האם פייסבוק גורמים להקצנה של הימין והשמאל, ואיך להפסיק את זה

בימים האחרונים התחוורה לי תופעה מזעזעת: אני לא רואה דעות של ימנים או שמאלנים קיצוניים בפייסבוק.

חושבים שאני צוחק? אני רציני לגמרי. יש לי יותר משלושת-אלפים חברים בפייסבוק, ואני משוכנע שחלקם ימנים קיצוניים, ואחרים מתוכם שמאלנים קיצוניים. כאשר אני נכנס ל- "פיד", כלומר לעמוד המרכז את הסטטוסים החדשים שכתבו חבריי. בעמוד זה אני נחשף לעוגות שהם בישלו, לחתול שליטפו ולחיתול שהחליפו לילד, לאהבותיהם ולפחדיהם ולשמחותיהם השונות. רק לדבר אחד אני לא עד: אפילו דעה קיצונית אחת לא מצאתי בקרב חבריי.

זוהי תופעה מטרידה. אחרי הכל, אני שומע בכל מקום על ויכוחי הענק המתנהלים ברשת הפייסבוק, וזו אמורה לשקף עבורי את המתרחש בחיים הפיזיים. אז לאן הם נעלמו עבורי? האם הדרך היחידה עבורי לקחת חלק בדיונים שמעצבים את פני החברה הישראלית, היא לעבור באופן אקטיבי בקירותיהם הפרטיים של חבריי ולגלות את הסטטוסים שנעלמו מעיניי?

אבל אלו אינם הדיונים היחידים שאיני שותף להם. למעשה, במהלך השנה האחרונה התחלתי להבין שהפייסבוק שלי מנדה אותי גם מנתח הולך וגדל של החברה הישראלית: הטבעונים.

 

למה אני לא רואה סטטוסים של קיצוניים בפייסבוק שלי??

למה אני לא רואה סטטוסים של קיצוניים בפייסבוק שלי??

 

חצאי-אמיתויות ושקרים

בשנת 2013 נחשפתי לתופעה מוזרה: חבריי הטבעוניים נעלמו מהפייסבוק שלי.

איני מתכוון שהם הפסיקו להיות חבריי, לטוב או לרע. אם הייתי טורח ומקליד את שמם כדי למצוא את עמודי הפרופיל שלהם, הייתי מגלה שהם עדיין רשומים כחבריי. הייתי יכול לקרוא את הסטטוסים שפרסמו, לעיין בתמונותיהם ולהתכתב עמם כאוות נפשי. אך את הסטטוסים שהם נהגו לפרסם, לא הייתי רואה בעמוד החדשות של פייסבוק.

כולנו מכירים את עמוד החדשות של פייסבוק, אך מעטים מבינים את משמעותו המלאה. בכל פעם שאנו נכנסים לאתר, אלגוריתם מתוחכם בוחר ומציג בפנינו מספר סטטוסים שהוא סבור שיעניינו אותנו במיוחד, או שמתאימים בדיוק לתחומי העניין שלנו. מכיוון שלרובנו יש לפחות כמה מאות חברים מקוונים, ואין לנו זמן לקרוא את הסטטוסים המגוונים והשונים שהם מפרסמים מדי יום ומדי שעה, ברור מדוע צריך אלגוריתם שיסנן את המסרים אליהם ניחשף, ויסתיר את ההודעות שאיננו מעוניינים לראות.

וכך נעלמו חבריי הטבעוניים מהפייסבוק.

במבט לאחור, אני מתחיל להבין כיצד הפסקתי לראות את הודעותיהם. כפי שניתן להבין מהעמודים האחרונים, אני מאמין שלניסויים בבעלי החיים יש חשיבות רבה ברפואה המודרנית. אני גם נוטה לאכול בשר מספר פעמים בשבוע, ואוהב לראות תמונות של סטייקים טובים. לאורך כל שנות השימוש שלי בפייסבוק, האלגוריתמים של החברה התחקו אחר כל פעולותיי. הם שמו לב שאני מסמן ב- 'לייק' תמונות של סטייקים וסטטוסים התומכים בניסויים בבעלי חיים, אך נמנע באדיקות מלשבח סטטוסים הכוללים תמונות של חיות מעונות. אני גם מעדיף שלא להיכנס לדיונים בסטטוסים הנוגעים ברוע האינהרנטי שבאכילת בשר. אני אוהב לקרוא את הדיונים הללו כדי להבין את נקודת המבט של הצד השני, אך לא להשתתף בהם.

