביות יותר. זה טוב למי שיש לו אוסטאופורוזיס חמור מאוד, אך זה גורם לעצמות גם להיות פריכות ושבירות יותר. בסופו של דבר לאחר חשיפה מתמדת לפלואור העצמות מוסיפות מסה אך מאבדות גמישות וחוזק.
    בנוסף, הפגיעה שגורמת ההפלרה לבלוטת התריס אינה סרטן אלא מצב היפו. הקשר בין פלואוריד להיפותירואידוזיס הוכח בממספר מחקרים עדכניים, ולו רק בגלל שהפלואוריד מתחרה ביוד שבמחזור הדם, החשוב לבלוטה.
    לסיכום: הפלואוריד בגוף מתחרה בפרוטונציה של העצמות ובספיגת היוד בבלוטת התריס, ולכן מומלץ מאוד לאפשר חשיפה מקומית של אמייל השיניים לפלואוריד ולא חשיפה מערכתית.

    אהבתי

  6. אני לא מאמין שדווקא ברשומה הזאת כל הפרנואידים מגיבים 🙂
    לצערי השרים בממשלה שלנו לא מקצועיים ובעוד 10-20 שנים אף אחד לא יזכור לגרמן את ההחלטה האומללה הזאת וכולנו נסבול ממנה.

    הצבעתי ליש עתיד, ומה אני מקבל? דופקים לי את השיניים ומבטלים מע"מ על דירות כך שהמחירים שלהן יעלו בסוף, אין עתיד 🙂

    אהבתי

  7. Letter from Dr. Hardy Limeback, August 15, 2014

    Dear Minister German:
    I have been following the debate on fluoridation in Israel for some time.
    I served 3.5 years on the US National Academies of Sciences Subcommittee on Fluoride in Drinking Water.
    The NAS is sometimes referred to as the ‘Supreme Court of Science’, an organization that sets up unbiased (or balanced) committees to review scientific issues of concern to Americans. The committee on which I served examined the health effects of fluoride in drinking water. Our report, published March 22, 2006, can be found online.
    Our committee was funded by the US EPA – we were charged NOT to examine the benefits of fluoridation but we certainly reviewed all relevant literature on the toxicity of fluoride, including those at low levels of intake, including the toxic side effects of fluoridation.
    The EPA has still not made a ruling on the maximum contaminant level goal (MCLG) for fluoride, while the Department of Human Health Services, being concerned about the dental fluorosis that fluoridation is causing, has lowered its recommendation for levels of fluoride in drinking water to 0.7 mg/L (ppm). The American Dental Association and the Center for Disease Control in the US both agreed that fluoridated tap water should not be used to make up infant formula, since that increases the risk of dental fluorosis. To me, dental fluorosis is a biomarker for fluoride poisoning, not just of developing teeth but of all mineralizing tissues. Health Canada, taking the recommendation of only pro-fluoridation experts, continues to recommend fluoridation (now at a lowered level of 0.7 ppm) despite mounting evidence that the optimum therapeutic level of fluoride in drinking water, if there is even any benefit at all, is at 0.35 ppm or less.
    I have personally conducted years of funded research at the University of Toronto on the topic of fluorosis (fluoride poisoning) and bone effects of fluoride intake. A bone study, for which we received national funding, comparing hipbones of people who live in Toronto (fluoridated since 1963) to the bones of people from Montreal (Montreal has never been fluoridated), suggested disturbing negative changes in the bone quality of Torontonians. This is not something that was supposed to happen. Fluoridation was only supposed to affect teeth.
    Since we studied a cross section of the population as they were selected for hip replacement, we were unable to examine only those people who were exposed to fluoridation for a lifetime. If we had been able to do this, we would have seen a much greater negative effect of fluoride since fluoride accumulates with age (our study confirmed that).
    The NAS committee examined the literature on the effects of fluoride on bone up until 2006. Since that time there have been more studies to confirm the link between fluoridation and bone changes, as well as a link to bone cancer. Our Toronto vs Montreal study was not included in the 2006 review by the US National Academies of Sciences because it only just got published in 2010.
    I am also the co-author of studies that show that too much fluoride accumulation in the dentin of teeth (the tissue that supports enamel) causes its properties to change as well. I suspect that a lifetime of fluoride accumulation on teeth causes them to be more brittle and fracture more easily. This effect of fluoridation has never been examined.
    As a practicing dentist, I have been diagnosing and treating patients with dental fluorosis for over 30 years. My research on dental fluorosis (confirmed by the studies reported in the 2006 NRC report as well as the York review) show fluoridation significantly increases the numbers of patients seeking expensive cosmetic repairs. No one in public health has ever accounted for the added costs of treating dental fluorosis when considering the cost-benefit ratio of fluoridation.
    Our 2006 NRC (NAS) report also concluded that there is a likelihood that fluoride can promote bone cancer. On page 336 it is stated Fluoride appears to have the potential to initiate or promote cancers, particularly of the bone, but the evidence to date is tentative and mixed (Tables 10-4 and 10-5). This alone should force the EPA to set a fluoride maximum contaminant level goal for fluoride in drinking water at ZERO (as it did for arsenic). The EPA has not yet made a decision as to fluoride’s carcinogenicity. In addition we now know that fluoride is neurotoxic and that children with noticeable fluorosis have lowered IQs.
    I have looked at this from all angles and I have to conclude that fluoridated cities would save money on fluoridation costs, parents would save on costly dental bills treating dental fluorosis, dental decay rates would remain unchanged or even continue to decline (as has been demonstrated in many modern fluoridation cessation studies) and the health of city residents would improve when industrial waste products are no longer added/ to the drinking water (I find it absurd that the fluoride used to fluoridate drinking water is derived from industrial waste without purification, increasing carcinogenic heavy metal levels, such as arsenic and radionuclides, in the drinking water). In my opinion, purposely adding carcinogens to the drinking water at levels that are known to increase cancer rates (e.g. arsenic at parts per billion), in my opinion, is against all concepts of 'do no harm'. Lawsuits have now been launched to hold those responsible for this practice accountable.
    Several Canadian cities have decided it is not worth continuing the practice of fluoridation. These can be viewed at COF-COF.ca. The number of communities that are no longer fluoridating their drinking water has reduced the total percentage of Canadians on artificially fluoridated water down from 2/3 to about 1/3.
    There is no doubt in my mind that fluoridation has next to no benefit in terms of reduced dental decay. The modern literature is clear on that. Fluoridation cessation studies fail to show an increase in dental decay. In fact, caries rates continue to drop. The York review, held up as the best evidence for ‘safe and effective’ for fluoridation is flawed because a) it could not find a single randomized, double blinded clinical trial, b) none of the clinical trials adjusted for confounding factors known to affect dental decay such as vitamin D levels, daily sugar intake, sweeteners, fissure sealants etc.. c) lumping modern studies with very old studies when decay rates were a lot higher resulted in an over-estimate of the benefit.
    In the 1950’s, when fluoridation started to catch on, it was claimed that there was as much as a 40% benefit. Despite the evidence being very weak, fluoridation might have been worthwhile, especially since fluoridated toothpastes were not introduced until the late 1960’s. After the introduction of fluoridated toothpaste, the benefit of fluoridation declined. Now, if there is any benefit at all, one could expect perhaps a 5-10% benefit in children. If half the children are already cavity free and the average decay rates are only two cavities per child it means cities have to fluoridate for 20 years in order to save one decayed surface for every fifth child. More recent studies conducted in Australia show that a lifetime of fluoridation MIGHT save about one tooth from decay from childhood to middle age. Clearly, that is NOT a policy that demonstrates fiscal responsibility and cities that do not do due diligence in terms of cost-benefit analysis are wasting tax payers money and may actually be putting their councillors in a position of liability. The claim that for every $1 spent on fluoridation saves $38 was never accurate and is currently exceedingly misleading. It simply is a lie.
    No government agency anywhere in the world is properly monitoring the accumulation of fluoride in people consuming fluoridated water. You cannot medicate people without knowing whether they are overdosing on the medication and whether there are any long-term negative health effects.
    Fluoride added to drinking water has NOT been shown to be safe and effective. In fact, as more and more peer-reviewed studies on fluoride toxicity appear in the literature, it has become clear to me that the pendulum is certainly shifting to ‘not safe, and no longer effective’.
    I would be more than happy to provide you and all the Israeli experts in the CC list a full list of peer-reviewed studies on which I have based my expert opinion expressed in this email.
    You have made the right decision NOT to fluoridate in Israel. Congratulations.
    Sincerely,
    Dr. Hardy Limeback BSc, PhD, DDS
    Professor Emeritus and Former Head of Preventive Dentistry,
    Faculty of Dentistry, University of Toronto

    אהבתי

    • ובעברית:

      השרה גרמן היקרה:

      עקבתי במשך זמן מה אחרי הויכוח על הפלרה בישראל

      http://www.jpost.com/Health-and-Science/Backlash-against-Health-Minister-Yael-German-for-her-decision-to-stop-fluoridation-360188

      שירתתי 3.5 שנים בתת וועדה של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב על פלואוריד במי השתיה.