לפי בריאן בולאנד, המוביל את קבוצת שיווק הפרסום בפייסבוק, האלגוריתמים של החברה צריכים לבחור כיצד לסנן את 1,500 הסטטוסים שיכולים להופיע בעמוד החדשות בכל פעם שמשתמש ממוצע נכנס לאתר. זהו עודף עצום של מידע, שיש לצמצם ל- 300 הסטטוסים המופיעים בעמוד החדשות [1]. כדי להותיר רק את הסטטוסים שהמשתמש ירצה להיחשף אליהם, בוחן האלגוריתמים גורמים שונים הכוללים, לפי מגזין הגרדיאן (המסתמך על דברי המהנדס לארס בקסטרום מפייסבוק) – "מידת התכיפות באינטראקציה עם חבר, עמוד או דמות ציבורית; לכמה לייקים, שיתופים והערות זכו הודעות מסוימות; כמה היית באינטראקציה עם סוג כזה של הודעות בעבר…" [2]

האלגוריתם שסקר את פעולותיי לפי הגורמים המצוטטים 'הבין' במהרה כי עמדותיי רחוקות מאלו של חבריי הטבעוניים, והחל להתאים את החדשות שקיבלתי לפי תחומי העניין שלי. וכך, כיום אני מקבל בכל כניסה לפייסבוק הודעות של חברים על המתרחש ברכבת (מאחר שאני נוסע כמעט כל יום ברכבת), על מאמרים חדשים ומעניינים של אתאיסטים (אני אתאיסט), ותמונות חושפניות במיוחד של ידידותיי המקוונות (אני עדיין לא בטוח למה). אני במפורש לא מקבל הודעות על מאמרים שסוקרים את קשיי החיים בעיירות פיתוח בפריפריה, או הודעות שנכתבו על-ידי דתיים קיצוניים, או – כפי שציינתי – על ידי טבעונים. האלגוריתם יצר גדר הפרדה גבוהה עבורי מבלי שאדע זאת ומבלי שאגיד לו לעשות זאת. וגדר ההפרדה הזו אינה רק גבוהה, אלא גם בלתי-נראית. איני יודע אפילו שהיא קיימת. אני רק יודע שרוב הסטטוסים החדשים אליהם אני נחשף מדי יום בפייסבוק, תואמים באופן חשוד לדעותיי הקיימות. לכל הפחות, הם נמנעים ברובם מלאתגר את אמונותיי באופן משמעותי.

וזו, אם עוד לא הבנתם, בעיה גדולה.

 

כשאין דיאלוג, יש הקצנה של עמדות.

כשאין דיאלוג, יש הקצנה של עמדות.

 

הרשת המקצינה

בשנת 1961 ערך סטודנט בשם ג'יימס סטונר מחקר פשוט למראית עין, ובו ביקש מהנבדקים לייעץ לאדם מסוים (נאמר, מויש'לה) האם עליו לפרוש מעבודתו הקבועה ולזנק לתוך עבודה בחברה צעירה ומבטיחה שתוכל גם לספק לו מניות – אך עלולה באותה המידה להיכשל בגדול. סטונר ביקש מהנבדקים לקבל החלטה בנושא בפני עצמם, ואז חילק אותם לקבוצות אקראיות בנות שישה אנשים. כל אחת מהקבוצות דנה בשאלה, ולאחר מכן קיבלה החלטה קבוצתית משותפת לגבי הדרך בה צריך מויש'לה לבחור. התוצאות היו ברורות וחד-משמעיות: הדיונים הקבוצתיים גרמו לנבדקים להקצין את עמדותיהם והיטו את ההמלצות באופן משמעותי לכיוון שהיה בעל סיכון גדול יותר, אך גם פוטנציאל גדול יותר לרווח  [3].

תוצאות אלו הפתיעו את כל המומחים בתחום הניהול וקבלת ההחלטות, מכיוון שהדעה השגורה באותם הזמנים הייתה שקבוצות הינן זהירות, שקולות ומתונות יותר בקבלת ההחלטות שלהן. ברור מדוע הדברים אמורים להיות כך במבט ראשון: בקבוצה נחשפים המתדיינים למגוון רחב של דעות שמסייעות להם לראות נושא מסוים מכל הצדדים, ולא רק מהצד המסוים והמוגבל שלהם. לרוע המזל, מחקרו של סטונר ושפע המחקרים שבאו בעקבותיו הראו תופעה הפוכה: אינדיבידואלים שמגיעים לקבוצה עם דעה מסוימת, מקצינים אותה עד לתום הדיונים [4].