      האקדמיה הלאומית למדעים נחשבת ל"בג"ץ של המדע", ארגון שמרכיב וועדות לא מוטות (או מאוזנות) כדי לסקור עניינים מדעיים שיש בהם דאגה לאמריקאים. הוועדה שבה שירתתי בחנה את ההשפעות הבריאותיות של פלואוריד במי שתיה. הדו"ח שלנו, שפורסם ב- 22 במרץ, 2006, נמצא באינטרנט:

      http://www.nap.edu/catalog.php?record_id=11571

      הוועדה שלנו מומנה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה – התפקיד שלנו היה לא לבחון את התועלות של ההפלרה, אבל בהחלט סקרנו את כל הספרות הרלוונטית על הרעילות של פלואוריד, כולל אלה שברמות צריכה נמוכות, כולל תופעות הלוואי של הפלרה.

      הסוכנות להגנת הסביבה עדיין לא פסקה לגבי סף הזיהום המקסימלי עבור פלואוריד, בזמן ששירותי בריאות הציבור, שמודאגים מפלואורוזיס של השיניים שנגרם מההפלרה, הנמיכו את ההמלצה לרמות פלואוריד במי שתיה ל- 0.7 מ"ג לליטר (חלקיקים למיליון). איגוד רופאי השיניים והמרכז לבקרת מחלות בארה"ב החליטו שמי ברז לא צריכים לשמש בפורמולה לתינוקות, מאחר וזה מעלה את הסיכון לפלואורוזיס בשיניים. עבורי, פלואורוזיס של השיניים הוא סמן להרעלת פלואוריד, לא רק לשיניים המתפתחות אלא לכל הרקמות שעושות מינרליזציה. משרד הבריאות בקנדה לוקח רק את ההמלצה של מומחים שתומכים בהפלרה, ממשיך להמליץ על הפלרה (כעת ברמה נמוכה יותר של 0.7 חלקיקים למיליון) למרות עדות שנערמת שמראה כי רמת הפלואוריד האופטימלית במי השתיה, אם בכלל יש איזו שהיא תועלת, היא ב- 0.35 חלקיקים למיליון או פחות.

      אני אישית ביצעתי מחקרים עם מימון במשך שנים באוניברסיטת טורונטו בנושא פלואורוזיס (הרעלת פלואוריד) והשפעות של צריכת פלואוריד על העצם. מחקר על עצמות, שעבורו קיבלנו מימון לאומי, הישווה עצמות ירכיים של אנשים שגרים בטורונטו (מופלרת מאז 1963) לעצמות של אנשים ממונטריאול (מונטריאול מעולם לא הפלירה) והראה שינויים שליליים מטרידים באיכות העצם של תושבי טורונטו. זה לא משהו שהיה אמור לקרות. ההפלרה היתה אמורה להשפיע רק על השיניים.

      מאחר וחקרנו אנשים שנבחרו להחלפת ירך, לא יכולנו לבדוק רק את האנשים שהיו חשופים להפלרה במשך זמן חיים. אם היינו יכולים לעשות זאת, היינו רואים השפעה שלילית הרבה יותר גדולה של פלואוריד. מכיוון שהפלואוריד מצטבר עם הגיל (המחקר שלנו אישר זאת).

      הוועדה של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב בחנה את הספרות על השפעות פלואוריד על העצם עד 2006. מאז אותו זמן, היו יותר מחקרים שאישרו את הקשר בין הפלרה ושינויים בעצמות, וכן קשר לסרטן עצמות. המחקר שלנו, על טורונטו מול מונטריאול, לא נכלל בסקירה של 2006 ע"י האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, מפני שהוא פורסם רק ב- 2010.

      הייתי שותף גם למחקרים שהראו כי יותר מידי הצטברות של פלואוריד בדנטין של השן (הרקמה שתומכת באמייל) גרמה למאפיינים שלה להשתנות. אני חושד שהצטברות פלואוריד לאורך החיים גורמת לה להיות יותר פריכה ולהישבר יותר בקלות. ההשפעה הזו של הפלרה מעולם לא נבדקה. בתור רופא שיניים, איבחנתי וטיפלתי בחולים עם פלואורוזיס של השיניים במשך יותר מ- 30 שנה. המחקר שלי על פלואורוזיס של השיניים (שאושר ע"י מחקרים שדווחו בדו"ח מ- 2006 של המועצה הלאומית למחקר וכן בדו"ח יורק), מראה שההפלרה מעלה באופן משמעותי את מספר החולים שמחפשים תיקונים קוסמטיים יקרים. אף אחד בבריאות הציבור לא לקח אי פעם בחשבון את העלויות הנוספות של טיפול בפלואורוזיס של השיניים כששקלו את היחס עלות – תועלת של הפלרה.

      הדו"ח שלנו מ- 2006 של המועצה הלאומית למחקר (האקדמיה הלאומית למדעים) הסיק גם שקיים סיכוי שהפלואוריד יכול להאיץ סרטן עצמות. בעמוד 336 הוצהר כי "נראה שלפלואוריד יש פוטנציאל ליזום או להאיץ סרטן, במיוחד של העצמות, אבל העדות עד היום היא ניסיונית ומעורבת (טבלאות 4-10 ו- 5-10)". זה בלבד, צריך היה לגרום לסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה לקבוע רמת מזהם מקסימלית לפלואוריד במי שתיה אפס (כפי שעשו לארסן). הסוכנות להגנת הסביבה עדיין לא החליטה לגבי מידת היכולת של פלואוריד לגרום לסרטן. בנוסף אנחנו יודעים כעת שהפלואוריד הוא רעיל למערכת העצבים, וכי לילדים עם פלואורוזיס בולט יש IQ נמוך יותר.

      הסתכלתי על זה מכל הזוויות ואני חייב להסיק שערים מופלרות יחסכו כסף של עלויות ההפלרה, הורים יחסכו חשבונות שיניים יקרים של טיפול בפלואורוזיס של השיניים, שיעורי החורים בשיניים ישארו ללא שינוי או אפילו ימשיכו לרדת (כפי שהראו מחקרים מודרניים רבים על הפסקת הפלרה) ובריאות העיר

      תשתפר כי תוצרי הפסולת של התעשייה לא יוספו יותר למי השתיה (אני מוצא שזה אבסורד שהפלואוריד שמשמש להפליר מי שתיה נובע מפסולת תעשייתית ללא טיהור, מגביר את הרמות של מתכות כבדות מסרטנות כמו ארסן ומרכיבים רדיואקטיבים במי השתיה).

      לדעתי, הוספת חומרים מסרטנים באופן מכוון למי השתיה ברמות שידועות כמעלות שיעורי סרטן (למשל ארסן בחלקיקים למיליארד), מנוגד לכל המושגים של 'אל תעשה נזק'. תביעות נפתחו כעת כדי להעמיד לדין את האחראים לפרקטיקה הזו.

      מספר ערים קנדיות החליטו שלא שווה להמשיך את פרקטיקת ההפלרה. ניתן לראות זאת באתר

      http://www.COF-COF.ca

      הקהילות שאינן מפלירות יותר את המים הפחיתו את האחוז הכולל של הקנדים שחשופים למים שמופלרים באופן מלאכותי מ- 2/3 ל- 1/3 .

      אין לי ספק שההפלרה קרובה לחסרת תועלת במונחים של הפחתת חורים בשיניים. הספרות המודרנית ברורה לגבי זה. מחקרי הפסקת ההפלרה נכשלים להראות עלייה בחורים בשיניים. למעשה, שיעורי החורים ממשיכים לרדת. דו"ח יורק, שמתייחסים אליו בתור העדות הטובה ביותר ל'בטיחות ואפקטיביות' ההפלרה, הוא פגום מפני ש: א) הוא לא מצא ניסוי אחד קליני רנדומלי כפול סמיות.

      ב) אף אחד מהניסויים הקליניים לא תוקנן לגורמים מתערבים הידועים כמשפיעים על חורים בשיניים כמו רמות ויטמין D , צריכת סוכר יומית, ממתקים, אטמי סדקים, וכו'.

      ג) עירבוב של מחקרים מודרניים עם מחקרים ישנים מאוד כששיעורי העששת היו גבוהים יותר, הביא להערכת יתר של התועלת.