הקצנה קבוצתית מתרחשת גם בקבוצות דיון ברשת. למעשה, מחקרים מעידים כי ההקצנה חריפה עוד יותר כאשר המתדיינים אינם יכולים לראות זה את זה פנים-אל-פנים, אלא נאלצים להסתפק בדיון דרך המחשב [6]. ההקצנה מתרחשת גם במשחקים כ- "משחק הדיקטטור" הבוחן (בין היתר) את יכולתם של המשתתפים להבין את ראיית העולם של היריב. נראה שבזמן הדיונים שנערכים בקבוצה כדי לקבל החלטה, נשכחים ונעזבים בצד המחסומים והמעצורים הקיימים בנפשו של כל אדם ומכתיבים עבורו את דרכי ההתנהלות המתאימות ביותר מול אנשים אחרים. הקבוצה כקולקטיב מאבדת את היכולת האינדיבידואלית להבין אינסטינקטיבית את דרך החשיבה של האחר. היא מאבדת את האמפתיה שלה, וכתוצאה – מאבדת חלק מהיכולת לשתף פעולה עם אחרים.

מהן הסיבות להקצנה הקבוצתית? לפי הפסיכולוגים החוקרים את התופעה, אחת הסיבות החשובות ביותר היא ההסתמכות על טיעונים הנראים לחברי הקבוצה הגיוניים ושקולים – אך שמגיעים כולם מתוך הקבוצה עצמה. טיעונים אלו אינם נתקלים בהתנגדות ראויה המגיעה מחוץ לקבוצה, ולכן הקבוצה נותרת כבולה בעמדה מקורית שרק הולכת ומקצינה, כאשר חברי הקבוצה מתחרים זה עם זה בהעלאת דעות הממחישות יותר ויותר כמה הם נאמנים לאותה עמדה [4]. ובסופו של דבר, כאשר העמדה המקורית הופכת להיות לא-רלוונטית ביחס למציאות (כפי שמתרחש תמיד בשלב מסוים), הקבוצה כולה נכשלת.

 

דובי הקוטב מודאגים לגבי החוסר בהקצנה. עוד בדיחה שעובדת טוב באנגלית. לחצו כאן למקור.

דובי הקוטב מודאגים לגבי הירידה בקיטוב בחברה. עוד בדיחה שעובדת טוב באנגלית. לחצו כאן למקור.

 

פייסבוק והחברה הישראלית

משמעות הדברים היא שכאשר פייסבוק בוחרת לסנן את המסרים שאני מקבל מחבריי, היא בהכרח מעודדת מצבים של הקצנה קבוצתית. הטבעונים הקיצוניים, השמאלנים הקיצוניים, הימנים הקיצוניים, האתאיסטים הקיצוניים וכל היתר – כולם תוצר של רשת מפולגת ומפולחת, המעניקה לכל אדם את סביבת המחייה והחשיבה המתאימה עבורו אישית ונועדה לגרום לו להיכנס לפייסבוק שוב ושוב ולרוות נחת ממכלול חבריו. איני טוען כמובן שזו הסיבה היחידה לקיומם של קיצונים מכל הצדדים, אבל אני בהחלט מאמין שכאשר אדם רואה שרוב חבריו בפייסבוק דוגלים בעמדותיו, הוא בהכרח מתחזק באותן עמדות ומתקשה לשקול דעות מנוגדות.

זהו מצב מפחיד, ואני חושש שרק יחריף בעתיד הנראה לעין. מטרתה של פייסבוק, אחרי הכל, היא להרוויח כסף. זהו אינו משפט הבא לשם גינוי, אלא הגדרה בלבד של מהות חברה הנסחרת בבורסה. המודל הכלכלי של פייסבוק מסתמך על כך שאנשים נכנסים לרשת החברתית באופן קבוע, וחושפים את עצמם למפרסמים שמשלמים לפייסבוק על הזכות להציג מודעות בשולי העמוד. פייסבוק מעוניינת לגרום ליותר ויותר אנשים להיכנס לרשת החברתית ולהישאר שם זמן ארוך ככל האפשר. לשם כך היא יכולה לשנות את סביבת העבודה של הגולשים כדי להפוך אותה לנוחה ונעימה יותר מהחיים בעולם הפיזי, בהם אנו חייבים להיות מודעים לנוכחותו של האחר.

בפייסבוק, בניגוד לעולם הפיזי, האחר פשוט נעלם. אנחנו אפילו לא חייבים לדעת שהוא ודעותיו קיימים. ואם הם קיימים, הרי שפעמים רבות איננו נחשפים אפילו לדעותיו המורכבות, אלא רק לקריקטורה סטריאוטיפית שהקבוצה שלנו יצרה עבור אותו האחר.

 

החברה הישראלית במבט-על. הקצנה ועוד הקצנה.

החברה הישראלית במבט-על. הקצנה ועוד הקצנה.

 

האם יש פתרון?

אז מה עושים כדי למנוע הקצנה קבוצתית וכדי להיחשף לדעות האחר? כיום, המחוקק עדיין לא שם לב לכוחן המכריע של הרשתות החברתיות בעיצוב דעות קהל ובהשפעה על הלכי רוח. ייתכן שבעשורים הקרובים תקום תגובת-נגד מצד הממשלה שתחייב את הרשתות החברתיות כפייסבוק להציג בפני המשתמש תמונה מורכבת יותר מזו הקיימת כיום. ייתכן שדרישה כזו תקום דווקא מהציבור עצמו, כאשר ילמד אודות המניפולציות שמעבירה אותו הרשת החברתית. ייתכן (ולדעתי אפילו סביר) שלא.

הפתרון בו אני בחרתי פשוט, ולא-נעים עד כדי סבל פיזי כמעט. איני נחשף אמנם לסטטוסים קיצוניים, אבל חלק מחבריי מפרסמים דעות קיצוניות בתגובות לסטטוסים שאני עצמי מעלה. דעות אלו מרתיחות אותי, מעליבות אותי וגורמות לי לרצות לעזוב את המחשב בשאט נפש. זו בדיוק הסיבה שאני נמנע באדיקות דתית כמעט מלסנן את התגובות, למחוק אותן, או להפסיק להתחבר עם האנשים שכתבו אותן. בשנה האחרונה לא מחקתי אפילו חבר אחד מרשימת החברים שלי בשל דעותיו. ואם זה לא מספיק, הרי שאני גם עושה לייקים אקראיים בפייסבוק כדי לבלבל את האלגוריתם.

האם צעדים אלו מספיקים כדי להימנע מהקצנה קבוצתית? כנראה שלא. אני חש את עצמי מקצין בדעותיי עם חלוף הזמנים, בין היתר מאחר שרבים מחבריי שותפים אליהן. אני גם מודע לכך שחלק מחבריי בוחרים לצאת מרשימת החברים שלי בשל אי-הסכמה עם אותן דעות, וכך מותירים אותי בתוך קבוצה ממוקדת משלי, בין שארצה או לא ארצה בכך. כדי לכפר, אני מנסה לקרוא חדשות ממגוון מקורות – החל מ- 'הארץ', דרך Ynet וכלה בערוץ 7. אני שומע פודקסטים של אנשי דת ושל ספקנים ואתאיסטים, הולך להפגנות הימין הקיצוני וחווה את כל מה שיש לעולם לתת לי.

זוהי דרך מוזרה, מבלבלת ומסובכת ליצירת דעה והשקפת עולם על החיים, אבל בינתיים היא עדיין פתוחה עבור כולנו – ואני חושב שאם תבחרו בה, תצאו נשכרים.

 

———————————————————————————————————————-

 

הערות מנהלתיות

1. אתם מוזמנים להירשם לעדכונים בבלוג בתיבה מימין.Futures_Guide_Hadmaya

2. ספרי החדש – "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו" – ניתן לרכישה בחנויות הספרים.

 

 

מספר מקורות

[1] B. Boland, "Organic wholesale nba jerseys Reach on Facebook: Your wholesale jerseys Questions Answered," Facebook, 5 6 2014. [Online]. Available: https://www.facebook.com/business/news/Organic-Reach-on-Facebook. [Accessed 27 7 2014].
[2] S. Dredge, "How does Facebook decide what to show in my news feed?," The Guardian, 30 6 2014. [Online]. Available: http://www.theguardian.com/technology/2014/jun/30/facebook-news-feed-filters-emotion-study. [Accessed On 27 To 7 2014].
[3] J. A. F. Stoner, "A comparison of individual and group decision involving risk," 31 7 1961. ???? [Online]. Available: http://dspace.mit.edu/bitstream/handle/1721.1/11330/33120544.pdf. [Accessed 5 6 2014].
[4] D. G. Myers, "Polarizing Effects of Social Interaction," in Group Decision Making, Academic Press, Wimberley, 1982, pp. 125 – 161.
[5] C.-L. Sia, B. C. Merikarvialla Y. Tan ????? and K.-K. Wei, cheap nfl jerseys "Group wholesale jerseys Polarization and Computer-Mediated Communication: Effects of Communication Cues, Social Presence, and Anonymity," Information Systems Research, vol. 13, no. 1, pp. 70 – 90, 2002.
[6] L. M. V. Swol, "Extreme members and group polarization," Social Influence, vol. 4, no. 3, pp. 185 – 199, 2009.
[7] W. Heaven, "The 'filter bubble' is a sinister phenomenon. But Eli Pariser's alternative sounds even worse," The Telegraph, 21 6 2011. [Online]. Available: http://blogs.telegraph.co.uk/news/willheaven/100093155/the-filter-bubble-is-a-sinister-phenomenon-but-eli-parisers-alternative-sounds-even-worse/. [Accessed 7 6 2014].