      בשנות החמישים כשההפלרה התחילה לתפוס, נטען שהיתה 40% תועלת. למרות שהעדות היתה חלשה מאוד, יכול להיות שלהפלרה היה ערך מפני שמשחות שיניים הופיעו רק בסוף שנות השישים.

      לאחר תחילת השימוש במשחות שיניים מופלרות, תועלת ההפלרה ירדה. כעת, אם קיימת תועלת כלשהיא, ניתן לצפות אולי ל- 5-10% תועלת בילדים.

      אם למחצית מהילדים אין חורים בשיניים ושיעורי החורים בממוצע הם רק שני חורים לילד, המשמעות שערים צריכות להפליר במשך 20 שנה כדי לחסוך משטח שן אחד לכל ילד חמישי. מחקרים מאוחרים יותר שנערכו באוסטרליה, מראים שחשיפה להפלרה במשך החיים מצילה אולי כ-1 שן מעששת מהילדות ועד לגיל העמידה. ברור, שזו אינה מדיניות שמראה אחריות כלכלית וערים שלא עושות חקירה עצמאית במונחים של עלות תועלת מבזבזות את כספי משלם המיסים ויכולות להעמיד את חברי המועצות בסיכון לתביעות משפטיות. הטענה שכל דולר שבוזבז על הפלרה חוסך 38 דולר מעולם לא היתה מדויקת, וכיום היא מוליכת שולל באופן יוצא דופן. זה פשוט שקר.

      אין אף סוכנות ממשלתית בעולם שמנטרת כהלכה את הצטברות הפלואוריד באנשים שצורכים מים מופלרים. אתה לא יכול להחדיר תרופה באנשים מבלי לדעת אם הם מקבלים מנת יתר של התרופה ואם יש תופעות שליליות ארוכות טווח.

      הפלואוריד שנוסף למי השתיה לא נמצא בטוח ואפקטיבי. למעשה, ככל שיותר ויותר מחקרים שעברו הערכת עמיתים מופיעים בספרות, מתברר לי שהמטוטלת בהחלט עוברת ל"לא בטוח, ולא אפקטיבי יותר".

      אני אהיה יותר משמח לספק לך ולכל המומחים בישראל המכותבים למכתב, רשימה מלאה של מחקרים שעברו הערכת עמיתים שעליהם ביססתי את חוות דעת של המומחיות שלי, שבוטאה במכתב זה.

      עשית את ההחלטה הנכונה לא להפליר בישראל. ברכותי

      בכנות,

      (*) ד"ר הארדי ליימבק, BSc, PhD, DDS

      פרופסור אמריטוס ולשעבר מנהל רפואת שיניים מניעתית

      פקולטה לרפואת שיניים, אוניברסיטת טורונטו

      מקור:

      fluoridealert.org/content/bulletin_08-18-14

      אהבתי

  8. פינגבק: הפלרה – האם זה רע? | חשיבה חדה - הבלוג

  9. פינגבק: הפלרה - האם זה רע?/ תום שדה | הידען

  10. רועי שלום! הייתי שמח לראות תגובה שלך למכתב המתורגם של פרופ. ליימבק.

    ושאלה אחרת שמטרידה אותי הרבה זמן: בהנחה שפלואור באמת נחוץ כהגנה נגד עששת, מדוע לתת אותו בהפלרה של מים ולא בגלולות? הבעיה עם הפלרה שאין פיקוח על הכמות שכל אדם צורך. יש כאלה ששותים הרבה מים ויש כאלה ששותים מעט. אם ערכים שמעל לפי ארבע מהכמות שקיימת הם כבר מזיקים, זה אומר שחלק מהאוכלוסיה עשוי להגיע לערכים האלה. אם מוצאים שאדם ממוצע שותה, נניח, ליטר מי ברז ביום, אז זה אומר שיהיו כאלה שישתו יותר מארבעה ליטרים, ואז יסבלו מהרעלת פלואור, לעומת רבים שישתו פחות מליטר, ואז לא יקבלו מספיק פלואור. לאנשים שונים יש הרגלי שתיה שונים, שלא לדבר על צריכת משקאות (תה, קפה, מרק וכו'), ששותים תחליפים (קולה, מיץ וכו'). האם לא יותר פשוט לחלק לכולם גלולות ולהמליץ לבלוע גלולה ביום? או כמות לפי משקל?

    אהבתי

  11. פינגבק: המלחמה האיומה על ההפלרה | SciPhile

  12. פינגבק: הפלרה או הרעלה? – מקור לספק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s