 

 

 

14 מחשבות על “האם פייסבוק גורמים להקצנה של הימין והשמאל, ואיך להפסיק את זה

  1. תיזה טובה ומעניינת. זה קשור לנבואה של EPIC 2014 שניבאה את קיום פייסבוק במובן מסויים (ב- 2004):
    EPIC stores and categorizes not only news, but the demographics, political beliefs, and consumption habits of every user. At its best, EPIC is "a summary of the world—deeper, broader and more nuanced than anything ever available before … but at its worst, and for too many, EPIC is merely a collection of trivia, much of it untrue."

    http://en.wikipedia.org/wiki/EPIC_2014

    אהבתי

  2. זה מעניין, אבל אני לא בטוחה שהתופעה הזאת מתרחשת אצל משתמש ממוצע, עם בערך 200-500 חברים. באופן אישי אני לא מרגישה שאני נחשפת פחות לתכנים שאני לא מגיבה אליהם ולא תואמים את השקפת עולמי.

    אהבתי

    • גם אני לא בטוח, למרות שההגדרה של מהנדס פייסבוק היא שמשתמש ממוצע שלהם אמור להיחשף ל- 1,500 סטטוסים, ולעיניו נגלים רק 300 מתוכם.

      בכל מקרה, כתבתי על הנושא כבר מנקודת מבט עתידנית יותר (אני כותב ספר שלם על זה עכשיו) בה כולנו מחוברים דרך הרשתות החברתיות, והעולם הווירטואלי נטמע עם העולם הפיזי. אז מבחינתי, מדובר רק במקרה בוחן לרשתות עתידיות.

      אהבתי

  3. כמה הערות קשורות לנושא:
    1. מה יקרה כאשר העתונות המסודרת תתפרק ונצרוך מידע מ- news aggregators? האם ישראלי ממוצע יידע בכלל שיש הרוגים אזרחים בעזה? האם העשירים יקראו על עוני?
    2. האם גוגל לא בדרך של התאמה אישית של תוצאות חיפוש לגולשים ובעצם מימוש מה שכתבת?
    3. יש לזה התחלות כבר היום. לחץ על גוגל מצד הכנסיה הסיינטולוגית בנורבגיה העלים פוסטים בנושא מהגולש הממוצע.

    לטעמי אנחנו חיים יותר ויותר ב- 1984 "רכה", שאנחנו מממנים.

    אהבתי

    • 1. אני כותב בדיוק על זה בספר הבא שלי, שיצא לאור בעוד… פרק-זמן בלתי מוגדר.
      2. בהחלט. פייסבוק היא רק דוגמה אחת. גוגל עושה את זה גם.
      3. נכון. מטריד בפני עצמו.

      אהבתי

  4. בקשר לסינון תוכן בפייסבוק יש כאן קצת מקרה של בוקר טוב אליהו, אבל יתר הפוסט הוא מעניין למדי. אתה עושה לייק לתמונות של סטייקים? ברצינות? אני אכלתי הרבה סטייקים בחיים אבל לא זכור לי שאי-פעם עשיתי לייק לתמונה של סטייק.

    אני חושב שפייסבוק קצת קיצונית בזה. זה קשור לתרבות ארגונית שמאמצת את הרשע (וכאן המקום להשוויץ שאני עדיין עומד בפרץ ונמנע מהפייסבוק). למרות שמעולם לא עשיתי לייק לוידאו של בריאתן יוטיוב יודעת להמשיך לזרוק אותם עלי כדי שאני אעשה עליהם דיסלייק.

    אהבתי

  5. נראה לי שהפתרון הנכון הוא לא לעשות לייקים אקראית, אלא באמת להתעניין במגוון הדעות, כולל הדעות ההפוכות. אז זה יבוא לידי ביטוי בחיפושים, הלייקים והתגובות, וממילא האלגוריתמים לא יסננו את הדעות האלו.

    אהבתי

  6. פינגבק: Does Facebook polarize our society, and how do we stop it? | מדע אחר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s